פיתוח מזורז של בע"ח וצמחים. תוך 2 דורות אני יכול לפתח כלב ציד טוב מאוד. הפרה אם אני מזווג אותה נכון היא יכולה לקבל תכונות חדשות. בחוות עצמן, הצורך שלהם לייצר חיות יותר טובות ומצליחות לייצר צורות חדשות של בעלי חיים. אם הייתה תכנית אלהית אני רואה אצל בני אדם לעשות דברים לגמרי אחרת, נכון כלב לא יהפוך לאריה, הוא יהפוך ליותר זאב או שועל עם חוש ריח או ראייה

יותר טוב. זה גם לא מין חדש, הם יכולים להזדווג עם כלבים אחרים (בולדוג.)

6 – ההבנה שהטבע לא רב חסד. הוא לא מספק את צרכי המזון של בע"ח שכולם יחיו בשלום. בע"ח צריכים להיאבק כדי לחיות. רואים אוכלוסייה של ארנבות בה יש הרבה צאצאים ורק כמה מהם שורדים בסוף. הטבע לא בהכרח יעיל כמו אצל תומפסון, מנק' מבט ביולוגית רואים בזבוז מתמיד – סתם בע"ח

מתים כי קר או כי אין מזון.

7 – עדויות  באזורים שונים של הארץ לדמיון ושוני של בע"ח. למרק טוען אתה חי במדבר אתה תפתח כל מיני איברים כדי שתוכל לחיות שמה, בג'ונגל אתה תפתח חושים מחודדים יותר וכו.' פה אתה רואה שבאזורים לא קשורים יש יצורים דומים לעומת זאת במקומות קרובים יש סוגים שונים של

ציפורים שדומות לציפורים ביבשת אחרת. איך אני מסביר את זה?

אלו  השאלות  שהביולוגיה  שואלת במאה  ה,19-  ברקע ההבנה  שהתהליכים הם  איטיים  וארוכים.

ושלומדים עליהם ממה שקורה היום. לכאן נכנס דארווין.

זה לא שהוא המנסח הבלעדי של תורת האבולוציה, היה מספיק עיניים מסביב כדי שהוא יכול לנסח את הסינתזה שלו. כן יש לו את המקום בשולי האקדמיה האנגלית, הוא די נכשל בהתחלה, יש לו את הפנאי ללמוד, בן למשפחת מלומדים, סבא שלו עם רעיונות שמכינים לאבולוציה. לדארווין יש יכולת ביטוי מרתקת – כל אחד יכול לקרוא את מוצא המינים ואפילו להנות. לראות איך הרעיון עובר בצורה מסודרת. הוא מפתח יכולת לא רק מדעית לשאול שאלות טובות ולחשוב מחוץ לקופסא אלא להיות

ואימפריאליזם) ולהיות מסוגל להפיץ את

במקום הנכון  (אנגליה  שהיא  מרכז  חשוב  למסעות

הרעיונות האלו.

הוא נזרק ממקצוע אחד לשני, נכשל באיש כנסייה, כאיש רפואה, איכשהו מצליח להגיע להיות רופא על האוניה בידר שיוצאת למסע מסביב לעולם. הרב חובל ודארווין לא מסתדרים, אבל דארווין מספיק לא

מאיים כדי לתת לו לעשות את המחקר המדעי, להבין את הסביבה בה האוניה מסתובבת.

לנגד עיניו של דארווין עומד הספר של אלכסנדר פון הומבולט , היה בעל נפש מדעית ומשוחח עם

גתה הוא כותב יומן על המסע שלו בדרום אמריקה, כרכים רבים שמתארים תצפיות בטבע, מפגש עם

בני אדם, מביא לקורא האירופי מבט על החיים ביבשת החדשה. זה מה שעומד לדארווין בראש – הוא יכתוב יומן מסע שיתחרה בו, יש לו כשרון לתמציתיות וזה נכנס לכרך אחד. באוניה הוא קורא את הומבולט ומנסה לחקות את הגיבור שלו. המסע הזה הוא המקום שדארווין יכול לאסוף את התצפיות

וכשהוא חוזר לאנגליה לפרסם את הדברים, מה קורה שם, למה הבע"ח נראים כמו שהם נראים.

השאלות האלה אצל דארווין וזה ממשיך בה שהוא קורא תורת האבולוציה.

זה מה שדארווין רואה:

 הוא שם לב שמאובנים של ארמדיל שנכחד דומים לארמדילים שקיימים. יש הנחה של מבולים חוזרים ונשנים, פעם בכמה שנים יש אסון, בע"ח נעלמים ויש בריאה חדשה. דארווין רואה שיש רצף בין המאובנים – אם אלהים עושה בריאה חדשה למה יש פה אותו סוג לאורך זמן? הוא שם לב שיש טיפוסים מייצגים של המין, ציפור מסוים שהוא אב טיפוס של המין באזורים אחרים. יש דמיון בין יבשות – ציפורים שחיות במקומות מאוד רחוקים נראות דומות. ועוד בגאלפגוס יש שוני מפתיע, כאילו כל סוג

הוא נובע ממקור אחר, איך זה יתכן? האם אלהים ברא כל אי בנפרד?

הוא מנסה לחשוב על הסברים אפשריים. אחד הוא של למברק – שינויים מידיים. הג'ירפה משנה את

ההתנהגות שלה שמביאה לשינוי ביולוגי אצל הצאצאים שלה. שני של מוטציות, שינויים אקראיים, מדי פעם אני רואה איזה שינויים כאלו מדור לדור אצל בע"ח ולא ברור מה התועלת של זה. דארווין אומר שזה תלוי ברביה מינית. אב שיש לו תכונות מסויימות מזדווג עם אם ותכונות יוצרים את הדברים האלה. אני יכול גם לייצר כבשה שמייצרת יותר כבשה, כאן האיכר בורר בין השינויים, אבל מה בורר

בטבע?

גדלה בתור גאומטרי, ואמצעי

שהאוכלוסייה

לדארווין

קורא את מלטוס, מלתמוס מספר

דארווין

המשאבים שלנו גדלים בקצב יותר נמוך מן האוכלוסייה שלנו. לא צריך לדעת מתמטיקה להבין שהסדרה

הראשונה היא הרבה יותר גדולה – זה אומר שאף פעם אין לנו מזון מספיק לכולם.

המהפכה הדארווינית אולי המהפכה השנייה הגדולה בעולם המודרני אחרי ניוטון. ניוטון מייצג מהפכה קוסמולוגית שמוציא את האדם ממרכז היקום ושמה את התבונה המרכז ואת המחוקק התבוני. האדם עדיין נשאר במרכז אבל אצל דארווין הוא נעשה חלק מעולם הטבע באופן הבוטה ביותר, אין את הנשמה היתרה שלפיה העולם הנוצרי-יהודי-מוסלמי שאדם ניחן בה אלא הוא חיה ככל החיות. אצל אריסטו האדם מוגדר כיוצר בעל תבונה ועכשיו התבונה היא עוד אחת מן התכונה של החיה

שמאפשרות לו לשרוד ועוד שלב באבולוציה.