האב המייסד של מדע החברה הוא

בפוזטיביזם' – הטענה שלו שאנו יכולים לדעת רק מה שאנו רואים, בלי סיבות מטפיזיות, ושאנו לא

יכולים לעשות רדוקציה של תופעות מורכבות לחוקים בסיסים – אי אפשר לעשות רדוקציה של

הביולוגיה לפיזיקה בסוף של דבר. לכן הוא גם מדגיש שאי אפשר לעשות רדוקציה של תופעות אנושיות לכימיה ופיזיקה. צריך למדוד קשרים שונים של בני אחד עם השני והעובדות האלו יהיו בסיס למדע חדש של סוציולוגיה. זה יהיה מאבק בינו לבין האחיין של דארווין וספנסר שטוענים שרק הביולוגיה היא מניעה אותנו ואנו יכולים להביא אותה מתוך חוקים של עולם הטבע. כל עוד הביולוגיה ניסתה לקחת עמדת בכירות הסוציולוגיה לא יכלה להתפתח כי הדגש היה על הבנת הטבע כדי להבין את האדם, לא יש לנו רגשות וכו' ומנסים לעשות רדוקציה של האנושי למשהו ביולוגי. לכן רואים את ספנסר כקפיטליסט פרוע שדוחה את מושג החברה אל מול קומט שחושב איך לייצר עוד

מהפכות כמו המהפכה הצרפתית ואיך למנוע מהפכות אחרות מתוך מחקר של החברה.

קרל מרקס:

מהצד השני הסוציולוגיה של קומט, מרקס מנסה להבין איך לשפר את הטוב הכללי, הוא מתסכל על החברה לא כמקום של שיתוף פעולה אלא להסביר את התהליך החברתי כמאבק בין קבוצות חברתיות שונות. הוא כמו קומט מדגיש שהיחיד הוא חלק מקבוצה ואני לא יכול לתאר אותו באופן נפרד ואני גם לא יכול לראות אותו כיוצר הוגה ומנותק אלא הוא תמיד חלק מחברה. לדעת מרקס מה שמשפיע עליו הוא המעמד בו האדם נולד. האתגר שלו למדעי החברה הוא שהבסיס כל חברה אנושית היא איך אנשים חיים, שורדים ומתרבים – זה צריך להיות הבסיס למחקר של החברה. אם הדרך שבה אני צובר הון זה דרך עבודה בשדה, מסחר, לימוד וכו' היא קובעת את המעמד החברתי שלי, קובעת

עם מי אני משתף פעולה ועם מי לא.

על הבסיס של ההישרדות וההתרבות נוצרים מערכת של קשרים חברתיים. אם אני עובד במפעל אז אני אצור קשרים עם הפועלים האחרים ואבלה איתם בשעות הפנאי ואתחתן איתם. אם אני במערכת פאודלית אני אדבר אחרת עם האציל שלו מאשר פעול ובוס, היחסים החברתיים האלה הם בסיס למבנה על של אידאולוגיה ושל חוק – מערכת המשפט. היא נובעת מכך שהיא מבוססת על קשרים חברתיים שמבוססים על הדרך בה אנו משיגים מזון. לכן החוק במערכת הפיאודלית שונה מו החוק

המודרני. החשיבה על החוק משתנה בהתאם ליחסים האישיים.

על מרקס יש הרבה ביקורת קפיטליסטית, לכן ספרו נקרא הקפיטל – חקר העולם הקפיטליסטי.

הוא טעון שהעולם הקפיטליסטי מורכב מסתירות, לאט לאט יש פחות אנשים שיכולים לקנות

כדי

הקפיטליסט

והסתירות האלו יובילו לחורבנו. הסתירות הם גם סתירות בין מעמדות שונים.

להרוויח כסף היא ע"י כח שהוא יצמצם את המשכורות של הפועלים אז הם יהיו עניים ויעשו מהפכה. לדעתו המהפכה חייבת להגיע בגלל השיטה עצמה, בגלל המאבק בין המעמדות השונים, הוא אומר

שעד עכשיו הפועלים הניעו את העולם ועכשיו הגיע תורם לשלוט בו.

הוא בונה את התאוריה שלו כמדע, וגם ככלכלה. בונה חוקים של החברה האנושית ואת הכלכלה שנמצאת בבסיס שלו. זה נעשה אתגר פוליטי גם להוגים אחרים – איך אני יכול לייצר מדע מתוחכם כמו  של מרקס אבל שבמקום להטיף למהפכה יכול להטיף לציות ותמכיה בחברה וזה ממשיך עד סוף

המלחמה הקרה – איך אני מייצר תאוריה יציבה נגד מרקס.

דורקהים:

ממשפחה יהודית בצפון צרפת. בסוף המאה 19- מייסד את מדע הסוציולוגיה, עד אז זה מופיע בכל מיני שמות שונים, אבל להפוך את המדע הזה למשהו מגובש ולא רק של מהפכן או אקדמאי בודד, אלא מישהו שכותב בפירוש על סוציולוגיה. ענף מגיע לבשלותו כשהוא נעשה לחוג באוניברסיטה ויש לו כתב עת. אני צריך להראות שיש לו דרך מחקר בפני עצמו, כמו הספרות שאומרת צריך לבדוק את הספרות כספרות, לא דרך הסופר, אלא משהו עצמאי. כמו שקורה לסוציולוגיה, אנטומיה. הדבר הראשון שהוא אומר שיש עובדות חברתיות שהם הנושא של הסוציולוגיה – משהו שאי אפשר לעשות זה רדוקציה לא לפסיכולוגיה האישית שלי, (העבודה שאני בחרתי את האישה שלי זה לא רק נוגע אלי אלא מתוך היותי בחברה ומעמד מסוים,) נדמה לנו שאנו מתאהבים בדיוק בבן בזוג המושלם שלנו אבל זה נובע גם מהרבה דברים חברתיים וזה גם לא נובע מדחפים חייתיים להתרבות. לכן את העובדות

החברתיות אני צריך ללמוד בנפרד מפסיכולוגיה וביולוגיה.