לא כדאי שכולנו נחליף דיסקט?

fire-298105__340

כשמערכת המשפט מושלכת לזירת הקולוסאום

לכאורה, מדובר בסדרת כתבות טלוויזיה חוקרת במיטבה על מערכת המשפט העושה שירות הכרחי לציבור במאבק חיוני מאין כמותו לתיקון מצב בלתי נסבל. אבל רק לכאורה

ז'אנר סרטי אימה, כך מקטלג עיתונאי מוערך כברוך קרא את סדרת ארנה בן-דור (ערוץ 10) אודות מערכת המשפט.

סרט אימה? אולי באשר להתנהלות שר בכיר, עשר דקות בטרם ישיבת ממשלה אודות יציאה למלחמה. באשר לפרשת רמון הזוכה שם להרחבה (באופן בלתי מפתיע בהתחשב ביכולות יח"צניו), אפשר להגיד כי אולי יש מקום (ואולי חייבים) לחוקק את "חובת ההתנהלות הג'נטלמנית" ולאכוף זאת בבתי המשפט (כמו שאוכפים היגיינה אישית/ציבורית בסינגפור למשל). מצדי אפשר להוסיף לכך גם סעיף בחוק הפלילי האוסר את החיטוט באף (על ידי נשים וגברים כאחד) בעת הישיבה במכונית בהמתנה לרמזור. אך עד אז, התנהלות מקוממת ומגעילה ככל שתהיה (גם מצד השר רמון) אינה עבירה פלילית ו/או עילה להפללה והרשעה פלילית. אילו היה זה ניסיון אחד ומבודד שנעשה לשר משפטים המנסה לעשות רפורמה – ניחא. אך כשמדובר במסכת של נסיונות הפללה הנראית כמו "רצף טריטוריאלי" ממש, גם אז אפשר להתכחש לעובדות?

חמור מכך, האם הפרקליטות באמת לא ידעה כי משטרת ישראל הפכה להיות "הרמון שפחות מין" עבור בכיריה? חסרת נשים הפרקליטות? הפרקליטות הכבודות אינן משוחחות כלל עם עמיתותיהן קצינות המשטרה? שמא חוששות לחדור לתחום "צנעת הפרט"? הרי נשים עושות זאת הרבה יותר טוב מגברים אחרי שלושים ימי מילואים… דווקא לאור צליבת רמון, וכששולחים חוקרים לדרום אמריקה כדי לעמת את המתלוננת עם השר, אפשרי שאוטמים אוזניים ועוצמים עיניים לנוכח אותות מצוקה של עמיתות לעבודה? "היעלה על הדעת" (ביטוי שחביב על חותמי הרשעה) שלא ידעו? היתממות? עצימת עין? אך כשמדובר באתנן בתמורה לצבירת כוח בלתי מפוקח, מן הסתם לא תמיד מפוכח (רות דוד?)… ולחלוטין בלתי מבוקר, מה רע? "ניצול הזדמנות" המאפשרת לנוון את המערכת; לייתר את הליך המשפט בעסקות טיעון תוך "הסללה" של המשטרה לסחיטת "הודאות" (ושלנו – לגיהינום…); לקטוף שיאים עולמיים ביעילות של הרשעה בעסקות טיעון שרוקחים שם! במצב שכזה מישהו יכול לסרב "לחתום"?… אה, נזכרתי, כן, גם במחוזותינו היה אחד שסירב לעסקת טיעון, הנשיא קצב…

אגב, על פי שיטת המשפט הקונטיננטלי בניגוד לאדברסרי הנהוגה במחוזותינו (המתגמלת אצלנו את המצוינות שבשקרנות הישראלית ודוחפת אותה לשיאים חדשים), אין בכלל "עסקת טיעון", וגם "הודאה" אינה "מלכת הראיות", כי אם ראייה אחת נוספת בלבד; נכון, תחלואי המשפט בארצות-הברית מוכיחים כי "מים רבים עברו בנהר הדלוור" מאז ג'ורג' וושינגטון, קציניו (כהמילטון) וחייליו חצו אותו במאבקם להקמת חברה חופשית ומתוקנת… נחמת טיפשים?

עודף קרימינליזציה של אזרחים נורמטיביים בגין עבירות בנייה קלות בבית הפרטי (שבניגוד לעבירות מין לא באמת פוגעות במישהו) במגזר אחד בלבד (היהודי), תוך עצימת עין ממגזר אחר שבו אופציית "אישורי בנייה" בכלל אינה עומדת על הפרק, מגזר שהצליח לשדוד את הנגב הצפוני ולייצר "רצף יבשתי" בין חברון לעזה, מוכיחה את הפיכת מערכת המשפט/אכיפת החוק למכשיר פוליטי – כלי המנסה לייצר "מציאות מדינית" לישראל תחת אכיפת חוק בתחומיה.

לכך מצטרף שיכרון כוח דורסני כפי שראינו בהתנהלות מול ד"ר רזניק וד"ר זייצב מהמכון לרפואה משפטית (במשפט זדורוב) השייך למשרד הבריאות ועל פי עקרון הפרדת הרשויות אסור באיסור חמור שיהיה "בכיס הקטן" של הפרקליטות…

לכאורה, לאור חומרת כל האמור לעיל, מדובר בכתבות טלוויזיה חוקרת במיטבה! סידרה שעושה שירות הכרחי לציבור במאבק חיוני מאין כמותו לתיקון מצב בלתי נסבל. לכאורה בלבד ולמראית עין של הדיוט.

כל זה יכול היה להיות נכון ותקף אילו הופקה ושודרה לפני חמש שנים, כחלק מן המאבק למען הכפפת הפרקליטות למשטר ומוסד ביקורת. כעת, משמוסד הביקורת כבר חי ובועט כהוגן, אין צורך בהפקה שכזו, למעט יצירת הזדמנות לסגירת חשבונות ולפריקת תסכולים.

שלא לדבר על הזדמנות למפרסמי/משווקי במבה, טמפונים ופמפרס לרייטינג נפלא, במה שהפך לספורט לאומי – קולוסאום שבו מושלכת לזירה מערכת המשפט למשיסה בידי חיות טרף.    לא כדאי שכולנו נחליף דיסקט?

 

* איציק סיבוש הוא מוסמך בבקרת תהליכים ובמנהל עסקים, העוסק בניתוח מערכות ומחבר הספר "שיחות עם קאפו", ובגרסתו האנגלית “Dialogs with a Kapo”.