האוגניקה

האוגניקה הייתה קיימת לפני השואה כמשהו לגיטימי בתוך השיח הציבורי, ארתור רופין, רפורמות

חברתיות בברזיל, שבדיה וכו' – אפשר לשפר את המין האנושי ורק לדאוג שחלק מסוים לא יתרבה.

דגנרציה – ניוון. אחד מן ההוגים שפיתח את זה הוא מקס נורדאו החבר של הרצל שנעשה פעיל ציוני, הספר שלו נעשה רב מכר והוא טוען שהמין האנושי סובל ממכה קשה של דגנרציה בגלל העולם המודרני. המודרנה מביאה לכך שמערכת העצבים שלנו הולכת ונחלשת וזה מביא להרבה בעיות

(הומוסקסואליות, בעיות נפש ומחלות.) אז צריך לדאוג שהגברים יהיו גברים חזקים והנשים יהיו נשים. החרדה מניוון תרבותי ומוסרי מהלכת כענן בתחילת המאה ה,20- הרבה מן הדיונים הפסיכולוגיה וסוציולוגיה קשורים בחרדה מפני ניוון. החרדה האמתית היא מפני ניוון תרבותי, התפיסה שעמים עוברים תהליך של צמיחה ומגיעים לשיאה ומשם מתחילים לשקוע. אירופה רואה את התרבות המוסלמית או הסינית שהגיעו לשיא ועכשיו הולכים ומתדרדרים, כשהאירופים מגיעים לסין הם רואים הרבה מסוממים, הרבה מלחמות אזרחיות, וכרגע היא בשלב ההתנוונות והחרדה של אירופה שזה מה שיקרה לה אם לא תטפל בתופעה של הניוון, או שנהפוך למסוממים כמו בסין או נשיים כמו

במזרח.

[התרבות המערבית, המודרנה, הרכבות, המהירות שאנו חיים, כנראה זה יותר מהיר משהיה בזמן של גתה שהיה לו זמן עוד להתפעל מן הטבע ואיכשהו להיעשות יותר נשי לפי נורדאוו. אנחנו יכולים לזהות את התופעות האלו וטפח את האידאלים שאנו רוצים. שניהם תופסים מכך שאנו בעולם חומרי, אלהים    כבר לא קיים, אין חשש מיום הדין ומה שיש זה רק אירועים חומריים, כל תרבות צומחת ושוקעת והשאלה אם אני יכול למנוע את זה. הם מרגישים שהם בשיא תרבותי (גתה, בטהובן) ופתאום אנו

נמצאים עם סופרים סוג ב.' ]

כל העולם של הטבע שחושב על איך בעלי החיים נוצרו ומתוך כך משליך על האדם ואיך הוא

מתפתח זה משפיע על התרבות מביא כיווני מחשבה חדשים שלא היו לפני כן. שני מדעים

מתפתחים שעוסקים בחקר האדם עצמו, הפסיכולוגיה וסוציולוגיה. במובן הזה השאלה אם בכלל אפשר לחקור את החברה ואת הפרט האנושי דרך כלים מדעיים במרכז. האם יש לחברה חוקים, לא חוקים כלליים של חילופיי משטרים ונפילה של אימפריות שאפשר עוד למצוא לפני כן. ממלוכה לאוליגרכיה, לדמוקרטיה, לאנרכיה לעריציות ושוב למלוכה וכו.' השאלה אם אפשר להפוך את החברה למשהו מדעי. אם באופן מדויק אני יכול למדוד ולחזות וכך לתקן את הבעיות החברתיות. האם אני יכול למדוד את הדרך שבה האדם חושב, מרגיש, כבעל תשוקות, חרדות, עצב וכו.' אלו השאלות

שעומדות בלב ההתפתחות של הסוציולוגיה והפסיכולוגיה במאה ה.19-

המושג של חברה הוא מושג חדש, לא תמיד היה מונח כזה. הייתה מדינה, מעמדות, גילדות וכו.' חברה כמשהו כמו 'החברה הישראלית' שכוללת את כולם, מוסדות המדינה, מעמדות שונים וכו' הוא מושג מודרני ונובע כשחלק מן הבעיות שלו שאנו כיחידים יש לנו מגע עם החברה שיוצרת אותנו והשאלה עד כמה המגע הזה משמעותי. [מרגרט ת'צאר טענה מנגד שאין חברה – יש משפחות שיכולות לחיות בקשר או לבד והיא ניסתה לקצץ בשירותים החברתיים. לא נטפל בכך באופן חברתי אלא פרטי וזה עוד משפיע על המחשבה הניאו ליברלים, כמו שהכיתה הזו היא משהו פיקטיבי שקיים לרגע ואחרי

זה נעלם, האוניברסיטה  לא צריכה לדאוג לכיתה, לא צריך לגבש אתכם ולהכיר אחד את השני וכו,' אותו דבר אתה יכול שאין חברה אלא פרטים שלעיתים מתכנסים למטרות מסויימות. ] זה חשוב כי המושג שלנו של חברה היום הוא כ"כ ברור מאליו כי במאה ה19- הוא הופך להיות למשהו מכונן, הרבה

מן הגישות הסוציאליסטיות היו עם דגש שאני צריך להסתכל ממבט חברתי.

מה שמאפשר את זה היא ההופעה של הסטטיסטיקה – מתחילה מתורות הסתברות של המאה ה-

17 (פסקל, פרמה) לאחר מכן מקומות של ספירה של אוכלוסייה (כמו נולדו, כמה מתו, כמה התחתנו)

ולנסות להשתמש במידע הזה וצורך מדניות כלכלית. לאורך המאה ה18- זה משתכלל עד המאה ה-

19 שכבר יש כלים לדעת מה יש בחברה מסויימת מבחינת האוכלוסייה (כמה חולים, כמה מתאבדים, כמה מולדים וכו.)' לפני כן לא היו כלים למדוד את זה ולא כלים איך לחלץ מזה מסקנות. במאה ה17- גם אם נעשה סקר כמה אנשים יש זה למטרות מיסוי וזה נשאר ברמה הזו. ברגע שיש אחרי המהפכה

הצרפתית חוקי גיוס כלליים אני צריך לדעת כמה גברים יש במדינה, באיזה גיל הם, כמה הם כשירים, זה לאט מביא את הרעיון של חברה כוללת. לדוג' בהולנד מתחיל להטריד אותם שהם לא מתרבים מספיק, אין מספיק כח עבודה לעומת הגרמנים. הסטט' נעשית גם לאיסוף מידע וגם כלים איך להבין

את המידע.

הדבר המדהים בסטט' שלמרות שנראה לי זה הטעם האישי שלי שאני אוהב טעם מלוח נראה

ש70% מן האנשים פה אוהבים את זה, וזה לא משנה אם תבדוק באוניברסיטה פה, או באנגליה.

אז זה מתברר כמשהו חברתי שבכל מקום זה יהיה 70% – זה הדבר שמביא טעם של חברה, יש

מבנים חברתיים שיש עוד אנשים שעושים כמוני. אז יש רשתות חברתיות שמשתמשות בדברים האלו.