דוגמא ליישום הטיילוריזם

פורד הוא דוגמא טובה ליישום הטיילוריזם אצלו במפעלים. פורד היה מהנדס, הוא ניסה להקים מפעלים כמה  פעמים ונכשל עד שהקים את מפעל פורד לייצור מכוניות. המכונית המפורסמת ביותר היא הטי מודל של פורד. פורד האמין שמכונית זה לא לוקסוס ולכל בנאדם צריכה להיות אחת. בשיטות הייצור שלו שנשענו על

הטיילוריזם, הוא הצליח להוריד את סדר גודל מחיר הייצור של מכונית- מאלפיים דולר לחמש מאות דולר,

רבע מחיר. איך הוא עשה את זה? הוא אימץ את השיטות של טיילור.

אילו עקרונות של טיילור באים לידי ביטוי אצל פורד?

.1   ההנהלה אחראית על ההחלטות- מוח וגוף.

.2 שכר לפי תפוקה. .3  פס ייצור- ייצור המוני בכמויות גדולות. פורד היה הראשון שהשתמש בפס ייצור- עד אותם ימים

העבודה התנהלה בצורה שונה, העובד היה ניגש אל המוצר עשה בו את תפקידו ואז חזר למקומו. פורד הנהיג שיטת עבודה שונה לראשונה- המוצר נע על פס ייצור בין העובדים העומדים לידו

ועושים בו את תפקידם.

-MASS MARKETING :בעבר

לפני הקמת מפעל פורד, נהגו לעשות ייצור המוני, דבר אשר מנוגד לביטוי שאנו מכירים 'חליפה לפי מידה' כי זה היה לוקח זמן ולכן היה יקר. הייצור ההמוני גרם לסטנדרטיזציה: מאחר

שעשו את אותו הדבר לכולם זה הוריד משמעותית מהעלויות.

פיתוח נוסף שהיה הוא 'פס הייצור:' העובד לא זז והפס עבר, מצב בו העבודה לא עוצרת אף פעם, היא מגיעה אליך ובכך

יעילה יותר. *לפס הייצור היו יתרונות וחסרונות: מצד אחד, שכר העובדים הוכפל ושופרה איכות חייהם, אך מצד שני אבדה משמעות

העבודה בקרב העובדים שביצעו את תפקידם כמו מכונה.

– ONE TO ONE MARKETING –ובעיקר MASS MARKETING של שונה סוג –כיום

היום מקבלים אישית את מה שאוהבים ישירות אלינו, החברות מתאימות מוצרים לפי העדפות הלקוח.

ביקורת על גישת הניהול המדעי (הטיילוריזם)

þ  בקרב חוקרים אחרים:

פשטנות- הגישה מניחה קשר פשוט וישיר בין כסף, ביצועים ופריון. להגיד שהעובד מונע מכסף זה לא

מספיק, עובדים מונעים מדברים נוספים כמו יחסים חברתיים למשל.

התעלמות מהשפעות סביבתיות- התיאוריה של טיילור דרשה מאנשים בעבודה להשתנות, גם מהמנהלים

וגם מהעובדים. בפועל, לאנשים היה קשה לקבל שינויים אלו. גם העובדים וגם המעסיקים לא היו מרוצים

מהשינוי. לדוגמא: למעסיקים היה קשה לקבל את הצורך במנהלי עבודה, הם רצו להחליט הכל בעצמם.

þ  בקרב המעסיקים:

הגדלת שכר-!? אף מנהל לא אוהב להוציא סכומים גדולים, הוא רוצה להרוויח כמה שיותר. היו מנהלים רבים

שרצו להגדיל את התפוקה ולהעביד את העובדים ובמקביל לא להגדיל את שכרם.

þ  בקרב העובדים:

הפרט כאמצעי ייצור- נמנעו מהעובדים אפילו זכויות בסיסיות כמו הליכה לשירותים. היחס אליהם היה כאל

מכונה. לא קיבלו בעין יפה את העובדה שהם עוד פרט באמצעי הייצור ואת היחס הלא אנושי כלפיהם.

þ  הביקורת של צ'רלי צ'אפלין (כפי שמוצגת בסרטיו:)

ביקורת על פס הייצור (מתוך הסרט "זמנים מודרניים-)" לעובד מגרד, יש עליו זבוב, הוא רוצה להגיב למנהל

וכשהוא עושה את זה נוצר פער בפס הייצור והוא צריך מהר לגשר עליו. העבודה לא נגמרת.

ביקורת על טיילור, על האדם כמכונה ועל התייעלות בכלל– הפסקת האוכל היא זמן יקר ואם אפשר לייעל את זה אז למה לא: בקטע רואים מכונת אוכל שמחליטה עבור העובד מה הוא יאכל ובאיזה קצב. בשלב מסוים  המכונה מתחילה להתקלקל תוך כדי אכילת התירס והעובד חסר אונים מול התירס שלא מפסיק לנוע במהירות על שיניו. מנסים לכוון את המכונה ועושים עליה ניסיונות עם התעלמות מוחלטת מהעובד, כולם עוסקים במכונה ואף אחד לא ניגש אליו. עולה השאלה- איפה האדם בכל הסיפור? האם האדם הוא מכונה

אנושית? הוא ללא ספק לא מעניין את המעסיקים.

בהתחלה גישת הניהול המדעי לא הייתה פסיכולוגית בכלל, אלא מדעית-הנדסית. כיום, מצד אחד יש ייצור המוני, אך מצד שני יש ייצור ייחודי לכל אחד (לדוגמה, סוגי קוטג' רבים ושונים

שנוצרים בפס ייצור לעומת שמלות כלה בתפירה אישית.)