שיעור 6 – קוניוגציה – סיום:

 

 

 

שאלה – כיצד עובר הכרומוזום מן החיידק התורם למקבל? באיזה אופן?

ההשערה של וולמן וג'קוב – הכרומוזום עובר באופן ליניארי, כמו ספגטי. הניסוי – בהשראת הניסוי של הרשי, משתמשים במעבד מזון על מנת להפריד בין הקוניוגנטיים

בזמנים שונים – ניסוי זה כונה mating .interrupted

הניסוי בוצע באמצעות זני .Hfr בתחילה נבדקו שני סמנים גנטיים בלבד. לאחר מס' בדיקות בזמנים שונים, נראה שככן שעובר הזמן, כך עולה כמות הרקומביננטים. ממצא זה יכול להיות מוסבר בכך

שמעבר הכרומוזום דורש זמן מה, או שמתן יותר זמן מעלה את הכמות של מפגשים פרודקטיביים. עוד נמצא, כי בזמנים הקצרים לא הופיעו רקומביננטים בכלל, מעט ארוכים יותר החל להופיע סמן

ראשון (ובתדירות עולה ככל שעולה הזמן,) ומעט ארוכים מזאת החל להופיע גם סמן שני.

לאחר מכן, החליטו לבצע את הניסוי עם יותר סמנים גנטיים, כפי המוצג. הסלקטד מרקר שנבחר הוא

עמידות לסטרפטומיצין, והתקבלו תוצאות מדהימות! לא רק שרק לאחר זמנים מוגדרים הופיעו רקומביננטים מסוימים, אלא הסדר בו הם הופיעו הוא אותו הסדר אשר היה ידוע שבו הגנים מסודרים בכרומוזום

(מהתאחיזות שגילה לדרברג.)

 

עוד נמצא, כי אומנם שככל שעובר הזמן כך עולה אחוז הרקומביננטים, אך לאחר זמן מסוים כל תכונה מגיעה לרוויה מסוימת. מה

שמעניין הוא שתכונת העמידות לאזיד, למשל, אשר ידועה כקרובה לF- מגיעה לרוויה די גבוהה, תכונות רחוקות יותר

מגיעות לרוויה נמוכה יותר. הסיבה לכך היא שאפילו ללא הפרעת הבלנדר – ישנו סיכוי שישבר המגע בין התאים. כלומר – בהגעה לרוויה – הסיכוי למפגשים בין חיידקים

והסיכוי לשבירת הגשר ביניהם שווה.

 

 

וולמן וג'קוב מבינים שניתן באמצעות שיטה זו למפות גנים, כאשר הגנים נמדדו ביחידות של זמן (המרחק בין גן A לגן B הוא 3 דקות, למשל.) עבור ביצוע מיפוי זה, היו דרושים מס' זני .Hfr הסיבה היא שבזני Hfr הfactor- F תמיד נמצא בדיוק באותו המקום, לכן אם נשתמש באותו זן כל הזמן

תכונות הרחוקות מאוד מן הfactor- F לא תעבורנה.

לכן, היה צורך לבודד זני Hfr וזאת הושג על ידי הטכניקה הבאה: ראשית, לוקחים אוכלוסייה של חיידקים בהם ייתכן וקיימים חיידקים אשר הF- שלהם עבר אינטגרציה

עם הכרומוזום. כלומר – יתכן וישנה מושבה כלשהי אשר מכילה רק Hfr בתוך התרבית (עד כה, גודלו על מצע .)LB לאחר מכן, לכל מושבה אשר גדלה מבצעים stricking (הסיבה לכך – באם הסטריק כולו יופיע לאחר ההחתמה – ניתן לדעת בוודאות שמדובר ב.)Hfr- בשלב הבא לוקחים פלטה סלקטיבית אשר החיידקים אוקסוטרופים אליה באופן מסוים ומבצעים עליה plating replica מן הצלחת עליה נמרחו החיידקים, וכן מוסיפים חיידקים אוקסוטרופיים למטבוליטים אחרים אך ללא factor .F מדגירים ללילה ובודקים איפה התפתחה מושבה – מושבה למעשה אומרת שעברו סמנים

גנטיים, ואותה מושבה בהכרח מורכבת מזן .Hfr

דגש חשוב: המושבות שמתקבלות לאחר הסלקציה מורכבות מן הזן המקבל אשר קיבל תכונות, ולא

מזן הHfr בעצמו.

 

 

 

 

באמצעות מיפויים של זני Hfr שונים, הצליחו לפענח כי הכרומוזום של החיידקים עגול! בנוסף, מכיוון שהבחינו שהרקומביננטים אשר הופיעו בשלבים מאוחרים הפכו להיום Hfr לעומת אלו שהופיעו

מוקדם אשר היו תמיד  ,F- הסיקו כי הfactor F עובר אחרון.

 

 

 

 

הוסק כי הקוניוגציה מתרחשת

במנגנון הבא:

הגנים מובלים זה אחרי זה, כאשר הfactor- F מועבר

אחרון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובנושא אחר לגמרי:

לדרברג מנסה לבדוק קוניוגציה בסלמונלה, על ידי זריעת שני זנים אוקסוטרופיים על פלטות

מינימליות. מתקבלים רקומביננטים, אך עם מאפיינים שונים מן הרקומביננטים של אי קולי:

.1 ראשית, במבחן ה,U-tube- עדיין התקבלו רקומביננטים, משמע לא חייב מגע ישיר בין

החיידקים (שולל אפשרות של קוניוגציה.)

.2 שנית, טיפול בDNase- לא מנע הופעת רקומביננטים (שולל אפשרות של טרנספורמציה.)

לתופעה קורא לדרברג ,Transduction אשר לימים תתברר כtransduction- .general זמן קצר לאחר מכן, בוצע מחקר מקיף הכולל את אי קולי ופאג' ,P1 ובו הודגם כיצד מעביר הפאג'

מקטעים באקראי ממאכסן אחד למאכסן שני.

יעילות העברת הסמנים על ידי P1 יעילה יותר מאשר קוניוגציה (תדירות של 10-6 בערך לכל סמן

המועבר,) ובכך שימשה ככלי מחקר עבור:

.1  העברת מוטציות רצויות ועמידות לאנטיביוטיקה מחיידק לחיידק.

.2  מיפוי סמנים גנטיים ברזולוציה גבוהה יותר מאשר קוניוגציה.

תגלית הטרנסדוקציה, וכן התגליות הנוגעות לפאג' ,λ הניעו את לדרברג לבחון העברת סמנים גנטיים על ידי פאג' זה (אשר כידוע, מבצע אינטגרציה לכרומוזום החיידק המארח.) הם ביצעו אינדוקציה לפרופאג' באי קולי K12 על ידי ,UV את הליזאט שהתקבל ערבבו עם חיידקים אוקסוטרופים

לתכונות שונות ורצו לראות האם קיבלו תכונות חדשות.

התוצאות לא היו מזהירות, אך כן הובחן כי התכונה לפירוק גלקטוז הועברה בתדירות של בערך .10-6

.specialized transduction כונתה זו תופעה

 

 

 

 

תוכן עניינים

בלוג
פינוי מדירה – אין צורך בידע מוקדם

חתימה על חוזים מסוימים, למשל, חוזה שכירות, היא פעולה שגרתית יומיומית. זו אינה מצריכה ידע מוקדם מן הצדדים ופעמים רבות, החוזה הוא במתכונת סטנדרטית. הדבר

הניסוי:

  ג'קוב מעלה את הטמפ' ומחזיר אותה למצב הקודם – נראה כי החיידק כבר לא מחוסן בפני פאג'ים אחרים. האם עבר ?curing התשובה היא לא,

שיעור 12 – אופרון הטריפטופאן:

      עיקר השיעור הוא על מנגנון האופרון בsubtilis– ,B. אך ראשית עלינו להבין את המנגנון המתרחש בcoli– E. (חלק מן המידע מתוך מיקרוביולוגיה:)

בלוג
פינוי מדירה – אין צורך בידע מוקדם

חתימה על חוזים מסוימים, למשל, חוזה שכירות, היא פעולה שגרתית יומיומית. זו אינה מצריכה ידע מוקדם מן הצדדים ופעמים רבות, החוזה הוא במתכונת סטנדרטית. הדבר

הניסוי:

  ג'קוב מעלה את הטמפ' ומחזיר אותה למצב הקודם – נראה כי החיידק כבר לא מחוסן בפני פאג'ים אחרים. האם עבר ?curing התשובה היא לא,

שיעור 12 – אופרון הטריפטופאן:

      עיקר השיעור הוא על מנגנון האופרון בsubtilis– ,B. אך ראשית עלינו להבין את המנגנון המתרחש בcoli– E. (חלק מן המידע מתוך מיקרוביולוגיה:)