התחלנו בתיאוריות מוטיבציה ובהן דיברנו רבות על השאיפה לספק את צורכי העובדים. אבל מה קורה
כשהצרכים לא מסופקים? נוצרים לחץ ושחיקה. לדוגמא: במפעל בסין שבו מייצרים רכיבים למכשירים עבור Apple וחברות אחרות, התאבדו 13 עובדים
בשנים האחרונות. הסיבה היא תנאים תת אנושיים- עבודה רצופה במשך ימים ללא חופשות, שעות עבודה
רבות, הלנות שכר, עבדות ילדים ועוד
הגדרות
- לחץ- תופעה סובייקטיבית המושפעת ממאפייני המצב והאישיות של האדם. נוצר כשיש פער גדול בין
דרישות התפקיד לבין יכולת הפרט להתמודד ומידת המוטיבציה שלו לעשות זאת. מדובר על יחסי גומלין בין מה שקורה במציאות לגבי האישיות של האדם, לכן זה דבר סובייקטיבי וכל אדם ילחץ מדברים
אחרים.
- שחיקה- תשישות רגשית, גופנית ונפשית הנגרמת כתוצאה מעומס נפשי מתמיד אשר קשה לאדם
להתמודד אתו. הפן הפיזי של הלחץ.
הסטטיסטיקה של הסטרס
- 75% מהביקורים אצל רופא משפחה נובעים במידה רבה מלחץ ולא רק מבעיות רפואיות ספציפיות.
- 50% מהמחלות הן תוצאה ישירות או עקיפה של סטרס, וההפסד הישיר והעקיף לתוצר הלאומי הגולמי
בארה"ב כתוצאה מלחץ קרוב ל300- מיליארד דולר בשנה.
- אנשים בסטרס צפויים פי 4.5 להתקף לב מאנשים רגועים. המקצועות החשופים ביותר לסטרס: רופאי
שיניים, עורכי דין, פסיכולוגים, מורים, אחיות, מנכ"לים, עו"סים, מזכירות ואנשי מינהל בכירים.
אחת התיאוריות שמסבירות את הנושא הזה אומרת שלחץ במקורו הוא דבר טוב- זה דפוס התנהגותי שקשור למוח הקדום שלנו, flight or fight והלחץ הוא תגובה של בעלי החיים שנוצרה באבולוציה כי הוא ממריץ
אותנו להתגונן או לברוח וזו הדרך לשרוד. בטבע הדבר הכי חשוב זה לשרוד ולכן כשאנחנו בלחץ כל זרם הדם
מופנה למקומות הדרושים על מנת לשרוד. היום אנחנו כבר לא חיות בטבע אבל המוח לא הסתנכרן עם זה, ועדיין המערכת הלימבית במוחנו מאוד פרימיטיבית ומאותתת לנו על סטרס. כשאנחנו נתקלים במשבר מסוים או בלחץ אנחנו מגיבים כאילו רודף אחרינו אריה ולא בפרופורציונליות למקרה. להפעיל את "מערכת האזעקה" הזו אצלנו כל כך הרבה, יכול לגרום למעמסה נפשית שיכולה להביא למחלות פיזיות קשות שרק
הולכות ומחריפות- מקרי מוות פתאומיים (כמו התקף לב,) או הדרגתיים (כמו התפתחות מחלות כרוניות,
כיבי קיבה, זיהומים ויראליים או סרטן בעקבות השחיקה במערכת החיסונית ובשאר מערכות הגוף,) דיכאון,
חרדה.
גורמים שקשורים ללחץ ושחיקה
המלצות להתמודדות עם לחץ ברמת הארגון:
לעשות ההפך מכל מה שכתוב- לדאוג לתנאים נוחים, למשמעות, לפידבקים ועוד, כל דבר שהארגון יצליח
לעשות אחרת יוכל לעזור לצמצם ולמנוע את הלחץ והשחיקה בקרב העובדים.
המלצות להתמודדות עם לחץ ברמת הפרט:
לעשות דברים שעושים לנו טוב- מדיטציה, ספורט, בילוי עם חברים.
:בנושא לדוגמא מחקר Psychological Detachment From Work During Leisure Time: The Benefits of Mentally Disengaging From Work. Sabine Sonnentag, 2012
"כפתור" הניתוק מהעבודה- הוכח שאנשים שהצליחו להתנתק נפשית ופיזית מהעבודה כשהם בבית, העלו את היעילות שלהם. כמו כן, כשהאדם לחוץ מעומס משימות בעבודה הכי טוב לכבות את הכפתור הזה ולהתנתק. הבעיה היא שבשיא הלחץ אנחנו רק חושבים
על העבודה ועוד יותר קשה לנו להתנתק, ולכן זה פרדוקס. לרוב הבוסים מבסוטים שהעובדים שלהם עובדים גם בבית, אבל הם צריך לעודד
אותם דווקא להתנתק מהעבודה ולעשות בבית דברים שיעשו להם שקט נפשי. כדאי לבוסים גם לעודד עובדים לעשות דברים היקפיים- פעילויות התנדבות ודברים נוספים שאינם קשורים לעבודה, כך שיגדלו אצלם המאגרים של
פידבקים חיוביים. זה כמובן קל להגיד וקשה לביצוע.
כתבה מויינט- פיצוי לעובד שלקה בליבו בעקבות לחץ בעבודה האדם עבד בחברה אשר לטענת השופט לא הנהיגה שיטות עבודה בטוחות במקום העבודה. החברה
הנהיגה מדיניות שאסור לבקש עזרה כשהעובד בבעיה. אותו עובד נתקל בבעיה ומאחר ולא יכל לבקש עזרה לבסוף נפגע מהלחץ, אפילו בית משפט בארץ הכיר בזה שזה היה לא בסדר. הארגון בעצם לא רק שלא מנע
את הסטרס הוא גם הגביר אותו.
Talk :Ted להפוך את הלחץ לחבר / McGonigal Kelly
מחקרים מדעיים רבים הראו שלחץ מזיק לבריאות. אבל, כאשר חוקרים את השפעת הלחץ על בריאותינו יותר לעומק, מתגלית תמונה מורכבת יותר: מסתבר שהאופן בו אנו מפרשים את השפעת הלחץ על חיינו
קובעת את השפעתו על בריאותינו.
קלי מק’גוניגל מציגה מחקרים חדשים הקובעים כי הלחץ עשוי להזיק לאדם רק אם הוא יאמין בכך.
כך למשל, לפי המחקר באוניברסיטת וויסקונסין, מי שחוו לחץ רב אך לא האמינו שהלחץ מזיק לבריאותם,
לא היו בסיכון גבוה יותר למות. היא מעודדת אותנו לראות את הלחץ באור חיובי- מחשבה יוצרת מציאות. בנוסף, הלחץ הופך אותנו לחברותיים יותר. הוא משחרר את ההורמון אוקסיטוצין, אשר נקרא גם "הורמון החיבוקים," שמחזק יחסים קרובים בין בני אדם, מגביר אמפטיה ונכונות לעזור ולתמוך ועוזר למערכת הדם שלנו להתמודד עם הלחץ. אם כך, בתגובת הלחץ שלנו יש מנגנון מובנה לעמידות בפני לחץ, והמנגנון הזה
הוא הקשר האנושי. Õ לסיכום: דבקות במה שנותן לנו משמעות בחיים טובה לבריאות, ואם נוסיף לכך את האמונה בעצמנו
שנוכל להתמודד עם הלחצים, נוכל גם להצליח יותר וגם לשפר את הבריאות שלנו באותו הזמן.
