דארוויניזם חברתי

יש תחרות בין הארבה לבין הכבשה על האוכל, אם הוא שותף את השדות לכבשים לא יהיה אוכל והם  מתחרים בינהם, אבל כבדה מכל המלחמה בין יחדים של מין אחד. המלחמה החריפה היא בין האיילות לבין עצמם שנתונים לאותם סכנות. נגיד כבשה יולדת שתי ולדות והיא יכולה לוותר על אחד ולתת לו למות ויש מאבק בין הילדים על מי האמא תגדל. הטבע נראה אכזרי, הצו הוא מי מגיע ראשון

לפיטמה של האם וראשון לצלחת וזה התפיסה שהתאוריה של דארווין מציעה במהלך המאה ה-

.19

התורה שלו, היום חוסר המוסר שלה קצת דעכה ומעיבה עליה, גם היום רואים שמי שנראה פחות מוצלח יכול לשרוד. אבל אז יש התלהבות מן הרעיון של קדמה שמגולם בזה, ולא קדמה לקראת גן עדן של אחרית הימים אלא קדמה שנובעת מן היצרים הקשים ביותר של הטבע, מהמקומות הנמוכים

ביותר.

הקלסי, הבולדוג של דארווין. מי שואב לריב, להתווכח עם אנשי דת ולהפיץ את התורה של דארווין בעולם ובעיקר תפיסה שנקראת אגנוסטי – אני יכול לדעת רק מה שנמצא מהעדויות מולי. יכול להיות שיש אלהים אבל הוא לא חלק מן העדויות שלי. לכן הניסיון להגיע לתמונה מלאה של העולם היא חסרת היגיון, א-גונסטיקה (לא שואף לחכמה.) בעיקר מה שהוא מנסה לייצר זה למצוא את כל המקומות החסרים בתורה של דארווין בהקשר של מאובנים, להראות שהשינויים הוא אכן ארוכים ושגילו של כדור הארץ אכן גבוה ולראות דוגמאות שיאפשרו להראות התפתחות של זנים שונים. מנסה למצוא

מאובנים של נקודות שונות על הרצף שדארווין מציע.

נסיון של ליצר קדמה והתפתחות מן העולם הפרימיטיבי עד האדם שאולי הוא לא נזר הבריאה אבל הוא הפסגה של האבולוציה. מצד שני התנערות מרעיון נזר הבריאה ומצד שני כן דגש על רעיון הקדמה ורעיון שאנו במסלול לקראת משהו, כל הזמן מפתחים כישורים חדשים, טכנולוגיות חדשות וצורות ממשל חדשות, מוסר יותר טוב, וזה מוביל לעולם יותר טוב. זה תפיסה מאוד אופטימית, העולם מתקדם למקום יותר טוב, ובתוך הזה הסיפור של האבולוציה מתלבש. במאה ה19- זה מתורגם לתפיסה של

אבולוציה – האדם הוא ההתפתחות הגבוה ביותר של עולם הטבע.

דארווין בעצמו אחרי שהוא מוציא את מוצא המינים מוצאי עוד ספר שערורייתי "הירידה של האדם,"

בשונה מהתפיסה הקודמת. הוא נראה בקריקטורה כמביא את המין שלו עצמו למקום הנמוך ביותר, ליצור שעיר הולך על ארבע, בעל זנב, אזנים חדות ומנהגים של העצים, וזה הסיבה שיש לו עניין רב עץ משפחה וכך גם התחיל להתעניין בסוף חייו בשלשולים. הקריקטורה מציגה את הסקנדל שהוא מפיץ תחתיו. מצד שני דארווין גם מאוד מרגש עם רעיון האבולוציה כתפיסה של קדימה, לא אלהית אבל

 

שהאדם הולך ומשתכלל עם השנים. גם הקלסי מנחים שגם האדם עצמו

ילך וישתכלל. אולי במונחים של אלפי שנים נגיע לרמה גבוהה יותר. אם

התחלנו כגורילות והיום אנו בני אדם נגיע למקומות עוד יותר טובים.

 

דיבר על

שדארווין

ששוכחת

חברתי

דארוויניזם

זה תפיסה שנקרת

 

תהליכים של עשרות אלפי שנים. החברה עצמה יכולה לדאוג לשכלול

האנושי ולייצר אנשים יותר בריאים, חזקים, מוסריים. מי שהיה מפורסם בגישה הזו הוא הרברט ספנסר )1820-1903(  הוא  לא היה  דרוויניסטית

אבל המחשבות שלו על התפתחות החברה בסוף משתלבים עם דארווין. אנו מחויבים לפתח את התכונות הטובות שלנו כדי שגם הדור הבא יהיה יותר טוב, יותר רוחני וכו.' זה משתלב על תפיסות רומנטיות של הכח הנשמתי שאם נתחבר עליו אז נגיד למקומות גדולים. אצל דארווין זה מגיע דרך תחרות, שהיא נראית כמשהו חיובי. הנאצים ראו בספנסר את אחד הנביאים של תורת הגזע. אבל אצלו זה משהו אוניברסלי אבל בקלות אפשר

לקחת את זה לתחרות בין קבוצות אנושיות.

תוכן עניינים

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל