עסקנו במדע המהפכני בזמן המהפכה, בגרמניה בריטניה וצרפת יש שינויים מרחיקים על תפיסת המדע ומן הציפיות של החברה מן הפעילות המדעית. שינויים מרחקי לכת זה לא אומר חדשים, יש להם שורשים בדרך שבה המדע נתפס במאה ה,17- לא להיות רק ספקולטיבי לגבי איך הטבע פועל אלא שהוא צריך לקדם את הרווחה האנושית, אפשר למצוא את זה 200 שנה לפני המהפכה הצרפתית
(בייקון, דקארט.)
אבל הרגע המכריע שבו המדע עובר מתחום של מספר חובבים מיומנים, מספר יזמים מהיר מחשבה
לתופעה חברתית מאורגנת זה סביב המהפכה הצרפתית. לפני כן יש פקידים של המלך שעושים מדע, ג'נטלמנים אנגלים שעושים מדע וחושבים מחשבות על הטבע, אחרי המהפכה הפעילות המדעית מתכנסות למוסדות אקדמיים או של המדינה. אוניברסיטאות המחקר בגרמניה הופכים למוסדות של מחקר ולימוד ביחד. הצרכים של המדינה המודרנית, של האימפריות החדשות באנשים מיומנים שמסוגלים לשפר את כלי הנשק, יכולת הצבא לנוע, המצאות שייסעו לשלוט באימפריה ולחבר את
האזורים של האימפריה, ויכולת ניהול והנדסה של האימפריה.
הראשית המאה ה19- רואים את המעבר למדע שנודע בסוף לייצר דברים חדשים, לייצר רווחים ולשפר את פני המין האנושי. החיבור בין המהפכה הצרפתית, התעשייתית והמדעית הוא מאוד הדוק ואי אפשר
להפריד אחד מן השני.
המדע שעוסק בחשמל:
עד למאה ה18- מקורות האנרגיה שהיו ביד בני אדם היו טבעיים שזמינים לנו באופן מידי. לא צריך לעשות דבר שמים יזרמו, שתהיה רוח, כח השרירים של העבדים ושל חיות זמין מיד. אם רוצים לטחון
חיטה אז נשתמש באבן שעבד או בע"ח יסובב, או מים או רוח שיפעילו תחנה. זה מהפכה בימי הביניים
של אירופה שמגייסים את הרוח לעבודה הזו אבל זה עדיין מקור טבעי.
במאה ה18- עולה המחשבה שאפשר לחפש מקור אנרגיה שלא מיידים. הקיטור שמבוסס על לחץ של אוויר חם כדי להניע גלגלים לעשות עבודה, זה מרשים מאוד את האנגלים ונעשה כח המגויס לתועלת כלכלית במכרות ואח"כ לתחבורה. החשמל זה הכח השני שעוד פחות מובנת מאליה. החשמל ידוע כקיים בצורה זו או אחרת כבר אצל היוונים, אבל במאה ה18- הכח הזה צובר עניין הולך וגובר, בהתחלה
כסוג של שעשעו להמונים ואחרי זה למשהו שאפשר לעשות בו שימוש.
מצד אחד יש את פרנקלין שממציא את כולא הברקים, משהו שאפשר לעשות איתו כסף ולהציל בני אדם. מצד שני מדע של הופעות וירידים עם כל מיני תופעות שאפשר לשעשע את ההמונים ולכן כדי שהוא יהיה זמין לנו בכל הזמן שאנו רוצים לעשות את הטריק. להושיב בחורה על מטען חשמלי ושמישהו
בא לנשק אותה הוא מתחשמל אני צריך שהחשמל יהיה תמיד זמין.
השיטות ליצור החשמל היא לדוג' צנצנת ליידן, היא מחוברת לכבל שאני יכול לסובב וזה ייצר זיק חשמלי. אז אני יכול ליצור את הבידור הזה. הצנצנת מבשרת את הצורך לייצר חשמל והוא נהפך למקום מעניין
כי מלומדים שונים מחפשים את החשמל במקומות שונים. יש את המדע הרומנטי שמחפש איזה כח, חיות שנמצא בעל מקום, משהו שמחבר את העולם ביחד, והחשמל היה נראה משהו כזה (היה נתפס כנוזל בתקופה הזה) ואם נבין אותו אולי נבין את כל הכחות של היקום. מה שיוצר את הקפיצות מן הצנצנת למשהו יותר רחב זה גאלווני שטוען שהוא מצא מקור חדש לחשמל והוא השרירים של בעלי החיים – אם מחברים כבל מתחת בין שני רגליים של צפרדע הוא יראו שיש שם זרם חשמלי, זה הוכחה
שיש לנו זרם בשרירים.
קם לו מתנגד – וולטה. הוויכוח בינהם נעשה סוער שהתפשט בכל אירופה. וולטה אומר הנוזל החשמלי קיים במתכות ולא בשרירים. הוא מייצר דיסקים של נחושת שטבלנו אותם במלח ואם שמים אותם אחד על השני נוצר זרם חשמלי. מבחינתו מה שיצר את החשמל בצפרדע היה המוט החשמלי שקירבנו אליה ולא הצפרדע עצמה. הדיון הוא על מה המקור של הדבר הזה שלא קיים באופן זמין בטבע. יש ויכוח קצת הזוי במאה ה18- אבל שתי המערכות עוזרות לנו בחון את הדבר, ולהשתמש במחשמל. הם
מנסים להפוך את החשמל למשהו נראה, שניתן לראות אותו בפעולה.
וולטה נוסע לפריז ומראה את המערכת שלו בצרפת. נפוליאון מתלהב ונותן לו תארי כבוד. במקביל האחיין של גאלווני נוסע לאנגליה כדי להראות שהחשמל קיים בשרירים ועושה ניסוי שמזעזע את האנשים – הוא לוקח גופה של איש מת ומראה שהוא יכול להזיז לו את הגוף, מזכיר את פרנקשיטיין ותחיית המתים וזה מעורר הרבה התרגשות. החשמל נהפך ממשהו של קוסמים למשהו שמרכז הדיון
הציבורי בתקופה.
המפרי דוי:
מי שמתעניין בזה הוא הכוכב של המדע הבריטי בראשית האמה ה.19- הוא מתחיל את העבודה שלו על גזים, שהוא רואה את העבודה של וולטה וגאלווני הוא לוקח את המבחן על עצמו, איזה סוגים של חשמל יש ואיך אפשר לבדוק אותם. מה שהוא פונה לעשות זה לטעון שהכל זה כימיה. בניגוד לטענה שזה מתכת או שרירים הוא מנסה לראות איך אפשר לחבר את החשמל לתחום הפעולה שלו של כימיה וגז ולראות איך חשמל נובע מתוך ראקציה כימית. הוא בעיקר מראה איך אפשר לפרק תמיסות ע"י העברת זרם חשמלי, כך להפיק חומרים כימים בצורה מלאכותית והוא פותח לחשמל יכולת להפקת חומרים שעד אז היה קשה לעשות וכך לפתוח שוק צריכה שלם למעמד הבינוני (סכום שמצופה מתכת או זהב זה דרך הזו של שימוש בחשמל כדי ליצור אניטראקציה כימית.) כך הוא מפנה את תשומת הלב
עיקר הפעולה היא לא במתכות אלא דרך הנייר שספוג התמיסות מלח
מן התאים של הוולטה –
למיניהם.
