למה צריך מחקר?

.1  הכללת האינטואיציות: כשאין מחקר ועובדים על אינטואיציות, לכל אחד יש ניסיון אחר בחיים. הוכח

מחקרית שמה שמחבר בין אנשים זה דמיון. מה שעושה מחקר טוב זה איסוף כל האינטואיציות של

כולם ועשיית מכנה משותף של כל הדברים הללו שתקפים לכל האנשים, מעבר להכללות.

.2 מבטל הערכות יתר: אנשים נוטים להערכות יתר קיצוניות בצורה שבה הם מעריכים דברים. – דוגמא: חידון ההערכות- אנשים בכיתה הגבילו את הטווח שלהם לטווח מצומצם ולא אמרו מאפס לאינסוף אפילו שההוראה לא כללה הגבלה. כולם יכלו להיות צודקים בכל השאלות אבל באופן פסיכולוגי צמצמו את ההערכות

שלהם. אחת הסיבות שצריך מחקר היא שאי אפשר לסמוך על ההערכות האינטואיטיביות של האנשים.

.3  מבטל הטיות: יש המון הטיות בנושאים שאנו חוקרים. אנשים מוטים מדברים שיפוטיים אנושיים, שזה

בסדר אך זה לא מחקר. – דוגמא: טעות הייחוס הבסיסית- כאשר אנשים שמים יותר דגש על האופי מאשר על הנסיבות: אדם שלא עבר ראיון עבודה- אם ישאלו את האדם מדוע הוא לא עבר את הראיון, יש סבירות גבוהה שהוא יאשים את זה באופי

לא טוב של המרואיין. מעטים האנשים שיגידו שהמראיין שלהם היה מעולה ושאל שאלות טובות ושיש סיבה

טובה שהם לא עברו.

*אנשים אוהבים להיות מוקפים בארגונים אפקטיביים- שקל לתקשר מולם, שלא עושים בעיות, וככל שכן אנשים רוצים לעבוד בארגונים כאלה. היום המשאב החשוב ביותר בעולם העבודה הוא האדם, ולכן יש

תחרות ענקית על כוח אדם טוב. ניתן לראות את זה אפילו בשמות שנותנים למחלקות למשאבי אנוש- פעם קראו לזה כוח אדם והיום כבר אומרים שהשם הבא יהיה "מחלקת חווית עובד." למה? כי מבינים עוד ועוד שהארגונים שמנצחים לכאורה הם לא אלו עם המכונות הכי משוכללות, אלא אלו עם האנשים הכי טובים ועל זה יש "מלחמת עולם." יודעים שכל ארגון רוצה את ה"טאלנטים" הכי טובים אצלו, יש אפילו טרנד

שנקרא ניהול טאלנטים Management .Talent אם נדע את המחקר הוא יגיד לנו איך ליצור מוטיבציה

ולגרום לאנשים הכי טובים להיות אצלנו, וזו סיבה נוספת שבגללה צריך מחקר.

                                                              אינטואיציה + מחקר שיטתי = הצלחה.

השיטה המדעית

בחינת השערות היוצאות מתיאוריה על ידי מחקר.

• מחקר שדה – מחקר שבודק קשר מתאמי. יש שליטה נמוכה אך המחקר

יותר ריאליסטי ומותאם למציאות.

• מחקר מעבדה – מחקר ניסויי, בודק קשר סיבתי. שליטה גבוהה

בנתונים, מתפעלים משתנים, מעמידים אנשים במצב מלאכותי.

• מחקר איכותני- בדרך כלל לוקחים משהו שאין כוונה להכליל אותו אלא רק רוצים לבחון תופעה מסוימת,

פרשנויות ומשמעויות, גם בלי תיאוריה מראש.

מה זה קשר מתאמי? דוגמא בגרף:  הקו האדום = בקרב בעלי עסקים קטנים בארה"ב, בשאלה "מהי הבעיה הגדולה ביותר של העסק שלך כעת,"? אחוז העונים "רמת

מכירות נמוכה."

הקו הכחול = רמת האבטלה בארה"ב.

*הגרף מראה קשר חזק בין רמת האבטלה ובין רמת הצריכה. ככל

שהאבטלה חריפה יותר, כך חריפות גם הבעיות במכירות.

כלומר יש קשר חיובי חזק בין בעיות בשוק העבודה ובעיות בשוק הקמעונאות.

מה עדיף, מחקר מעבדה או מחקר שדה?

במחקרי שדה התוצאות יותר מציאותיות אך קשה לשלוט במשתנים, ובמחקר ניסויי קורה ההפך- קל יותר לשלוט במשתנים אך התוצאות פחות מציאותיות בגלל התערבות

החוקרים במניפולציות על המשתנים.

מהי המטרה החשובה ביותר בחקר ההתנהגות הארגונית?

שלוש המטרות חשובות, אך במידות שונות: הסבר– מדבר על העבר. למשל חקר של סיבת היעדרויות

מהעבודה = הסבר תופעות שהתרחשו בעבר. זה לא שזה לא

חשוב, אבל יש לזה המשך: הניבוי– אם לדוגמא נמצא שחולי הוא סיבה ראשית

להיעדרויות, אפשר לנבא שבעונות מעבר, למשל, יהיו הרבה

היעדרויות, וזה יעזור לקבל החלטות בעתיד. אבל: בשליטה– אפשר למצוא כלי ניהולי שיאפשר לי לשלוט בתופעה שנמצא לה הסבר, כך שהמנהל יוכל לדעת מה

לעשות כדי להפחית את ימי ההיעדרויות, דבר שיגרום לו לשלוט בנוכחות העובדים בארגון בצורה מיטבית. בסופו של דבר, מטרתם הסופית של ארגונים היא הגדלת היעילות והרווחים, והם יכולים להגיע אליה על ידי שימוש בשיטות שליטה שונות. המחקר נותן לארגונים את הכלים הניהוליים שיכולים לאפשר להם להגביר

את היעילות, וכך שליטה היא המטרה החשובה ביותר.

סקר בדק- מה העובדים בימינו מעדיפים:

þ  יותר כסף או הטבות?

הרוב רוצים יותר כסף אבל יסתפקו בהטבות, יותר קל לארגונים לתת הטבות מכסף (כי הם מקבלים על

זה סבסוד מסוים) והעובדים מבינים ומקבלים את זה.

þ  גמישות בשעות העבודה או עבודה בין השעות ?09:00-17:00

מחקר מאוניברסיטאות פרינסטון והרווארד מצא שאנשים מעדיפים את השעות הקבועות. הגמישות לא אטרקטיבית בכלל עבור העובדים, כיוון שאנשים לא רוצים לקבוע בעצמם מתי לעבוד, הם אפילו לא היו

מוכנים שיפחיתו להם קצת בשכר כדי שיוכלו לקבוע בעצמם את שעות העבודה.

þ  עבודה מהבית או עבודה במשרד?

רוב האנשים אמרו שהם פרודוקטיביים הרבה יותר בבית, כי במשרד העובדים האחרים מפריעים לעבוד.

חללי עבודה אדם נוימן, ישראלי לשעבר תושב ארה"ב, חשב על איך אפשר למצוא פתרון לבדידות של דור הY- ופתח את -WeWork חללי עבודה שאפשר להשכיר בהם חדרים לכמה שעות, ואפשר גם להתמקם שם בתור

ארגון באופן קבוע.

*חללי העבודה הפכו להיות מאוד טרנדיים וקשורים לרצון ליצור סביבות עבודה אטרקטיביות.

למה עבודה מהבית צריכה להיות הסטנדרט?

*מחקר של פרופסור מסטנפורד שעסק בשאלה הזו מצא שאנשים שבאופן אקראי עבדו מהבית היו ב-

13.5% יותר פרודוקטיביים. *חלק מהאנשים אומרים שלא משתלם להגיע עד לעבודה כי קשה להם עם הפקקים, על אחת כמה וכמה שהם ילכו ויהפכו עוד יותר בלתי נסבלים. כיום אין בעיה לעבוד מהבית כי באופן טכני המידע שיש במשרד

נגיש לכל אדם מכל מקום.

"נוסחת מצליח:" דברים ש (לא ידענו) שמשפיעים על מידת ההצלחה שלנו בעבודה – מחקרים עדכניים