אאוגניקה

פראנסיס דלטון :1822-1911 בן דוד של דארווין לוקח את זה למקום קצת אחר. הוא הוגה תכנית שלמה

שנקרת 'אאוגניקה' – מדע לשיפור המין האנושי. אנחנו צריכים להבין

שאפשר לשפר את עצמנו ולא רק דרך חינוך שאני אטפח ילדים טובים, אלא לדאוג שמפגרים לא יתרבו. לשפר את מנת המשכל של ילדים. כמו   לקחת ילדים בתור חווה ולשפר אותם. אנשים ראו בזה אמצעי לשיפור מעמד הפועלים, אם נשפר את התנאים שלהם, את ההיגיינה שלהם, את החינוך שלהם וכך יצאו משם אנשים יותר טובים. תכנית לשיפור חברתי

שהבסיס שלה הוא שיפור ביולוגי. [היו מקרים כאלו בדרום אמריקה של סירוס מפגרים, הומוסקסואלים ובהמשך גם יהודים.] הטענה שלהם היא להשקיע בעניים, ואז הילדים שלהם יהיו יותר בריאים ואז גם כל התופעות של פיגור ייעלמו, ויש מקומות שלוקחים את זה צעד קדימה ולא רוצים לחכות שזה יקרה

תוך כמה דורות וכבר רוצים להפטר מן המפגרים.

בהמשך נראה את ההשפעה  על מדעי החברה והאנתרופולוגיה והפסיכולוגיה. יש לזה השפעה על התפיסות המטריאליסטית, שאמרו שכל הפעולות האנושיות זה במונחים של שרירים והרגשות זה רק תוצאות של הגוף שלי. דארווין אומר שזה גם נכון וגם הפער בין האדם לעולם החי כבר נעלם. הקרום של התרבות, של הנימוס, של היכולת לשלוט בעצמנו וביצרים שלנו, לא צריך לגרד אותנו הרבה כדי למצוא קוף אכזר שנמצא במלחמת קיום על המקום שלו בעולם. אנו מלאים יצרים אכזריים שיכולים בכל רגע להתפרץ. הסיפור של ד"ר ג'קיל ומר הייד מגלם את הסיפור הזה, זה איש בורגני טוב שמגלה את המהות הפנימית האכזרית שלו של אנס חסר רחמים שנהנה מהסבל של הקורבנות שלו וכל מה שצריך זה רק סם קטן. התפיסה הזו מציבה שאלות – למה לא להשתחרר ולתת חופש ליצרים האלה ולחיות כמו קופים על שפת הים. זה מוציא קבוצות של אנשים שחוזרים אל הטבע וחוגגים את החזרה של האדם אלא הטבע שלו. זה היה קיים עוד בעת העתיקה עם דיוגינס הציני אבל עכשיו זה עם תפיסה מדעית שלמה מאחוריי – למה שנרסן את עצמו ונהיה אומללים אם אנחנו יכולים לרוץ עירומים על החוף ולהיות מאושרים. מן הצד השני התחושה שאנו במאבק בין יחידים, גם כחלק מן המערכת הקפיטליסטית שאם אני תפסתי את זה אז זה מגיע לי, אני יכול להשתלט על מכרות שלמות בדרום אמריקה, ואנו נמצאים גם במאבק בין לאומים וקבוצות על הישרדות, האחרים הם האויבים שלי

ומפריעים לי לשרוד.

[ניטשה כותב על העל אדם. האדם הוא יצור שהיגע זמנו להעלם מעל במת ההיסטוריה ולפנות מקומו אל האדם החדש, משהו שמתעלה מעל הצורך של האדם לשרוד מציאות והוא יכול להיות

 

בחוסר המשמעות של החיים וההיסטוריה ולנצח. הנאצים

להסתכל

אדם שבורא את עצמו,

 

שהשתלטו על כתביו ופרסמו רק מה שהם רצו ועשו אותו מאוד לאומני, ובו האדם החדש היה הארי

החסון והוא יחליף את הבורגני השמנמן. ניטשה כן מושפע מאוד מן הסיפור של דארוויניזם חברתי,

הקידמה כשינוי מהותי במין האנושי].

 

[קשר בין ניטשה למדע. הקורס רוצה להראות גם את הגורמים מסביב למדע, את ההשפעה של

 

של הטבע הגרמנית שמחפשת כח מאחד ויטלי של היקום משפיעה על

הפילוסופיה

הרומנטיקה,

 

ההתחלות של האלקטרומגנטיות ומשם לתרמודינמיקה ומשם אל המושג היום של אנרגיה. להראות איך דברים שקורים מחוץ למדע משפיעים אליו. אצל ניטשה יש השפעה הפוכה, איך העולם המדעי התגליות, ההישגיות, הישרדותיות משפיעות על תנועות חברתיות ואינטל' מחוץ למדע. המאבק שדארווין מציע, ההתפתחות של הטבע ושהוא אינו עומד במקום, משפיעה לא רק על בעלי חיים ועל המחשבה הטכנולוגית, אלא גם על הלך הרוח של התרבות את עצמה. במובן הזה לראות איך הגישה של דארווין שמדגישה את הטבע החייתי שלנו, שאנו חלק מן מאבק הקיום, גולשת לעולם התרבותי ומחזקת תפיסות פסימיות, שחושבת על האדם לא כנזר הבריאה אלא האדם שמתחת לתרבות הנימוס נמצאת חיה שמנסה לחסל את היריבים שלה להשיג מזון והתרבות וזה מוצא ביטוי בפילוסופיות

מרתקות כמו של ניטשה.

תוכן עניינים

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל