בזהירות עם עקרון הזהירות

anopheles

יישום גורף של עקרון הזהירות עלול להביא לתוצאות חמורות בהרבה מאלה שבא למנוע

הפסקת השימוש ב-DDT גרמה למיליון מתים ממלריה בשנה

ב-9 בדצמבר 2015 פורסמה פסיקתו של בית המשפט העליון הפיליפיני בנוגע לניסוי בחצילים מהונדסים גנטית. פסיקה זו היא תקדימית וחשובה מאין כמותה, משום שלמאבק בבית המשפט בפיליפינים יש השלכות עולמיות. הפיליפינים ומדינות אחרות מהוות את החזית הניסויית העולמית בתחומים מסוימים כגון חקלאות. פסיקת בית- המשפט הפיליפיני מהווה את שיאו של הליך בירור ממושך ורציני, משל היה שדה קרב רעיוני, שבו הוטלו למערכה הטוענים והטיעונים הטובים ביותר הקיימים. סביב פסיקה זו התגוששו כמה מהחברות החשובות והמתקדמות בעולם. http://goo.gl/vYHuAd

פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 הוענק לישראלי דניאל כהנמן על מחקריו עם עמוס טברסקי (שלא היה בין החיים במועד הענקת הפרס). מחקריהם של כהנמן וטברסקי נחשבים פורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות. היבט משמעותי מאוד של מחקרים אלה שהם מלמדים אותנו לחשוב מחדש על נושא הסיכון והיכולת בכלל לאמוד סיכון. בעקבות כהנמן וטברסקי, התפתח התחום מאוד, ויש בו מובילי דעה עולמיים נוספים ביניהם גם ישראלים רבים. אחד החשובים שבהם הוא פרופ' ניקולאס נאסים טאלב שנולד וגדל עד לגיל הנערות כשכן מצפון (בלבנון). טאלב ידוע גם בזכות ספריו כבדי המשקל ורבי התפוצה: ברבור שחור, הטעיה בשל מקריות (Fooled by Randomness). . על ספרים אלה כתבו הן המגזין רב היוקרה  Fortune והן ה-Wall Street Journal שהם מהספרים החשובים והחכמים שנכתבו מעולם. דניאל כהנמן אמר על טאלב:

"Taleb has changed the way many people think about uncertainty, particularly in the financial markets. His book, The Black Swan, is an original and audacious analysis of the ways in which humans try to make sense of unexpected events."

לא אחת בוחרות חברות בינלאומיות לבצע ניסויים מתקדמים במקומות שניסויים אלה אינם מעוררים התנגדות ציבורית משמעותית, אם בשל תפיסת סיכון או נכונות לסיכון. פסיקת בית-המשפט הפיליפיני אסרה על ביצוע ניסויים בחצילים מהונדסים גנטית בפיליפינים. את הפסיקה הסביר בית המשפט גם על בסיס עקרון הזהירות של טאלב.

 

עקרון הזהירות בהקשר הסביבתי

כולנו מכירים את עקרון הזהירות העממי בצורותיו השונות כמו "עדיף לשמור על כללי הזהירות מאשר להצטער לאחר מעשה" – Better safe than sorry , או העיקרון הראשון לרופאים "קודם כל אל תזיק", עוד. בית המשפט הפיליפיני בחר לעשות שימוש בעקרון  הזהירות המתקדם יותר, שמוצאו ככל הנראה בגרמניה בשנות ה-80 של המאה שעברה, הקובע קובע כי

: “ If an action or policy has a suspected risk of causing harm to the public, or to the environment, in the absence of scientific consensus (that the action or policy is not harmful), the burden of proof that it is not harmful falls on those taking an action that may or may not be a risk".

או במילים אחרות, בתרגום חופשי ממאמר של ניקולאס טאלב: אירוע שפוטנציאל הנזק שלו הוא קטסטרופה אנושית בקנה מידה רחב יש צורך בוודאות מדעית מאוד גבוהה שקרובה לביטחון מלא שזה לא יתרחש כדי לנקוט פעולה. במקרים אלה, על פי העיקרון, נטל ההוכחה עובר מהמתנגדים לפעולה לתומכים בה.

במאמר שכתבו טאלב וכמה מעמיתיו, מסבירים הכותבים את הרקע התיאורטי והניהולי לעיקרון ולשימוש בו, ומדגימים מצבים ורקע תיאורטי שבהם על עקרון  הזהירות להיות מיושם. לפי גישתם, אסור לאמוד את פוטנציאל הנזק של אירוע בעל השלכות כלל אנושיות באמצעות כלים הסתברותיים רגילים כגון תוחלת האירוע. כלומר, גם אירוע שההסתברות שלו נמוכה מאוד אבל פוטנציאל הנזק שלו לאנושות או לסביבה אנושית הוא עצום, אסור לו שיבחן במונחי תוחלת. בעוד שעקרון  הזהירות ידוע ובפועל כבר מיושם, החשיבות הגדולה של מאמר זה היא ניסוחו המדעי וההסברים הנלווים מאפשרים דיון שיטתי ורציני. בית המשפט העליון הפיליפיני עשה שימוש במאמר זה להסברת פסיקתו האוסרת ניסויים רחבי הקף בחצילים מהונדסים גנטית.

בית המשפט העליון בפיליפינים אימץ את עמדתו של טאלב לגבי הסיכון שבהפצת זני חצילים מהונדסים גנטית בהיקף נרחב בפיליפינים וקבע את התנאים המצטברים שבהם יש לאמץ את העמדה:

* מקרים שבהם הסיכון אינו ברור ו/או מוגבל.

* מקרים שהנזק עלול להיות בלתי ניתן לתיקון.

* נזק כולל שעלול להיות רחב ממדים.

בין הנימוקים של טאלב לשימוש בעקרון  הזהירות דווקא במאכלים או צמחים מהונדסים גנטית, כפי שרצו ליישם בצורה נרחבת בפיליפינים: שלא ניתן להגביל ניסוי בהיקף נרחב כזה רק לפיליפינים. על בסיס מודלים קיימים של פיזור זרעים וצמחים, גם לצמחים מהונדסים גנטית יש נטייה להתפשט באופן טבעי, ובשל יתרונותיהם הגנטיים בתחומים מסויימים הם גוברים על צמחים אחרים גם בחלקות שלא שתלו אותם מבחירה. לפי טאלב, יש צורך לשמור על התקדמות מדעית מתונה בתחום ההנדסה הגנטית של צמחים וכזו שאינה חורגת בצורה משמעותית ומהירה מדי ממודלים טבעיים ומוגבלים של אבולוציה (במשתמע מספר מוגבל של שינויים בו בזמן). כמו כן משתמע מדברי טאלב כי יש להגביל את הניסויים לתאי שטח קטנים ומבודדים. אי-החריגה ממודלים טבעיים והימנעות מקפיצת דרך נחשונית תאפשר לאנושות, במקרה של קטסטרופה, להתמודד עם תוצאות שליליות של השינוי כשעדיין ניתן להכילן.

עם זאת, חשוב להדגיש כי אחד הדברים החשובים ביותר במאמר של טאלב הוא דווקא ההגבלות שמטיל טאלב על השימוש בעקרון הזהירות. טאלב ועמיתיו מבקשים להימנע ממצב של שיתוק של המחקר והניסויים שיכול לנבוע מיישום נרחב של העיקרון הנ"ל. הם מסבירים את הצורך ליישם את עקרון הזהירות בצורה זהירה ובמקרים ובשטחים מוגבלים. טאלב הגביל כרגע את יישומו לתחומי השימוש בגרעין ובמאכלים מהונדסים גנטית.

 

מלריה וזיקה

אחד הנושאים שהעלה טאלב בהקשר אחר בהערכותיו הרב שנתיות כמאיימים על העולם בשנים הקרובות הוא התפרצות מגיפות שעלולות לאיים על האנושות. זמן קצר לאחר פרסום זה החל להתפתח איום שעלול להפוך למגיפה חדשה, נגיף הזיקה. טאלב מגדיר בצורה רחבה ומסודרת ומקדם את החשיבה התיאורטית בנושאי סיכון, אמידתו והדרכים לנהוג בו. בפועל, עם זאת, כבר מזה מספר עשורים מיושמים עקרונות זהירות ברמה נרחבת ביותר במגוון של תחומים מרפואה ועד הדברה. עם זאת, יישומם של עקרונות עממיים על ידי בתי משפט ורגולוטורים במגוון של תחומים בצורה בלתי מבוקרת ובלתי מדעית מספיק עלול להביא גם כן לנזק רחב היקף ומשמעותי. כך למשל, אימוץ בלתי זהיר של עקרון הזהירות בתחום ההדברה הביא לדעתם של חוקרים אחרים לגל חדש של מחלת המלריה שהייתה בדרכה להדברה או לפחות צמצום משמעותי, באפריקה.

כבר בשנת 2000 ביקש Brian Doherty March 28, 2000 במאמר שפרסם במגזין רב היוקרה Reason מגופי הרגולציה של האו"ם לא לפסול את ה-DDT כחומר הדברה. לדברי דוהרטי המחקר שבגינו נפסל השימוש ב- DDTכחומר הדברה נגד יתושים בשל נזקים שמסב החומר לסביבה ולאדם חסר תימוכין מדעיים מספקים. יתרה מכך, לדבריו, הנזק משימוש ב- DDT בטל לעומת התועלת הרבה מהשימוש בו. לדבריו, המחקרים אודות נזקי ה-DDT התבססו על מחקר אחד וספר שבא בעקבותיו Silent Spring מאת רייצ'ל קארסון. דוהרטי מסביר כי שימוש ב- DDTבבתים או בצורה פרטנית אינו מסוכן מאוד לסביבה או לאדם, אבל מאוד יעיל במאבק ביתושי האנופלס, נושאי המלריה. לדברי דוהרטי, בניגוד לשימוש החקלאי הגורף, שימוש פרטני ב-DDT אינו מסכן את הסביבה אלא מציל חיים. רק לקבלת מושג, על פי Reason מלריה גורמת ל-500 מיליון חולים מדי שנה ול-2.7 מיליון מקרי מוות כל שנה. על פי דוהרטי, מכון מחקר לנושאי מלריה מדווח על כ-200 ילדים מתחת לגיל 5 המתים מדי שעה באפריקה ובדרום אמריקה ממלריה. לתמיכה בטענותיו, מציג דוהרטי את העובדה שבמדינות כמו אקוודור, שלא הגבילו את השימוש ב-DDT, רמות מלריה נמוכות משמעותית. עוד מוסבר במאמר כי אומנם במערב המתוחכם והחזק אין באמת בעייה של מלריה, ולכן הנטייה והצורך שלו להשתמש ב- DDTהם שונים. אך בארצות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה מלריה היא בעייה מסכנת חיים, ולכן שימוש ב- DDTמוצדק ומציל חיים.

ב-31.1.2016 פרסמה Diana Furct-Roth באתר אינטרנט כלכלי רב התפוצה economics21.org  מאמר שחוזר על טענותיו של דוהרטי ומרחיב אותן. הרקע לכתיבה זו היא התפרצות נגיף הזיקה. לנגיף הזיקה כבר יש השפעה מיידית על האנושות, בשל הנזק שהוא גורם לעוברים. ההשפעה כבר ניכרת בעלייה במספר ההפלות ודחיית הריונות, וזאת  מעבר לנזק הישיר שגורם הנגיף לתינוקות הנולדים עם היקף ראש קטן. ככל הנראה לנגיף יש השפעות בריאותיות גם על מבוגרים. לנגיף כרגע אין תרופה או חיסון, והוא כבר אינו מוגבל רק לדרום אמריקה. כמו המלריה, גם נגיף זה מופץ על ידי יתושים. דיאנה רות מסבירה את הנזקים העצומים שנגרמו לאנושות כתוצאה ממימוש דוקטרינה של חוסר סיכון קיצוני שאינה נתמכת בראיות מדעיות חזקות, בשם דגל ההגנה על הסביבה. הכותבת קוראת לבחינה מחודשת של השימוש ב DDT נגד יתושים.

דיאנה רות מדגישה כי עד החלטת הרגולטור האמריקני ואימוץ מסקנותיו על ידי גופי רגולציה עולמיים בעקבות הספרSilent Spring, המאבק במלריה באפריקה נשא פרי ומספר בני האדם שנדבקו במחלה הלך וירד, כמו גם מקרי המוות. לפי המאמר, מספר מקרי המוות באפריקה החל לעלות שוב מיד עם הפסקת השימוש ב- DDTעד לרמות של למעלה ממליון מקרי מוות בשנה באפריקה – היקף שאפיין את התקופה שלפני השימוש ב- DDT.

 

התנאים ליישום עקרון החוקיות

בסדרת "המחסל" בכיכובו של ארנולד שוורצנגר, הרגע שבו משתלטת סקיי נט על העולם הוא הרגע שבו משוחררת התוכנה כדי להילחם בהתקפת סייבר על הרשת. סקיי נט נועדה בכלל להגן על האנושות והרשת מפני וירוסים. התרופה בסוף הייתה גרועה מהבעייה. לפני מספר חודשים, עם התגברות הידיעות על הבעיתיות של הזיקה, פורסם כי יש יתושים ששונו גנטית ושכנראה בעקבות כך הם יכולים להילחם ביתושים אחרים. האנלוגיה מסִדרת המחסל מצמררת. המשמעויות עלולות להיות הרסניות ובקנה מידה נרחב. הסיוט של טאלב התגשם: האנושות המציאה דבר שעלול להיות קפיצת דרך אבולוציונית שתתפשט באופן בלתי מבוקר, וודאי לא תוגבל לאזור ספציפי. כל זאת כאשר ייתכן ויש פתרון טוב ויעיל, ה-DDT, שככל הנראה נשכח ונפסל כתוצאה משימוש בלתי זהיר בעקרון הזהירות.

טאלב חושש משימוש בלתי זהיר בעקרון הזהירות והוא מתייחס לכך בהרחבה. על פי טאלב ועמיתיו, אין לנקוט מדיניות גורפת של שימוש בעקרון הזהירות גם בניסויי סביבה, כל עוד ניתן להגביל את האזור הגיאוגרפי של השפעתם, גם גם אם מדובר בהריסת הסביבה.  (אין זה אומר כמובן שכל ניסוי הוא מותר ורצוי).

יתרה מכך, טאלב מתייחס ספציפית לנושאים כמו חיסונים ואומר כי גם אם ניתן לטעון כי יש בחיסונים מידה של סיכון, או סיכון בתנאים מסויימים, חיסונים אינם נכנסים בגדר עקרון הזהירות, בשל העדר סיכון מערכתי.

הדיון אודות סיכון, ניהול סיכון ועקרון הזהירות מייצג התקדמות חשובה בהבנות שלנו ומוסיף כלים תיאורטיים ומעשיים חשובים למקבלי החלטות. טוב עשה פרופ' טאלב שהגדיר את עקרון  הזהירות, את התחומים והתנאים שבהם יש ליישמו. טוב עוד יותר שהגדיר גם מתי לא רצוי ליישם אותו ומה המחיר שעלולה האנושות לשלם על יישומו הבלתי זהיר והמרחיב.

ייתכן שהתפרצות נגיף הזיקה הנישא על ידי יתושים כמו גם התפרצותה מחדש של המלריה, מדגישים את המחיר שמשלמת האנושות על יישום בלתי מושכל של עקרון  הזהירות.

 

* דן ארידור הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (אונ' בר-אילן), ובעל תואר שני במנהל עסקים (אונ' קולומביה, ניו-יורק, ארה"ב).