גרמניה

 

איך היא מגיבה למהפכה הצרפתית והשנויים. אנו מדברים על פרוסיה ולא גרמניה. הקיסרות הרומית הקדושה מתפרקת ב1805 ונוצרות מדינות קטנות, פרוסיה היא המדינה העיקרית. בעקבות התבוסות

לנפוליון עושה רפורמה חזקות, במערכת החינוך. יש לה היסטוריה של רפורמה במערכות האלה.

 

בה.

מדינה שהשליט יודע מה קורא

– POLLIZSTSAT

זה מקבל ביטוי –

בראשית המאה ה18-

 

האוניברסיטאות לא אמרות לייצר כמרים שהיו הרבה זמן באוניברסיטה אלא מתחיל להיות פיקוח למה קורה בתוך הכיתות. "אני צריך לכתוב סילבוס, מטרות, איך יינתן הציון" זה מתחיל שם במאה 18- בפרוסיה – צריך לדעת מה המורה מלמד, מה זה ייתן לתלמידים ואיך הוא יבחן אותם. זה שונה מאוד מקולג' אנגלי, באוקספורד יש יותר חופש, אנשים נכנסים או לא נכנסים לשיעור, מקבלים מימון ולא חייבים בכלום. עם הרפורמה בראשית המאה ה19- אתה צריך להראות שאתה חוקר, זה ראשית אוניברסיטאות המחקר שאנו נמצאים בה היום. המורה נבחן על בסיס העין והאוזן. העין זה מאמרים שנקראים ע"י חוקרים אחרים והאוזן זה מחיאות הכפיים של התלמידים. המורה צריך לעשות את שתי הדברים האלה. האוניברסיטה לא רק מעבירה את המוסרת, פרוסיה דורשת לייצר ידע חדש, לעשות מחקר וזה משנה את כל הפעילות האינטלקטואלית – אני צריך להראות שהוספתי משהו לגוף

הידע.

זה מצריך את כל הדיסציפלינות. לא רק במדעי הטבע אלא במדעי הרוח. ההיסטוריה לא רק מראה

 

ומדעי החברה עם

פילוסופיה

ולחקור אותם, וכך

לארכיונים

מה מה  היה  בעבר  אלא  ללכת

ההתפצלויות שלהם.

 

זה מתחיל ברגע שהמדינה לוקחת אחריות אל האוניברסיטה והרגע שפרוסיה נעשית אוני' מחקר.

בתוך זה הפעילות המדעית מקבלת ביטוי אחר. היא לא רק 'איך אני עושה מניפולציה על גופים,'   היא לא רק מתמטיקה, אלא היא נעשית משהו שאנו קוראים מחקר מדעי. המחקר הגרמני הוא מופשט, נודע להיות מחקר לשם מחקר, לקדם את הידע, זה גם יעזור בסוף למדינה אבל קודם זה במבחנה של האוניברסיטה שדורשת מהחבר בה להיות חוקר. היא כן מקבלת כסף מן המדינה כמו בצרפת. מכוני המחקר נועדים לקדם את המחקר המדעי, באנגליה הידע צריך להיות אמפירי, צרפת

להיות למען המדינה, כאן זה יכול להיות לשם המחקר המדעי עצמו.

 

האנגלים בגלל הדגש העצום על המתמטיקה מגיעים לרמה גבוה, אצל גרמניה המחקר הוא יותר חשוב

 

ואילך, הדברים קורים בעקבות המהפכה

1840מ

אז המתמטיקה נשארת ברמה יותר נמוכה.

 

לעמן המדינה, המדען צריך להצדיק את עצמו איך הוא תורם

מגויס

הצרפתית שמה המדע

 

לרפובליקה הצרפתית או הכלכלה האנגלית. זה מוכר לנו דרך איך שהמדינה המודרנית צומחת אחרי

המהפכה הצרפתית. בפרוסיה זה צריך להיות מוצדק ע"י תרומה לתחום.

הגל ושופנהאוור שרוצה לקרא תיגר על הגל, קובע את השיעור שלו על הזמן של הגל. אז זה ברור שיש ימים מסוימים ושעות לשיעור מסוים. זה מכריח גם את מדעי הרוח להיות מחקריים. ההיסטוריון רנקה יוצר את ההיסטוריה כענף מחקרי, לחקור את הדברים לאיך שהם היו. מקום שהסטודנטים מתחילים

 

הסטודנטים

ופרטים קטנים. אפשר להרגיש את ההתרגשות של

ארכיונים

לעבוד בעצמם, למצוא

 

במסעות המחקר שלהם.

מה שבסוף על זה מתרחש זה סוג חדש של מדע. המקום שבו 3 המסגרות של החברה נפגשות – המדינה והצורך שלה שהמדע ישרת אותה עם מכשירים, תאוריות. המהפכה הצרפתית. 2 – כח החיות אותם מחפשים, משהו מעבר כח המשיכה, כח אחד שמפעם בכולם. -3 המהפכה התעשייתית ובעיקר מנוע הקיטור, הדרך של חימום פחם ע"י מים שיכול לדחוף גלגלים שיכולים לבצע כל מיני עבודות. החום

נעשה נושא מעניין כי הוא קשור לשלושת הדברים ביחד.

[בסוף המאה ה17- צומח הרעיון שצריך להבין את העולם הטבע צריך להבין אותו באמצעים מתמטיים,

הם יאפשרו לי לגלות סידוריות חדשות. אם אני יודע ש F=Ma אז אני יכול להמשיך את זה לעוד דברים. אם אני אצליח לנסח את התופעות הפיזיקליות באופן מתמטי, הלכים המתמטיים יאפשרו לי לזהות תופעות חדשות. המתמטיקה לא תורמת בעצמה אבל היא מספקת תשתית להמשך העבודה. הרעיון הזה מקבל משנה תוקף בסוף המאה 19- ותחילת ה.19- באמצע המאה ה19- זה מקבל ניסוח מתמטי

לכלכלה והכלכלה נראית ככלי רב עוצמתי. השאלה היא איך אני יודע את הפיזיקה ואיך אני מדבר עליה.

אני מדבר עליה במילים אבל פיזקאי היה מדבר עליה בנוסחאות].

החום זה הנושא הבא.

 

תוכן עניינים

המודל התודעתי

המודל התודעתי- התודעה שלנו שמרגישה לפעמים מופרדת ומפוצלת, ויש שאיפה להפוך אותה למשהו אחיד, קוהרנטי. בשני המודלים יש אלמנט של קורבן, אלימות. גם פרושה מתפרק

כדאי לדעת
פרסום כתבות באתרים מובילים

מעידן בו עסקים מעטים מאוד יכלו ליהנות מחשיפה רחבה מול קהל היעד שלהם, הגענו לעידן בו כל אחד יכול ועד כמה שזה נשמע רומנטי, במובנים

כדאי לדעת
פרסום באתרי תוכן

אתר אינטרנט ולא משנה באיזה תחום הוא עוסק נחשב לעסק לכל דבר ועניין. צריך לטפח אותו, לדאוג לו, להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק

כדאי לדעת
כתבה שיווקית

אחד המושגים היותר מדוברים ואנו מתעסקים בו כמעט בכל תחום שקיים הוא שיווק. היום, כמעט כל בעל עסק עושה שימוש בשיווק במטרה לפרסם ולחשוף את

כדאי לדעת
פרסום מאמרים באתרים

קיים קשר ישיר בין פרסום מאמרים באתרים לבין קידום אורגני לבין שיווק ופרסום האתר או העסק שלנו ברשת האינטרנט. תוכן איכותי הוא אחד הקריטריונים הכי

כדאי לדעת
קישורים לקידום אורגני בגוגל

כל שמתעסק קצת באינטרנט, בשיווק ופרסום בדיגיטלי ודאי שמע את המושג קידום אורגני או SEO. כדי שתוכלו להבין בצורה יסודית מה זה אומר קישורים לקידום

המודל התודעתי

המודל התודעתי- התודעה שלנו שמרגישה לפעמים מופרדת ומפוצלת, ויש שאיפה להפוך אותה למשהו אחיד, קוהרנטי. בשני המודלים יש אלמנט של קורבן, אלימות. גם פרושה מתפרק

כדאי לדעת
פרסום כתבות באתרים מובילים

מעידן בו עסקים מעטים מאוד יכלו ליהנות מחשיפה רחבה מול קהל היעד שלהם, הגענו לעידן בו כל אחד יכול ועד כמה שזה נשמע רומנטי, במובנים

כדאי לדעת
פרסום באתרי תוכן

אתר אינטרנט ולא משנה באיזה תחום הוא עוסק נחשב לעסק לכל דבר ועניין. צריך לטפח אותו, לדאוג לו, להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק

כדאי לדעת
כתבה שיווקית

אחד המושגים היותר מדוברים ואנו מתעסקים בו כמעט בכל תחום שקיים הוא שיווק. היום, כמעט כל בעל עסק עושה שימוש בשיווק במטרה לפרסם ולחשוף את

כדאי לדעת
פרסום מאמרים באתרים

קיים קשר ישיר בין פרסום מאמרים באתרים לבין קידום אורגני לבין שיווק ופרסום האתר או העסק שלנו ברשת האינטרנט. תוכן איכותי הוא אחד הקריטריונים הכי

כדאי לדעת
קישורים לקידום אורגני בגוגל

כל שמתעסק קצת באינטרנט, בשיווק ופרסום בדיגיטלי ודאי שמע את המושג קידום אורגני או SEO. כדי שתוכלו להבין בצורה יסודית מה זה אומר קישורים לקידום