הקונפליקט הראשון שתועד הוא של אדם וחווה, ומאז הקונפליקטים הלכו והחריפו. העולם
הישרדותי- החזק שורד והחלש נכחד. הקורס יעסוק בעיקר בסכסוכים פוליטיים- פרט מול קהילה,
קהילה מול קהילה. פחות דברים בין אישיים.
קונפליקט: מצב שבו קבוצות שונות )או אנשים שונים( שואפות לקדם מטרות סותרות או בלתי
ניתנות ליישוב. כלומר יש ניגוד בתפיסה בין שני שחקנים לפחות במערך הפוליטי.
שלבים בפתרון סכסוך )אלים או לא אלים:(
הפחתת סכסוך ← יישוב סכסוך ← טרנספורמציה של סכסוך )פיוס ואחווה.(
מאפיינים של לימודי קונפליקט:
- רב רבדי– מדינתי, אזורי, עולמי וכו. לדוגמא חוק שנחקק במדינה אחרת, ומשפיע עלינו.
מדיניות הגירה.
- מולטי דיסיפלינרי– מתעסק גם בהיבט הפסיכולוגי של הסכסוך, מה קורה לנו כשאנחנו
בסכסוך? אמונות ותפיסות בסכסוך. יחסים בינ"ל- מי יותר חזק? מי שולט? בידי מי הכח?
- רב תרבותי– לדוגמא מי נכנס ראשון לחדר, חיג'אב בצרפת )דורשים מנשים להוריד אותן כי
זה לא תואם לתרבות הצרפתית,( או מעמד האישה באסלאם.
- אנליטי או נורמטיבי– אנליטי: מחקר אמפירי | נורמטיבי: חוקר/ת שמגיעים עם מטען אישי,
מחקר שמראש בא עם המלצה.
- תיאורטי או פרקטי– תיאורטי: "מה היה קורה אם"… | פרקטי: לתת עצות למתווך.
ג'ק לוי- רמות שונות לניתוח קונפליקט
לפי לוי, בעת ניתוח של קונפליקט, עלינו להסתכל עליו ב3- רמות משמעותיות:
- אינדיווידואלית- רמת המנהיג.
- לאומית/ מדינה- מערכות פנים מדינתיות, משטר, מבנה המערכת, אינטרסים, יציבות
המדינה
- המערכת הבינ"ל- מי שולט? מי דומיננטי? כמה שחקנים מובילים יש? מה מיקום המדינה
המובילה שבה מתקיים הקונפליקט בתוך המערכת הבינ"ל.
ניתוח לדוגמא– מלחמת האזרחים בסוריה רמת המנהיג: אסד- בן למשפחת מלוכה, קיבל ביקורות בעבר שלא היה קשוח מספיק. צריך לעמוד
בציפיות של אבא שלו. אשתו חולה, בעיות אישיות.
רמת המדינה: מלחמת אזרחים, אלימות, שסעים אתניים, אי יציבות, מיעוטים מקופחים, גורמים
מחתרתיים שונים בתוך המדינה, בעיות כלכליות. משטר אוטוריטרי )לא דמוקרטיה,( אין אופוזיציה.
המערכת הבינ"ל: איראן- רוצים השפעה באמצעות סוריה ובאמצעות החיזבאללה. ניסיון לשנות את
מאזן הכוחות במזה"ת.
רוסיה- מעבירה כספים. רוצה השפעה במזה"ת, סוריה נראית מקום נוח.
ארה"ב- רוצה להיות הבוסית הגדולה בכל העולם.
לבנון- בשל המעורבות של חיזבאללה ובשל ההשפעה של הכאוס עליהם.
קטאר- גורם מממן. ישראל- רוצה לשמור על מאזן ולמנוע התבססות איראנית
תורכיה- הפליטים הכורדים, התעוררות אתנית. גבול עם סוריה, שער לאירופה.
יוון, גרמניה ואירופה בכללי- קליטת פליטים ירדן- שמירה על השלטון, בעיית פליטות
מועצת הביטחון של האו"ם
נאט"ו.
גישות לניתוח המערכת הבינלאומית
יחב"ל- יש מספר גישות לניתוח יחב"ל ולהתבונן על המערכת הבינ"ל.
הגישה הריאליסטית– השחקנים במערכת הבינ"ל פועלים על מנת למקסם את התועלת שלהם
והאינטרסים שלהם מבחינה ביטחונית. מדינות רוצות עוד עוצמה צבאית. המערכת הבינ"ל היא אנרכית- אין כאן סדר. כל מדינה פועלת על פי אינטרסים, אין באמת בריתות
וחברויות.
הגישה הליברלית:
כלכלית: השחקנים במערכת הבינ"ל מונעים בראש ובראשונה על ידי מניעים כלכליים, לכח כלכלי יש
כח משמעותי ביותר במיתון משברים וביצירתם. העניין הוא לא צבאי, אלא מרדף אחרי משאבים.
ערכית: שחקנים במערכת הבינ"ל פועלים על פי ערכים ואידאולוגיה, כמו רצון לקדם את הדמוקרטיה,
חשוב הרבה יותר מאשר הרצון להתעשר. הגישה הזו אומרת שיש מקום לבריתות, והן יכולות להיות
משמעותיות כדי לקבל עולם על פי אמונתיהם.
ניתוח היחסים בין ישראל לארה"ב לפי שלושת הגישות:
הגישה הליברלית ערכית: אנחנו חולקים את אותה אידאולוגיה, "הדמוקרטיה היחידה במזרח
התיכון."
הגישה הליברלית כלכלית: ישראל כאומת סטארט אפ, וארה"ב כמדינה שמממנת אותנו.
הגישה הריאליסטית: שליטה במזרח התיכון. גרעין. אבל בתכל'ס אנחנו לא באמת חברות.
לואיס קרייסברג– אחד החוקרים המשמעותיים בחקר סכסוכים. חקר בין היתר את יחסי ישראל-
מצריים לאורך השנים )גם לפני הסכם השלום.( קרייסברג טוען שאנחנו צריכים ללכת אחורה בזמן ולברר את הסוגיה שלכל קונפליקט יש רקע שלרוב התחיל הרבה לפני העימות עצמו, לעיתים הוא כולל שחקנים נוספים, ולעיתים זה בין השחקנים לבין
עצמם, ואם לא נלמד את ההיסטוריה של הקונפליקט לא נצליח להבין איך הוא מתפתח.
אם אנחנו רוצים להבין מה קורה עכשיו, אנחנו צריכים להבין את ההיסטוריה. השאלה היא כמה אחורה אנחנו צריכים ללכת? יש שיגידו שצריך ללכת עד קום המדינה, יש שטוענים
שצריך ללכת דור אחד 25) שנים( אחורה.
