המסורת מתייחסת למעבר לספרות החדשה

המסורת מתייחסת למעבר לספרות החדשה-

בעיר מדוראי המלך יצא לטייל בגינתו והשתכר מניחוחות הפרחים ורצה לדעת איזה ניחוח מתוק יותר- ריח הפרחים או ריח שערה של אשתו המלכה. המלך לא ידע להכריע בשאלה. העמיד שקית מלאה מטבעות זהב בכניסה לסאנגם- האקדמיה ואמר שהמשורר שידע לחבר שיר שיכוון לרעיון הנסתר שבדעתו יקבל את הכסף. באותה עיר היה ברהאמין עני שרצה להתחתן ולא היה לו כסף. הוא נכנס למקדש האל וביקש שהאל יתן לו שיר שיקלע לדעתו של המלך. השיר מיוחס למשורר בשם איראיינאר- האלוהים. המלך אישר שזה אכן השיר. נקיראר- זה שפירש נכון את הסוטרות של הדקדוק, היה נשיא האקדמיה, עצר את המלך ואמר לו שיש פגם בשיר. הברהאמין העני רץ למקדש ואמר לאל שהוא הביא לו שיר פגום. האל כעס, יצא מהלינגם שלו ושאל מי מטיל דופי בשיר שלו. נקירר אמר שזה הוא ושהבעיה היא במשמעות- לשערן של הנשים אין ריח משל עצמו אלא בגלל הפרחים שהן מקשתות אותו. שיווה כעס ושאל אם זה נכון גם לגבי האלות בשמיים נקירר אמר שכן, שיווה שאל אם זה נכון גם לגבי האלה אותה נקירר עובד (נקראת זאת שמתוכה נודף ריח החכמה)- נקירר אמר שכן. שיווה כעס, פתח את עינו השלישית והחל לשרוף אותו. נקירר אמר שאפילו אם הוא יהיה האל שכל גופו עיניים עדיין טעות היא טעות. שיווה המשיך לשרוף אותו, כדי להציל עצמו הוא קפץ לבריכת הלוטוס המוזהב וכשיצא משם היה במצב של אמנזיה, שכח כל מה שידע. וחיבר בספונטניות שיר הלל לשיווהß יש פה נקודת מעבר- יש חשיבות לדקדוק אך התעלות מעליו לשירה רגשית יותר.

מצב של חתונה, לקראת סיום הטקס החתן רואה זקן המתקרב לבימת הטקס והזקן טוען שלא ניתן להמשיך את הטקס- החתן אינו יכול להתחתן כיוון שהוא עבדו ומוציא מסמך כתוב על עלה דקל שמוכיח שהחתן הוא עבדו. החתן טוען שהוא משוגע וקורע את המסמך, הזקן אומר לו שמה שהוא עשה רק מוכיח את הטענה שלו. יש פה מצב של פירוק המציאות, הזקן גורר את כולם לבית המשפט על מנת לפשר את העניין. יש פה עניין של מהפך- כאילו כל מה שהיה עד עכשיו, היציבות שהיתה כבר אינה קימת ומתחילים לחול חוקים חדשים. החתן יוצא אשם- ביהמ"ש קובעים באופן נחרץ שהחתן הוא עבדו של הזקן. הסיפור הזה הוא סיפורו של סונטראר ולפי הסיפור הזה זה רגע ההמרה שלו להיותו חסיד של האל שיווה- שהיה אותו זקן. הזקן גרר אותו למקדש ונעלם חזרה לתוך הלינגה שלו ואמר לו תשיר לי שירים בטמילית. סונדרר שואל איך לשיר לו ושיווה אומר תשיר לי בשם בו קראת לי קודם- "משוגע".

בהקטי- מילה סנקריסטית מהשורש bhaj- לדבוק, לסגוד, לעבוד את האל. החל מהמאה ה3 לספירה יש מסורת של דבקות באל אחד, בדגש מובהק על הנוכחות המקומית שלהם, על הצורה בה הם מופיעים במקדש הנוכחי. יסוד גדול בבהקטי הוא שהאל נגיש למאמינו. יסוד גדול נוסף הוא הדגש על היחס האמוציונאלי העמוק בין האל לבין הבהקטה- החסיד. הבהקטה שם דגש גדול על טיפוח הקשר הרגשי הזה- פעמים הוא מופיע בתור אחד מהוריו שדואג לו, בתור אהוב או אהובה. דגש חזק מושם על עוצמת הרגש. אפילו רגש שלילי חזק כלפי האל (למשל שנאה) יכול ליצור תפיסה נכונה של האל.

יש איזו התפתחות בתרבות-

הדרך- דרך הקרבן- מתרבות נוודים על מרכז נודד, אלי טבע, עולם שרוצים לחיות אותו אבל יש בו אלימות מובנת. שלב שני- הדרך של הידע- המשבר שבא עם האופנישדות, ניסיון להפנים את הקרבן ושלב שלישי- הבהקטי- משהו שקשור לסינתזה.

פה יש אלמנט של סינתזה בין שלבים שונים, מעבר לאל אחד, ראשי, ניסיון לסנתז בין המוחלט של האופנישדות והיוגה למשהו מוחשי יותר כמו הלינגם של שיווה. יש כאן מודלים של אלים שהם מושא לפולחן (כמו ראמה או קרישנה) ומודלים של בהקטא- כמו האנומן או לקשמנה במקרה של ראמה טו ארג'ונה וקרישנה בבאגאבהווגיטה.

תוכן עניינים

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל