שיטוט במרחבי האקדמיה

לודיט
לודיט

כשאג'נדות "רומנטיות" או "צודקות" מחליפות ידע קיים

למה להצטמצם להריסת מכונות ושריפת בתי-חרושת ברמה הפרטנית?

שיטוט במרחב הממשי והמדומה, בהמשך למאמרו של פרופ' יובל דרור "האלגוריתם שיחליף אתכם במקום העבודה" מה- 1.09.2016 בביטאון בית מדרשוקן.

הו כמה רומנטי למות משחפת, מה נעים לגווע ברעב ומה יותר "גברי וסקסי" מכריית פחם בעבודת ידיים! כך נראה כי מתפייט לו ממרומי מגדל השן הממוזג, הממוגן והמצ'ופר בכל תפנוקי הקידמה הטכנולוגית הפרופסור, דיקאן המחלקה לתקשורת.

הוא סופר ומונה בשקידה את "קורבנות הטכנולוגיה" לדורותיהם, החל מפועלים שפוטרו בחבל יורקשייר עקב הכנסת מכונות קיטור למפעלי האריגה וכלה ב"מפוטרי האלגוריתמים" של פייסבוק.

המסקנה המתחייבת מדבריו המלומדים היא כי הטכנולוגיה מאז ומעולם הייתה האתנן של השטן כדי למכור את נשמות-מפיסטו שבנו בתמורה לנזיד עדשים, הללויה!

הלודיטים (אותם פועלי טקסטיל באנגליה של ראשית המאה ה-19 שנקטו פעילות אלימה נגד הכנסת מכונות לתעשייה) ממש לא היו טיפשים כי אם אנשים שהבערות הייתה מנת חלקם, היות שנאלצו לצאת לעבודה מפרכת משחר חייהם (על מנת לשרוד), במקום לחבוש את ספסל הלימודים בבית הספר.

הם לא יכלו לדעת כי המהפכה התעשייתית מוּנעת הטכנולוגיה תשחרר את האדם מתפקידו כמכונת שרירים, תספק את מזונו כראוי ובטווח הארוך תכפיל את תוחלת חייו פי-שניים לערך.

לעומת זאת מסתובבים בקרבנו גם כיום "נבערים" בשפע שהם בעלי תואר פרופסור ותפקידי דיקאן ו/או "חוקר בכיר במכון…

"נבערות" (לעומת "בערות", שהיא בעייה טכנית פשוטה יחסית להתמודדות) קשורה למבנה נפשי עמוק – חוסר הרצון או חוסר היכולת להפנים ידע שכבר קיים ונגיש (חסר עוררין), שתחתיו בוחרים בשרלטנות ובמזמורי "מה יפית" כדי להפיץ אג'נדות "רומנטיות" או "צודקות" עאלק…

 

שעריים

הלודיטים עשו מה שעשו כחלק ממלחמת הישרדות קשה ואכזרית, ללא רשתות ביטחון כלשהן, כדי לא למות ברעב (שהיווה אחת מסיבות התמותה המשמעותיות בתקופה זו), ואילו השרלטנים-לודיטים שבקרבנו עושים זאת על מנת לזכות בעוד כיבוד של "מכון" זה או אחר.

סבוטאז' אינו בהכרח חייב להצטמצם להריסת מכונות ושריפת בתי-חרושת ברמה הפרטנית. אפשר גם לנסות להחריב את המפעל הציוני כולו. שיטה מנצחת שעליה שוקדים בכמה "מכוני מחקר" היא חתירה תחת הלגיטימיות של רעיון הציוני-יהודי, הוקעת היהדות כדבר חשוך וגזעני שאותו יש להמיר ברעיונות "קוסמופוליטיים-ליברליים", והצגת האפוס ההיסטורי הנגלל מספרי התנ"ך כפיברוק שנכתב ממש כדפי ההיסטוריה הבולשביקיים (שעל ברכיהם גדלו וצמחו לא מעטים מן "החוקרים"), על מנת לשרת מטרות פוליטיות המשתנות מצורך לצורך ומשעה לשעה…

כל עונות החפירה באתר חורבת קייאפה (מבצר האלה) המכילה חורבות של עיר מבוצרת מתקופה שמתוארכת לימי "הממלכה המאוחדת" (לא תחת הכתר האנגלי כי אם תחת בית דוד) ששכנה בעמק האלה, לא חשפו ולא הניבו ולו עצם אחת של חיה בלתי כשרה למאכל. לעומת זאת נתגלו שפע ממצאים המאפיינים שלטון ממלכתי חזק ומבוסס, המוצגים כעת לציבור במוזיאון ארצות-המקרא. כל העוקב אחר המתרחש בשדרוג מערך הרכבות מבין כי פרויקטים שכאלה מעידים על קשת שלמה של יכולות ולא רק על איכות סתתי-האבן, לדוגמה. אך לאסכולת הפוסט-מודרניזם-הארכיאולוגי באוניברסיטת תל-אביב הדבר לא מפריע כדי לשייך עיר-מצודה זאת לממלכה כנענית כלשהי, שצצה בהינף קולמוס וחצצה לכאורה בין ממלכת דוד לפלשתים. ולעזאזל העצמות שנמצאו.

פרופ' נדב נאמן היקר, מדוע עיר/פוליס של "ממלכה כנענית קטנה" ולא בירתה הקדומה של נסיכות גרמאנית קדומה כלשהי, שלזוויג-הולשטיין, למשל? אפשר לקבל כך המון מלגות מחקר (נקובות במטבע אירו) והזמנה לאינספור סימפוזיונים מלומדים בגרמניה. לא עדיף?

סתם שאלת גליציאנער.

 

* איציק סיבוש הוא מוסמך בבקרת תהליכים ובמנהל עסקים, העוסק בניתוח מערכות ומחבר הספר "שיחות עם קאפו", ובגרסתו האנגלית “Dialogs with a Kapo”.