רמות ניתוח של התנהגות ארגונית

בתכלת- רמת המיקרו, האינדיבידואל (מוטיבציה, עמדות כלפי

ארגונים, שביעות רצונו של הפרט.)

בצהוב- רמת המזו, הקבוצות (האם קבוצה אפקטיבית ומתי.)

באדום- רמת המאקרו, הארגון (מבנים, שינויים ארגוניים,

תרבות ארגונית.) חשוב ללמוד ניתוח בשלוש רמות כי לכל רמה יש מקורות שונים, היבטים ופתרונות שונים. חשוב להפריד את הדברים

ולבדוק כל דבר לגופו.

סיבה נוספת שחשוב ללמוד פסיכולוגיה ארגונית- ללמוד ולהבין שינויים.

 

 

נושאי הקורס

.1 "האדם כבורג במערכת-" חלקו הראשון של הקורס, בו

נדון בתחומים כגון מוטיבציה, לחץ ושחיקה.

.2 "האדם כחלק מקבוצה-" חלקו השני של הקורס, בו נדון

ביצירת קבוצות, השפעה, אינטרסים ומשא ומתן.

.3 "האדם כאזרח בארגון-" חלקו השלישי של הקורס, בו נתמקד בתחומי אתיקה והתנהגות אזרחית ארגונית. היום מדברים על כך שהאדם הוא אזרח ארגוני, ודנים בשאלה איך

לגרום לו להיות יותר שעות בארגון, יותר חלק בארגון וכו.'

*לאורך הקורס ובכל אחד מחלקיו, נדון ברקע התיאורטי לכל אחת מהסוגיות שעל הפרק, יישומן בשטח באמצעות הרצאות אורח, ומחקרים עדכניים הבוחנים את ההלימה בין הלכה (תיאוריה) למעשה

(פרקטיקה.)

 

ארבעת הסקטורים במדינה

אנחנו מדברים על ארגונים. רוב המחקרים נעשים בעיקר בארגונים מהסקטור הפרטי, פחות חוקרים חברות

ציבוריות.

לכן, רוב הקורס יעסוק במגזר הראשון.

 

 

 

 

 

 

 

גישה חדשה בחקר ארגונים: Behavior Organizational Positive

 :1967-2000 בין

• 41,416 מחקרים על חרדה.
• 54,040 מחקרים על דכאון.
• 415 מחקרים על שגשוג, צמיחה ורווחה Behavior( Organizational .)Positive

המחקר הקלאסי מתמקד בשלילי 2002 :Luthans,

 

• התנגדות לשינוי (ולא נכונות לשינוי)
• חולשות/חוסר תפקוד (ולא מעורבות ומחויבות)
• לחץ ושחיקה (ולא חוזקות ותפקוד מוצלח)

*רוב האנשים לוקחים משהו שהוא פחות טוב ורוצים לשפר אותו, כמעט ולא נראה אנשים שלוקחים משהו

טוב במטרה להפוך אותו למצוין.

*להתמקדות בשלילי יש השלכות (למשל לפני משוב בארגון אנשים בלחץ מהביקורת השלילית.)

 

נהיה טרנד של "מחשבה יוצרת מציאות," והתחילו להבין בפסיכולוגיה הארגונית שיש חשיבות למחקר

שעוסק בחיובי.

מה היתרון בלחקור דבר טוב?

• לומדים מה נכון לעשות.
• ניתן לשמר דברים טובים.
• נותן לעובדים תחושה טובה.

 

חברה שבדית לייעוץ ארגוני מציגה-

 

þ  3 המשרות הכי המבוקשות ביותר לשנת :2020

.1 ניתוח נתונים- אנחנו מוצפים בנתונים ולכן יהיה לזה צורך רב. .2  טכנאים רפואיים, פיזיותרפיסטים- אנשים חיים הרבה יותר, האוכלוסיה מתבגרת ויהיה יותר ביקוש

לטיפול בגיל השלישי.

.3  אנשי מכירות- העולם מוצף בסחורות שמנסים לגרום לאנשים לקנות.

 

þ  המיומנויות שיהפכו לחשובות בשוק התעסוקה החדש:

למידת מידע חדש- כיום העולם משתנה נורא מהר ולכן רוצים עובד שהחוזק שלו יהיה למידת דברים חדשים, בלי קשר לתוכן

שלהם (מיומנות לא פשוטה.)

דוגמא: עובדים בהייטק צריכים לבוא עם ידע של הרבה שפות תכנות שהחברה צריכה באופן מיידי. או שהחברה תשלח אותם להשתלמות או שהעובדים ביוזמתם ייקחו קורסים כדי

ללמוד את שפות התכנות הנדרשות.

יכולות ניהול- כשמדברים על יכולות ניהול הכוונה היא גם ליכולת ניהול עצמי, אנשים שביוזמתם רוצים להיות בעלי ערך ולכן לוקחים קורסים כדי לרכוש ידע חיוני

לעבודה שלהם, יהיו בעלי יתרון יחסי על פני העמיתים שלהם.

 

 

מקצועות ברמת סיכון גבוהה להיעלם:

• סוכני נסיעות
• מזיני נתונים
• טלרים- מערכת העובדים של בנקאות בסכנה
• סוכני ביטוח- ענף הביטוח
• קופאיות

 

מאפייני הסביבה של ארגונים במאה ה21-

.1   טכנולוגיה- שינויים מהירים + תחלופת ידע מהירה. הטכנולוגיה מתפתחת בצורה מתמדת. לארגונים קשה

להיות תחרותיים שכן הם כל הזמן צריכים להשתפר ולהשתדרג.

.2   תחלופת עובדים- הקלות הבלתי נסבלת של ה"-ביי ביי." פעם היה מושג שנקרא אי"ת (אי יציבות

תעסוקתית-) אדם שראו שעבר בין ארגונים נאמר עליו שהוא לא יציב. כיום, אדם אשר לא משנה את

עבדותו לאחר תקופה מסוימת נתפס כמקובע, תקוע, לא גמיש וכאחד שלא רוצה להתקדם.

.3   ריכוזים במרכזים טכנולוגיים- דוגמת רחוב משכית/הברזל. קיימים מרכזים טכנולוגיים שבהם מתאספים

עובדי הייטק רבים. קיימת תחלופת מידע רבה ביניהם בשל הקרבה הפיזית של החברות אחת לשנייה, וזה

נותן פתח להשוואות, דבר אשר מגביר את התחרות בין הארגונים.

.4   השקעה מסיבית במו"פ (מחקר ופיתוח-) בגלל שהטכנולוגיה כל הזמן משתנה, מחלקות המחקר והפיתוח

בארגונים הופכות יותר משמעותיות וצריכות יותר כוח אדם וכסף. מי שלא משקיע במחקר ופיתוח לא עומד

בקצב של הקדמה בעולם המתפתח.

.5    שוק גלובלי ותוצאותיו: תחרות אי ודאות, מפגש בין תרבותי, מיזוגים, אאוטסורסינג-

• גלובליזציה- לדוגמא ארגון שההנהלה שלו בארה"ב, הייצור בסין, הפיתוח בחיפה והלקוחות באירופה.

ארגונים לא בהכרח נשארים במדינת האם שלהם. השוק הגלובלי מייצר המון תחרות, כאשר מילת

המפתח היא הלואו קוסט. לדוגמא בימינו הרבה לא רוצים לטוס אל על כי זה יקר.

קריאה להתנגדות לגלובליזציה: *הבחירה בטראמפ- אומרים שאחד הדברים שגרמו לו להיבחר הוא הטענה שלו שידאג להחזיר את

העבודה לאמריקאים השורשיים מהמהגרים באמריקה.