תענוגות העברית

גליון 137, י"ד באדר א' התשע"א 18-25.02.2011

לפני שנתיים-שלוש התנוסס שלט גדול מעל בנייני הסוכנות ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים: "ציונות זה לעשות". סטודנט לפילוסופיה, מליצני הדור באוניברסיטה העברית, טיפס ערב אחד אל השלט ו"תיקן" אותו: "סנדלרות זה לעשות". בכך מחה על שסיסמה שאינה אומרת דבר מתנוססת לה כך בראש חוצות. כשראיתי את ה"תיקון", הצטערתי שלא יכולתי לדבר עם הבחור קודם שטיפס. הייתי מבקש ממנו, אם הוא כבר שם למעלה, למחוק גם את ה"זה" ולכתוב: "סנדלרות היא לעשות".
   העברית המדוברת, המשודרת, הננאמת ועכשיו גם הנכתבת, מוצפת ב"זה".
   "אתה אומר שזה פגיעה בבוחרי העבודה", אומר מראיין ידוע למרואיינו, ח"כ שהתפרסם בזמנו כעיתונאי דגול, "אני הייתי לוקח את זה קצת הלאה ואומר שזה שערוריה".
   והמרואיין עונה: "אני דווקא הייתי לוקח את זה אחורה, לתקופה ששרון פרש מהליכוד והקים את קדימה".
   מראיין: "מי לדעתך הרוויח הכי הרבה מזה?"
   מרואיין: "המרוויח הגדול זה נתניהו, עכשיו זה עוד שנתיים עד הבחירות, וככה בדיוק הוא רצה את זה".
   מראיין: "בשביל מפלגת העבודה זה ממש הלם. כולם רבים עכשיו עם כולם".
   מרואיין: "כן, אבל זה הכל בעיות ישנות. אף אחד לא באמת מופתע מזה".
   הראיון המוצף ב"זה" צורם. אך מדוע? הרי המילה "זה" אינה נדירה בעברית, היא רווחת במקרא וגם שם, כמו בראיון, ניתן למצוא אותה יותר מפעם אחת באותו משפט או פסוק ("עוד זה מדבר וזה בא" איוב א', י"ז; "מי הוא זה ואי-זה הוא" אסתר ז', ח'). היא גם מופיעה בביטויים לא מעטים המורכבים עם אות יחס, כגון כזה, לזה, מזה, אי מזה, הרי זה, זה אל זה וכולי.
   הראיון צורם לא בגלל ריבוי השימוש ב"זה", כי אם משום שהמראיין והמרואיין משתמשים במילה לא רק על פי הוראתה בעברית, אלא גם כאילו היא כינוי השם האנגלי חסר המין "it". בעברית המילה "זה" היא כינוי רומז לזכר, ולא כינוי גוף (pronoun).
   אם נתרגם את הראיון לאנגלית יתקבל הנוסח:
 
– You say this is an insult to Labor Party voters. I would take it even further and say this is outrageous.
– If you ask me, I would take it back, though, to the day Sharon left the Likkud and established Kadima.
– Who, in your view, gained the most from it?
– Netanyahu won big time. It's now two more years till election time and this is exactly how he wanted it to be.
– For the Labor Party it's a real shock. They are all quarelling with each other now.
– Yes, but these are all old problems. Nobody is really surprised.
 
   באנגלית אין צרימה והראיון קולח וטבעי, מפני שבה אין צורך להשתמש ב"זה" על פי זכר ונקבה (זאת, זו). באנגלית אפשר לומר:Look at the train. It's going much too slowly    
   בעברית גם לחפצים דוממים יש מין ולכן נאמר: הבט על הרכבת. היא נוסעת לאט מדי. (ולא "זה נוסע לאט מדי").
   ניסוח הדיאלוג דלעיל בעברית רהוטה, בלי גודש של "זה" יהיה:
   "אתה אומר שזאת פגיעה בבוחרי העבודה", אומר מראיין ידוע למרואיינו, ח”f שהתפרסם בזמנו כעיתונאי דגול, "אני הייתי מרחיק לכת ואומר שזה שערוריה".
   והמרואיין עונה: "אני דווקא הייתי בודק את העבר, את התקופה שבה שרון פרש מהליכוד והקים את קדימה".
   המראיין: "מי לדעתך הרוויח הכי הרבה ממה שקרה?"
   המרואיין: "המרוויח הגדול הוא נתניהו, נותרו עוד שנתיים עד לבחירות, וזה המצב שהוא רצה בו".
   מראיין: "מפלגת העבודה בהלם. כולם רבים עכשיו עם כולם".
   מרואיין: "כן, אבל אלו הן בעיות ישנות. אף אחד לא מופתע באמת".
   לשון זו נשמעת ספרותית יותר על רקע העברית המדוברת כיום, אך על כלי התקשורת ללמד את המגישים להתנסח כך, אם אינם מעוניינים לגלוש סופית לדיבור ב"פיג'ן היברו".
   בהקשרים של אמנות ושירה יש מקום, ולפעמים גם טעם, לשימוש חופשי יותר ב"זה" . ספרו החדש של סמי ברדוגו "זה הדברים" (הקיבוץ המאוחד, הספריה החדשה, 2010) הוא סיפורו של בן המלמד את אמו קרוא וכתוב. הספר בנוי בשני משלבים לשוניים: הבן מספר את סיפורו בעברית תקנית, ואילו האם מתבטאת בלשון עברית-מרוקנית מדוברת ונעזרת הרבה במילה "זה":
   "יעני כל המקומות האלה והאישה הזאת שחיה בהם, וזה אמיתי כל זה, לא כומו כזה סיפור איך שאומרים, זותומרת לא בשביל לכתוב על הכתב, כי איך שאתה יודע את המילים ואת העברית זה לא שייך, זה לא של הסיפורים, זה לא כומו יש במקום של העבודה שלך בספרייה, נכון? בחייפה? איפה זה בטח גדול מלא ספרים עם הספרים, זה דבר שאולי אין לו סוף. למה אני אומרת לך זה לא נגמר אף פעם הרגש של האמא ושל הילדה הקטנה הזאת מחה, זה ככה זה הדברים, זה האמת".
   ועוד דוגמה טרייה היא אלבומו החדש של זאב טנא "זה שר", על שם שיר הנושא אותו שם:
"זה טוב! זה טנא!
זה שר על עצמו,
זה שר על אמו
זה שר על כל מה שעבר
זה שר על אביו, זה שר על אחיו,
זה שר על חלום שנשבר
זה שר כמה חם, זה שר ככה סתם
זה שר על כל מה שנותר
זה שר וזה שר ואני כבר לא שר
ככה".