צ'כיה במלכודת התרמית הפלסטינית

כפייה פלסטינית - קידר

משרד החינוך הצ'כי החליט ללמד כי תל-אביב ולא ירושלים היא בירת ישראל

תמימים אצלנו ובחוץ מסרבים להכיר בכך שירושלים היא רק חלק מהמלחמה שמנהלת הרשות הפלסטינית לחיסול דתו, תרבותו, מורשתו ומדינתו של העם היהודי

באחד מעיתוני השבוע הופיעה בשוליים של עמוד פנימי ידיעה קטנה, צדדית, ולכאורה לא חשובה, על כך שמשרד החינוך בצ'כיה החליט כי תל-אביב היא בירת ישראל, וכך יוצג הדבר בספרי הלימוד והאטלסים של צ'כיה. בידיעה נמסר כי מי שהביא את משרד החינוך הצ'כי להחלטה זו הוא שגריר הרשות הפלסטינית בפראג. משרד החוץ הישראלי נכנס לפעולה ומנסה לשנות את ההחלטה.

ההחלטה הצ'כית מצטרפת להחלטה דומה של אונסק"ו מאפריל השנה, שהר הבית מקודש רק למוסלמים, ושמו הוא מסגד אלאקצא.

יש מי שרואה במקרה זה עוד נושא שלגביו חלוקות הדעות בין ישראל והפלסטינים, עוד עניין שניתן לדון עליו ולהגיע איתם להסכמה במסגרת ההסדר שאולי נגיע אליו איתם בעתיד. אלא שראייה זו רחוקה מאוד מהמציאות, וחובה עלינו לראות את האמת מאחורי המסע הפלסטיני נגד ירושלים.

בראיית הפלסטינים, פת"ח וחמאס, חילונים ודתיים, מודרניים ומסורתיים, אלה שבישראל ואלה שמחוץ לה, עקירת ירושלים מישראל היא חובה קדושה, משימה עליונה ומטרה שאין דרך לסגת ממנה. סאיב עריקאת, ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, הכריז פעמים רבות שבלי הפיכת מזרח ירושלים לבירת פלסטין, לא תקום מדינה פלסטינית. ערפאת טבע את הסיסמה "לירושלים פוסעים מיליוני שהידים" – כלומר אנו מוכנים להקריב מיליוני שהידים כדי להוציא את ירושלים מידי היהודים.

הדבר מוזר מאוד, שכן ירושלים מעולם לא הייתה בירה של שום מדינה ערבית או איסלאמית, ודאי לא פלסטינית, כי מעולם לא הייתה מדינה כזו. מדוע אפוא הם מתעקשים על עניין ירושלים? מה עומד מאחורי ההתייחסות של "הפלסטינים" אליה כאל בירתם, ולמה הם רוצים לעקור את ירושלים מישראל? במאמריי הקודמים עמדתי על המרכיב הדתי-איסלאמי בשיקוליהם, ועל כך שהנוכחות היהודית בירושלים העתיקה מציבה בעייה דתית לאיסלאם, שעל פי גישתו היהדות בטלה מן העולם כשבאה הנצרות, אבל גם זו בטלה עם הופעת האיסלאם – התחליף של היהדות והנצרות כאחד.

שיבת היהודים לארצם, לבירתם ולמקום מקדשם, נראה בעיניים מוסלמיות כשיבת היהדות למעמד שהיה לה בעבר, וזה מציב סימן שאלה על עצם טעם קיומו של האיסלאם, שבא לעולם כדי להיות "דת האמת", ואילו היהדות והנצרות הפכו ל"דת השקר".

את התשובה של "הפלסטינים" קיבלתי מדבריהם וממעשיהם: הם אומרים שהם צאצאי היבוסים, ולכן הם קדמו ליהודים בירושלים. טענה זו נכונה בדיוק כמו טענות דומות שהעלו כמה ערבים במקומות אחרים. כך למשל, סדאם חוסיין טען שהוא צאצא של חמורבי הבבלי, אסד סיפר שהסורים הם צאצאי האשורים, מצרים טוענים שהם צאצאי פרעה, ויש לבנונים הטוענים שהם צאצאי הפיניקים. אלא שההיסטוריה הערבית מספרת כי ערבים שפרצו מחצי-האי ערב, השמידו את העמים הקודמים, עובדי האלילים, והתנחלו בארצותיהם. אז היום הם טוענים שהם צאצאיהם?

 

במלכודת התרמית הפלסטינית

אבל יותר מעניין מה שהפלסטינים עושים: הם מחלקים לאנשיהם את הצעיף המופיע בתצלום הנ"ל, שבו בצד אחד הם כותבים "אלקודס לנא" – "ירושלים שלנו", ובצד השני הם מציגים את פלסטין השלימה תחת השם "פלסטין". מדינת ישראל אינה מופיעה במפה שלהם. הדגל הצמוד לאיורים הללו הוא דגל אש"ף, לא דגל חמאס.

 

כפייה פלסטינית - קידר

   צעיף זה חושף את הקשר בין גישתם לירושלים ובין גישתם לישראל, וזועק בלי קול את המטרה לקבל את ירושלים כשלב ראשון בדרך לקבלת פלסטין – כלומר ישראל – כולה. במילים אחרות: אחרי שנקבל את ירושלים, נצליח לקבל גם את כל ארץ ישראל.

מטרה סופית זו, לחסל כליל את מדינת ישראל, נסתרת בדרך כלל מעיני מי שאינו רוצה לראותה. אנשים תמימים בישראל ומחוצה לה, יהודים ולא יהודים, נופלים פעם אחר פעם במלכודת התרמית הפלסטינית. הם חושבים שאם רק ניתן להם את "האגן הקדוש" – הר הבית וכמה חלקים מירושלים המזרחית – הם יסתפקו בכך ויכירו במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אותם אנשים נחמדים אפילו מקימים ארגונים דוגמת "עיר עמים" הפועל ללא לאות להכרה ב"זכויות" של הפולשים מחצי-האי ערב בעיר הבירה של היהודים.

כסף רב מושקע במסע לעקירת ירושלים מישראל. ממשלת קטר, התומכת העיקרית בחמאס וב"אחים המוסלמים", הקצתה חצי מיליארד דולר לקדם את עקירת ירושלים מישראל באמצעות מסע תעמולה בינלאומי שיקיף עיתונים, תחנות רדיו וטלוויזיה, מוסדות אקדמיים ומסדרונות פוליטיים. אך אין להוציא מכלל אפשרות כי מדינות נוספות, ערביות, איסלאמיות ואף אירופיות, מעורבות אף הן במאמץ להוציא את ירושלים מידי העם היהודי, למרות שעם זה שמר לה אמונים לאורך אלפיים שנות גלות, שלעתים הייתה קשה מנשוא.

כל מי שמנסה להוציא את ירושלים בכלל ואת מקום המקדש בפרט ממדינת העם היהודי, משתתף – בין אם הוא מודה בכך ובין אם לא – במלחמת הערבים והמוסלמים נגד העם היהודי, נגד מדינתו, נגד קיומו כעם, כתרבות, כדת וכמורשת. אין דרך לרבע את המעגל ואין מנוס מלומר את האמת על מהותה של מלחמה זו נגד העם היהודי, שכיום אינה מתנהלת רק בשדה הקרב, אלא בכל זירה – ציבורית, משפטית, אקדמית, חינוכית, תקשורתית ופוליטית –  ותנועת ה-BDS היא עוד ביטוי שלה.

כל אדם, יהודי או לא יהודי, המסייע למאמץ של אוייבי העם היהודי בעניין ירושלים בכלל והר הבית, בפרט הוא תומך פעיל בשאיפתם של אויבי ישראל לחסל את ישראל, מדינת העם היהודי. ייתכן שאינו מבין זאת, או אינו מכיר את הקשר ההיסטורי, הדתי והרגשי בין העם היהודי ועיר קדשו, בירתו ההיסטורית והנצחית. אבל מהות פעילותו אינה שונה עקב אי-הכרתו בקשר זה, או אי-מודעותו לקיומו.

הרשות הפלסטינית ששכנעה את משרד החינוך הצ'כי לראות בתל-אביב את בירת ישראל משתתפת במלחמה, כן במלחמה, נגד העם היהודי. לא פחות. עלינו לקרוא לילד בשמו ולא ללכת סחור סחור מסיבות אוויליות והרסניות כמו תקינות פוליטית. הרש"פ, בניסיונה להוציא את ירושלים מישראל, פועלת יומם ולילה לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ועל ישראל להתנהג על פי ההיגיון הבריא של "במלחמה כמו במלחמה": עליה לפרק מיד את הרשות הפלסטינית, לשגר את מחמוד עבאס ובניו המושחתים אל אחד הבתים שרכשו ברחבי העולם בכספי התרומות שניתנו "לעם הפלסטיני", לפרק את הצבא שהם בנו בכסף אמריקני, ולפרק את המוסדות המושחתים והבלתי לגיטימיים שהם בנו.

עלינו להבין מיהו האויב ומהי מהות המלחמה שזה הכריז נגד העם היהודי ומדינתו. לפני 75 שנה העם היהודי לא עמד בזמן על מהות המלחמה שהוכרזה נגדו, והתוצאה הייתה אסון נורא. אם נמשיך בתרדמת המאפיינת אותנו כיום אל מול האתגר הפלסטיני, נמצא את עצמנו שוב בלי מדינה שתגן על העם היהודי בכל מקום בעולם.

 

* המאמר מתפרסם באתר "מידה".

** ד"ר מרדכי קידר הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. http://mordechaikedar.com

 

http://www.israelnationalnews.com/Articles/Author.aspx/614