ביקורות על הנאורות

ביקרות נוספת ע"י שני מדענים צרפתיים: משיל אדסון – הבעיה של המיון של לינאוס שהוא מחפש את הדמיון, והדמיון הוא בהכרח שרירותי. אם אני מסתכל על צורות השחלות, כיצד הם מנביטים. אני צריך להסתכל על ההבדל, לאסוף עוד ועוד תכונות שמבדילות אותם אחד מן השני וכך למיין אותם. זה חלק ממשלחות גדולות ברחבי העולם ששולחים לפריז את הממצאים שלהם והניסיון להפיק כל הזמן מערכת

יותר טובה של מיון.

JOSSIEU שטוען שטבע הוא רציף. אין פה חלוקה וצריך לראות איך משפחות של יצורים זולגים אחת

לשנייה. אני יודע שיש עץ ובן אדם אבל יהיו לי גם הרבה דברים באמצע ואני צריך לראות את הטבע

כרצף ולראות את הדברים שמהדהדים אחד עם השני.

המשותף לכולם שהטבע היו יציב, גם אצל לינאוס, ריי, בופון, אדסון וג'וסיין – אין שינוי בטבע. העולם לא השתנה מאז ועוד ימנו. יש השמדה אולי של זנים מעשי ידי אדם. זה מתאים לרעיון של טבלה כמשהו קשיח, קבוע ואין בתוכה תנועה. אין משהו שמתפתח למשהו אחר. הדברים נכנסים לתוך ההגדרות ושמה הם נשארים. זה מתאים לתפסיה הדתית, להיררכיה של ההוויה, כך הדברים נבראו ע"י האל ואנו יכולים לראות את זה בטבלה שאנו מסדרים. המקום שאנו רואים צרימה בניסיון

להבין את הדברים כך נמצאים בשוליים, אלו שטוענים שאולי יש מקום של שינוי וצריך לשים לב

למאובנים שמוצאים, שאריות של בעלי חיים, ממוטות, ואולי לשאול על זה שאלות. העולם בסוף מאורגן בטבלה וכל מהלך של זמן ושינוי הוא אינו מהותי לדבר עצמו. אצל ניוטון אני צריך להסתכל על זמן אבל זה רק משהו שמאפשר להתרחשות הפיזיקלית להתרחש, לזמן עצמו אין כיוון. חוסר התפיסה

האבולוציונית הזו היא במהותה של הנאורות.

ויליאם  HERRSHEL בונה טלסקופים בעצמו בעוצמה שלא הייתה לפני כן, והוא מוסיף מראות ובונה

מערכת של תצפיות מדוקדקות של השמיים שהמטרה היא למיין את התופעות השמימיות. הוא רואה עצמו כהיסטוריון טבעי של השמיים. הוא רואה עצמו כעושה אותה עבודה שהבוטנאי עושה על הצמחים על השמיים. הוא מנסה לסווג, לא כדי לחפש חוקי טבע חדשים אלא לראות את מה שיש שמה ולסווג אותם. ההבדל עד המאה ה19- בתוך העולם המדעי הוא בין היסטוריה של הטבע – מחקר תיאורי שבה אנו  אוספים מידע ועובדות על דברים שונים בטבע. NATOURLIS" "HISTORYA מהעת העתיקה. כל המינרלים, הצמחים, אני מנסה לאסוף ולתאר. הצד השני זה הפילוסופיה של הטבע \ פיזיקה – שם אנו  מחפשים סיבות של הדברים. מדוע ולמה זה קורה ככה. הרשל עם ההנחה שהוא היסטוריון. הוא מסתכל על הערפיליות בשמיים, האם זה צבר של גז? הוא עושה תצפיות – תאוריה שזה גז סביב כוכב שנראה כמו ערפילית עד שהוא מתגבש איכשהו, והוא מגלה את אורנוס. מה שמניע אותו זה הצורך למיין את היקום, לנסות לייצר לו טבלה. שמתחילים לראות את המאובנים הניסיון להוריד מהם את נטל ההיסטוריה, זה לא התפתחות או מינים שאנו לא מכירים, אלא מינים שהיו ונכחדו ואין להם

קשר למה שקורה היום ויש תאוריות של קטסטרופות כמו המבול, היו כמה אירועים במהלך

 ההיסטוריה שהאל הטוב מחק את מה שהיה ויצר דבר חדש, אבל שינוי בטבע אין. אלא נמחקו אותם אבות קדמונים, יש בריאה חדשה ויש אדם ויש קופים ואין בינהם קשר. הנאורות דוחקת את הזמן להיות היבט מהותי בעולם. העולם הוא טבלה עומדת, אם אני אסתכל מעבר לכל השינויים אני

אמצע רשת אחת יציבה. ברגע שאני מכניס שינוי והיסטוריה דברים יכולים לזוז בתוך הטבלה וזה בעיה.

זה תפיסה של עולם יציב של ידע ולא התפרצויות של דברים. המושגים של אבולוציה צומחים מתוך

ביקורת על הנאורות, מתוך רצון להחזיר לה את החשיבות של הזמן וההתפתחות.

הביקורת הזו בסוף המאה ה18- עולה בשאלה, מה היחס של האדם בתוך העולם הזה. אנחנו יכולים למיין את הטבע, בכלי חיים, חומרים, לעשות טבלאות של מחלות והסיבות שלהם, סטטיסטיקה של הכפרים והמשפחות שלהם, אפשר לאסוף את כל העבודות האלה בהרבה כרכבים אבל השאלה איפה אנחנו. וכאן עולה המצוקה שתמיד הייתה ברקע, מה שהיה קיים אצל ניוטון ולייבניץ על איפה אלוהים או עם שפינוזה על מיהו האדם, האדם זה ס"כ התשוקות שלו או משהו נוסף. אם הנאורות

אומרת שהמשהו הנוסף הזה זה התבונה שלנו אז שאולים מהי.

הוויכוח הוא סביב שני אנשים: אברנטי לורנס. הויכוח הוא על מה מניע את הגוף שלנו – נשמה (אבנטי,) כח חיות ויכולת להבין מה אנו עושים או מה שלורנס טוען שאנו מערכת שרירים, והתבונה היא פועל יוצא של חילופי החומרים הללו. המטריאליזם החדש שנובע מתוך הנאורות, עכשיו אני יודע למה כל הדברים זזים, אז למה גם לא התנועות שלי ינבעו מאותם תנועות של חלקיקים בגוף. במדע המח היום יש הרב צאצאים של לורנס עם כל מיני שיפורים  של חשמל וטכנולוגיה שמאפשרים לצפות

בפעילות המח אבל ההנחה היא מאותו מקום – האדם הוא בעל חיים כמו בעלי חיים והוא נתון לחומר, גם ההסבר לתבונה ותודעה יהיה הסבר חומרי, אין היבט מסתורי שנותן להוויה שלו אחדות אלא מערכת של גירויים ותגובות לעולם. אז אברנטי שאומר שאנו סתם אורנג גוטן גדול אל מול דארווין זה כבר יהיה

סוגיה הרבה מעבר לרפואה.