"The fate of our times is characterized by rationalization and intellectualization and, above all, by the disenchantment of the world". (Max Weber)
- וובר היה סוציולוג אשר חקר את עולם העבודה ברמת המאקרו וחקר בין היתר גם דתות.
- טען שהעולם עד היום היה מאופיין במיסטיקה ובנסתר וכי אנחנו התפכחנו וכרגע נמצאים בעידן
יותר רציונלי.
- כתב ספר על האתיקה הפרוטסטנטית- הפרוטסטנטים לא האמינו שהם יכולים לתקשר עם אלוהים
והם חיפשו אחר משמעות, אחר דבר שממנו יוכלו לשאוב הערכה עצמית.
- לעומתם, הנוצרים הקתולים, בעזרת הווידוי יכלו להשפיע על גורלם ולתקשר ישירות עם אלוהים.
המשמעות שלהם נוצרה מעצם הקשר הזה.
- נוצרה תפיסה הקיימת עד היום- לפי הפרוטסטנטים, השגת המשמעות הייתה בעולם הנוכחי- על
ידי צבירת הון (מי שעושה יותר כסף יהיה בעל ערך רב יותר,) לעומת הקתולים שרוב עניינם היה
בעולם הבא.
- מחקרים מראים שהפרוטסטנטים עשירים יותר מהקתולים.
- וובר דיבר גם על בירוקרטיה- תורת המשרד: בעקבות התיעוש והקמת המפעלים הגיעו הרבה
אנשים מהכפר אל העיר, אנשים היו צריכים לעבוד, היה צורך לארגן מה ואיך צריך לעשות.
הנחת היסוד של וובר (לעומת טיילור)
.1 דגש על יעילות הארגון- וובר מדבר על יעילות הארגון, ולא על יעילות ספציפית של הפרטים כמו של
טיילור (לא רק על ארגון אפקטיבי של עבודת הפרטים, כמו בגישת הניהול המדעי.) טיילור מדבר על הקשר בין אדם ומכונה, לא עניין אותו הארגון, לעומת וובר, אצלו הפוקוס היה דווקא על הארגון ולא
העובד, על תהליכים גדולים ולא על הפרט.
.2 הדגשת הבירוקרטיה כדרך הטובה לייעול העבודה- כיום אנו יודעים שהמערכת הבירוקרטית לא
יעילה כפי שהיא נתפסה בעבר: כאשר וובר הגה את התיאוריה שלו הוא ראה בבירוקרטיה דבר יעיל. עם גדילת הארגונים, נוצר חשש לאובדן שליטה וכך נוצר הצורך במנגנון שיעשה סדר בדברים. וובר
שאל את עצמו מה המבנה האידיאלי שהארגון יכול להיות בו הכי יעיל? התשובה היא הבירוקרטיה.
הבירוקרטיה היא הדרך הטובה ביותר לדעתו של וובר לאפקטיביות ארגונית.
מאפייני הארגון הבירוקרטי
.1 רציונאליות- השגת מטרות ביעילות מקסימאלית. וובר טען כי אנו עידן רציונלי שמקבל החלטות מהראש ולא מונע מהרגש, ולכן לשם השגת המטרות יש לפעול בצורה רציונלית; למשל, להעמיד
בצורה מסודרת יתרונות מול חסרונות בדילמות ובקבלת החלטות.
.2 נהלים וחוקים פורמאליים- לפי וובר במידה ונפעל על פי חוקים ונהלים באמצעות טופסולוגיה
ומסמכים פורמאליים, נוכל לשמור על הסדר בארגון.
.3 יחסים לא אישיים ומקצועיות גבוהה- כמו שטיילור טען שאפשר להחליף כל אדם בעבודה בלי
שהדבר יפגע ביעילות שלה, גם וובר טען שבעבודה צריכה להיות התנהלות עניינית ללא יחסים אישיים. שניהם מדברים על יעילות במובן הטכני, העובד לא חשוב מדי כשלעצמו. זוהי נקודה
חיובית, כי עובדים לא מרוצים מהתנהלות על פי פרוטקציות.
.4 חלוקת עבודה ומבנה היררכי מוגדרים- הוא דיבר על היררכיה ברורה כמשפרת את יעילות העבודה:
על העובד לדעת אל מי הוא נדרש לפנות בכל בעיה, "אחדות הפיקוד." בהתאם לכך ישנה קבלת החלטות ריכוזית- כאשר קיימת היררכיה, האדם העומד בראש הוא זה שיחליט. וובר דגל בהתמקצעות ויעילות מהירה של כל עובד בתפקידו, מקצוענות אשר אמורה לשפר את היעילות
הארגונית. .5 מחויבות לקריירה ארוכת טווח- מחויבות יוצרת שקט תעשייתי. לפי וובר, כשלאדם אין חשש למקום
עבודתו הוא יתפקד בצורה טובה יותר. הביטחון היה בין מאפייני הגישה החשובים שלו. .6 הפרדה בין בית לעבודה- חלו שינויים רבים לאורך השנים. לדברי וובר, על העובד להיות ממוקד
בעבודתו בזמן עבודתו כיוון שאז הוא יעבוד בצורה היעילה ביותר. העובד הוא פונקציונלי ואין לו מה לחפש בעבודה לאחר שעות העבודה. כיום למשל עובדים יום בשבוע מהבית- דבר אשר לא תואם
את המאפיינים של פעם. .7 קידום לפי וותק וכישורים- וובר טוען כי יש לבצע קידומים רק על פי וותק וכישורים ולא על פי קרבת
משפחה וחברות. ארגונים בירוקרטיים יותר משמרים את העניין בו הוא מאמין ולא דוגלים
בפרוטקציה.
יתרונות וחסרונות של התיאוריה הקלאסית של וובר
יתרונות:
ü יכולת חיזוי- לפי וובר, כדי שהארגון יהיה יעיל, צריך להשיג שליטה. אם הכל עובד כמו שצריך
(טפסים, חוקים, נהלים- לפי הבירוקרטיה) אפשר להבטיח תפוקה מקסימלית שתסייע לתת חיזוי
לגבי תפוקת הארגון ובכך לשלוט בכל ההתנהלות בארגון.
ü היעדר משוא פנים- בלי פרוטקציות. לא נרצה לחשוב שאדם התקבל לעבודה בזכות מי שהוא מכיר.
ü רמת התמקצעות- וובר טען כי זו הדרך הטובה ביותר להשיג תפוקה ויעילות.
חסרונות:
– חוסר גמישות- עבודה לפי טפסים בלי לזוז מהנהלים, יכול ליצור תסכול. – סרבול/איטיות- עבודה הצמודה לטפסים ולחוקים מאטה את התהליכים בארגון. בנוסף, קיים קושי בטיפול בחריגים; כשכל הארגון נע באופן בירוקרטי, מקרה יוצא דופן יכול להיות דבר שלא ידעו איך
להתמודד איתו, כיוון שייתכן ולא יהיו עבורו טפסים ותהליכים מתאימים.
– התעלמות מתנאי הסביבה- אין באמת מבנה אידיאלי של ארגון, אין ארגון אחד מצליח, יש הרבה ארגונים מצליחים שכל אחד מהם פועל בשיטה קצת אחרת. וובר התעלם מזה וטען שיש דרך אחת
בלבד להתנהל בארגון והיא הבירוקרטיה. בארגון סטארט אפ לדוגמא הקצב מאוד מהיר ומאפייניו
של וובר פחות מתאימים לו.
אבל איפה העובד?
וובר וטיילור פעלו בשמו של הארגון. עולה השאלה- איפה מקומו של האדם? התחילו להיות דברים שלא היו קודם- התאגדויות, ועדים, אנשים רצו זכויות והחלו לדרוש אותן. אנשים החלו
לחוש שהם בורג במכונה וזה הפריע להם.
*סרטון ביקורת על הבירוקרטיה: רואים מישהי שמגיעה לראיון עבודה. המראיין לוקח את הזמן ומנסה להפיל את המרואיינת עם דרישות לטפסים רבים, אבל הוא לא מצליח כי היא הביאה מראש את כולם. כל מה שהוא
מבקש יש לה, לא מצליח להפיל אותה.
