מקס וובר

סוגי  המזון שאנשים אוכלים, אני לא אוכל רק בגלל שאני רעב או שיש לי דחפים שונים, זה גם עובדה

חברתית. הדרך שיושבים בבית הכנסת גם קשורה בחברה ולא רק בדת.

החברה הזו יוצרת כפייה על הפרט, גם אם לא באופן מודע. אנו באמת מרגישים אהבה ומתאהבים, אבל שבודקים את הסטט' של הכלל, כמה אנשים מתחתנים, מי מתחתן עם מי, מאיזה מעמד וכו' אז רואים אותו דפוס באחוזים. רואים שאני התחתנתי עם הבחורה הזו כי זה התאים להרבה צריכים

חברתיים שהתאימו לי.

הכללים האלו מדרכים את ההתנהגות, את המוסר, תפיסות עממיות, פתגמים, כך אנו מקבלים באופן לא מודע את הכפייה של החברה. סיפורים, עצות, שיחות שבונים לנו מה מצפים מאיתנו ומה אנו מצפים מאיתנו וזה לא משהו פסיכולוגי פרטי אלא מתוך כך שאני חלק מחברה מסויימת עם תפיסות של מה

בני אדם צריכים לעשות ביחד.

דורקהיים כותב ספר על התאבדות. זה לכאורה הרגע הכי אישי שלנו, אדם מגיע לשיא הייאוש ולהכרעה

האישית שלו. הוא משתמש בסטט' ומתחיל לראות דפוסים של התאבדות בחברה הצרפתית כולה, כמה התאבדו בכל עשור ולראות שיש מספר קבוע של אחוזים של התאבדות והשינויים לאורך המאה ה19- שרואים שככל שהחברה מאבדת את הסולידריות ואדם עומד בפני עצמו כך שיעור ההתאבדות עולה. נכון שכל יחיד החליט להתאבד מתוך עמדה אישית אבל איכשהו זה התרקם למספר קבוע באוכלוסייה וזה אומר שזה עובדה חברתית וההסבר צריך להיות הסבר חברתי. אי אפשר להסביר

את זה רק ע"י הנסיבות האישיות שלי אלא ע"י תהליכיים חברתיים.

דורקהיים גם  בודק  את העולם הדתי, הוא חילוני מובהק שאומר שהדת היא השקפת עולם שהחברה משקפת את עצמה. אלהים זה החברה. הדרך שבה אני מדמיין את אלהים זה הדרך

שבה אני מדמיין את החברה וזה מצדיק את החברה. אלהים אמר כך וכך זה בעצם החברה.

 

מקס וובר:

מעניין שם לא מזכירים אחד את השני. סוציולוגי גרמני, הרבה יותר היסטורי מדורקהיים ומתבסס הרבה על מחקרים היסטוריים, לא רק מסתכל על החברה כרגע אלא איך מבנים חברתיים עולים מתוך ההיסטוריה. אצל דורקהיים הטענה היותר אנטי-מרקסיזם שלו יותר מוחבאת, הוא יוצא נגדו יותר ישירות. וובר הופך את הסדר של מרקס שטוען המבנה החברתי יוצר את האידאולוגיה. הוא שואל מה שונה בין הפרטים מהזמן העתיק לימנו והוא טוען שזו התפיסה הפרוטסטנטית, יש יחס אישי בין המאמין לבין האל, אין חשיבות לכנסייה היא לא מספק מחילה על חטאים, אני תמיד חוטא ואני תמיד נמצא אשם מול האל ואין לי דרך לדעת אם הצלחתי להצדיק את עצמי, אני לא יודע אם אני הולך לג"ע או גהנום ובנוסף לזה יש את התפיסה הקלוויניסטית שהכל כבר נקבע מראש, זה לא באמת יעזור עד כמה אני אעזור לנזקקים וכו' אלהים כבר החליט ואני לא יכול לדעת מה. הדרך היחידה אני יכול לדעת משהו זה לצבור אשראי. אם אני מצליח לייצר אשראי חברתי, את אנשים סומכים עליי ומוכנים להלוות לי, סימן שיש לי גם אשראי אצל אלהים. אם אתם סומכים שאני אחזיר לכן וכו,' ואם אני מפסיד את כל הכסף שלי ופשוט את הרגל סימן שהמצב שלי לא טוב אצל אלהים. כאן יש הבדל בין הסוחר תאב הבצע

 

של ונציה אל מול הסוחר הגרמני המודרני – הוא לא יבזבז את הכסף שלו בתענוגים אלא ישקיע את

הכסף שלו במפעל כדי שהוא יכול לייצר לעצמו עוד אשראי מן החברה ומן האל. הוא אומר בעצם הדרך

שאנו משיגים אוכל היא ע"פ האידאולוגיה שלנו להפך ממרקס.

פרסון: מתעסק בסוציולוגיה בארה"ב, איך מאחדים את הקבוצות השונות ואחרי זה גם משפיע על הוגים

בישראל.

לידתה של הפסיכולוגיה כמקצוע מדעי. עד אז היא בתחום של הפילוסוף ששואל את עצמי איך אני

חושב, מה זה להרגיש, איך תשוקה משפיעה על המחשבה. הפילוסוף עושה את זה לרוב בתוך עצמו, לחשוב מה קרה לי כשכעסתי היום, שראיתי את הבחורה היפה, מה קרה לי שגנבתי עוגיות, הוא עושה מחקר על עצמו ולא על אנשים אחרים ודרך כך להגיע למסקנות כלל אנושיות. במאה ה,19- סביב המאבק נגד פרנקנשטיין והתפיסה שיש בעולם כח חיות ולנפש האנושית יש כח לייצר העולם מסביב

לעומת התפיסה הרדו' של עולם הטבע, הפסיכולוגיה מנסה להביא כלים חדשים.

הראשון הוא ויליאם וונדט – להבין דרך ניסויים מבוקרים איך אנשים תופסים דברים, לייצר מאגר נתונים כמותי, מה קורה לאדם שרואה צבע אדום, איך הוא משנה את הבעת הפנים שלו, יהיה גם ניסויים על עכברים ולהבין איך הם מייצרים התנהגויות חדשות. התלמידים שלו יגיעו לארה"ב ויעמידו את הפסיכולוגיה כענף נפרד. הוא שם את הדגש על מה שאנו יכולים לראות – אני לא יכול לראות את הנפש של האדם אבל אני יכול לראות איך הוא מתנהג. כמו הניסוי של פבלוב שמראה שהכל זה אילוף של ההתנהגות האנושי והפסיכולוג צריך להסתכל רק עליה. התפיסה ההתנהגותית הזו ע"י התלמידים

שלו ואח"כ סקינר. הם באים כנגד פרויד.

פרויד במזמן תפנית של המאה ,20- התחתלת איינטשיין.

תוכן עניינים

המודל התודעתי

המודל התודעתי- התודעה שלנו שמרגישה לפעמים מופרדת ומפוצלת, ויש שאיפה להפוך אותה למשהו אחיד, קוהרנטי. בשני המודלים יש אלמנט של קורבן, אלימות. גם פרושה מתפרק

כדאי לדעת
פרסום כתבות באתרים מובילים

מעידן בו עסקים מעטים מאוד יכלו ליהנות מחשיפה רחבה מול קהל היעד שלהם, הגענו לעידן בו כל אחד יכול ועד כמה שזה נשמע רומנטי, במובנים

כדאי לדעת
פרסום באתרי תוכן

אתר אינטרנט ולא משנה באיזה תחום הוא עוסק נחשב לעסק לכל דבר ועניין. צריך לטפח אותו, לדאוג לו, להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק

כדאי לדעת
כתבה שיווקית

אחד המושגים היותר מדוברים ואנו מתעסקים בו כמעט בכל תחום שקיים הוא שיווק. היום, כמעט כל בעל עסק עושה שימוש בשיווק במטרה לפרסם ולחשוף את

כדאי לדעת
פרסום מאמרים באתרים

קיים קשר ישיר בין פרסום מאמרים באתרים לבין קידום אורגני לבין שיווק ופרסום האתר או העסק שלנו ברשת האינטרנט. תוכן איכותי הוא אחד הקריטריונים הכי

כדאי לדעת
קישורים לקידום אורגני בגוגל

כל שמתעסק קצת באינטרנט, בשיווק ופרסום בדיגיטלי ודאי שמע את המושג קידום אורגני או SEO. כדי שתוכלו להבין בצורה יסודית מה זה אומר קישורים לקידום

המודל התודעתי

המודל התודעתי- התודעה שלנו שמרגישה לפעמים מופרדת ומפוצלת, ויש שאיפה להפוך אותה למשהו אחיד, קוהרנטי. בשני המודלים יש אלמנט של קורבן, אלימות. גם פרושה מתפרק

כדאי לדעת
פרסום כתבות באתרים מובילים

מעידן בו עסקים מעטים מאוד יכלו ליהנות מחשיפה רחבה מול קהל היעד שלהם, הגענו לעידן בו כל אחד יכול ועד כמה שזה נשמע רומנטי, במובנים

כדאי לדעת
פרסום באתרי תוכן

אתר אינטרנט ולא משנה באיזה תחום הוא עוסק נחשב לעסק לכל דבר ועניין. צריך לטפח אותו, לדאוג לו, להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק

כדאי לדעת
כתבה שיווקית

אחד המושגים היותר מדוברים ואנו מתעסקים בו כמעט בכל תחום שקיים הוא שיווק. היום, כמעט כל בעל עסק עושה שימוש בשיווק במטרה לפרסם ולחשוף את

כדאי לדעת
פרסום מאמרים באתרים

קיים קשר ישיר בין פרסום מאמרים באתרים לבין קידום אורגני לבין שיווק ופרסום האתר או העסק שלנו ברשת האינטרנט. תוכן איכותי הוא אחד הקריטריונים הכי

כדאי לדעת
קישורים לקידום אורגני בגוגל

כל שמתעסק קצת באינטרנט, בשיווק ופרסום בדיגיטלי ודאי שמע את המושג קידום אורגני או SEO. כדי שתוכלו להבין בצורה יסודית מה זה אומר קישורים לקידום