הערה חשובה- הסיכום מבולגן ובלי ספק חסרים בו פרטים (ואולי אפילו קטעים שלמים או שיעורים שלמים). טעויות עקב אי הבנה יתכנו גם הם.
הודו המודרנית קיימת מאז 1947. לפני כן היו שם מעל ל-100 ממלכות. כוללת אזורים שאף פעם לא היו בליכוד תרבותי כלשהו ומצד שני הופרדו ממנה חלקים שתמיד היו בלכידות תרבותית מסויימת.
בשנת 1947, תקופת הקולוניאליזם- את החלקים בעלי הריכוז המוסלמי הגדול שייכו למדינה בשם פקיסטן (כוללת את פקיסטן ובנגלדש של היום)- שני חלקים רחוקים מאוד אחד מהשני. חלקים אלו היו שייכים תמיד להודו, מדברים שם בנגלית, נופים דומים וכד'.
מקור המילה הודו היא מנהר ההינדוס (גם India בא מאותו מקור) נהר שמתחיל בפנג'ב וממשיך עד סינד (כיום באזור פקיסטן)
אחת הפדרציות היחידות בעולם שיש לה רציפות טריטורליאלית של אלפי שנים.
יש בה מגוון לשוני ותרבותי עצום, במובן הזה היא דומה יותר לפדרציה כמו האיחוד האירופי ולא כמו ארה"ב למשל.
הדיקדוק תופס מקום נכבד במדע ההודי (מלכת המדעים- כמעט כמו שהמתמטיקה אצלנו). כבר באמצע האלף הראשון לפני הספירה- Panini- אסכולת מדקדקים- תיארו בצורה מאוד מדוקדקת את הסנסקריט הקלאסית העתיקה (פירוש המילה סנסקריט- עשוי היטב, מלוטש), חיבורו דיקדוק. המציאו איזו מטה שפה על מנת לתאר את הדיקדוק של הסנסקריט. בעבר הסנסקיט היתה שפה מדוברת, היום כמעט ולא.
פיתחו מדע שכמעט לא היה קיים עד התפתחות הבלשנות המודרנית. מקור הבלשנות המודרנית הוא בגילוי הסנסקריט. סייר וויליאם ג'ונס- שופט בכלכתה. לפני שנהיה שופט היה בלשן מפורסם. בהודו למד סנסקריט (היה לו צורך בכך כשופט). הוא היה הראשון שהבין שיש קרבה לשונית בין ההודית לבין הפרסית אבל גם בין היוונית והלטינית. משפחת שפות- ההודו-אירופית- כוללת את רוב שפות אירופה, את הענף הפרסי ואת הסנסקריט ובנותיה- כל השפות המדוברות במרחב הצפון הודי.
צפון הודו- משפחה לשונית שונה- Dravidian (דרווידית)- כוללת הטמילית, מליאלאם (קרלה), קנדה (קרנטקה). בעברית המקראית יש מספר מילים טמיליות- תוכי- שזה השם של מה שהיום נקרא טווס, שנהב, קוף, ארמון, אורז
משפחה שלישית- מודנה- שייכות למשפה האוסטרו-אסייאתית
סיכום- 3 משפחות שפות בהודו. ההודו-אירופית (סנסקריט)- בצפון הודו, דרווידית- כוללת 4 שפות בדרום הודו, והמונדה- קטנה יותר, בעיקר של השבטים.
מיתולוגיה פוליטית שהתפתחה בשנים האחרונות- דוברי הסנסקריט כבשו והשתלטו על דוברי שפות אחרות ושיעבדו אותם. זה לא נכון. יותר נכון להסתכל על כל המרחב הלשוני ההודי כמרחב משותף. השפות השונות לא מעידות על תרבויות שונות במובן ההסטורי של המילה.
תגלית נוספת, מעבר לסנסקריט התגלתה כמאה שנה אח"כ. הרפתקנים/ארכיאולוגים בריטים הסתובבו בעמק האינדוס וראו תילים שמעידים על כך שהיה שם משהו גדול. האנשים בסביבה מדברים על תרבות עתיקה שנהרסה כיוון שהמלך שכב עם כל השנים בממלכה.
במאה ה-19 הבריטים מתחילים לסדר את השלטון שלהם, מפקדי אוכלוסין וכד'. בנוסף הם עושים סקירות ארכיאולוגיות נרחבות. שיא התקופה הוא בשנות ה-20 של המאה ה-20. ג'ון מרשל ושותפיו ההודים (בנרג'י וסנהי) מודיעים שגילו ציוויליזציה עתיקה שנשתכחה לחלוטין מהעולם. הציוויליזציה הזאת היא בערך מתקופת הציוויליזציה של מסופוטמיה העתיקה. ציווליזציה שהשטח שלה הוא בערך בסדר הגודל של אירופה המערבית. גדול יותר מהשטח של מצרים העתיקה.
עד אז כל האינפורמציה על הודו היתה רק מבערך 200 לספירה. מתארכים את הציוויליזציה שמצאו לשנת1800-3000 לפנה"ס כאשר שנות השיא לה היו 2400-1800 לפנה"ס.
מה מצאו שם- הרים גדולות, מתוכננות היטב, בעלות תבנית אחידה. רחובות שתי וערב מקבילים לרוחות השמים. רחובות רחבים כאשר בינהם יש סמטאות צדדיות. הבתים פונים לא לרחוב אלא לסמטאות (אין רעש). בתי קומות, בנויים מלבנים שרופות. הרים מוקפות חומה מבוצרת היטב. בד"כ במערב העיר מצודה מוגבהת שעליה נמצאת במה שלעיה יש מה שנראה כבית מרחץ ענקי. אסמי תבואה ענקיים. מבנים שנראים כמקדשים או ארמונות. בחזית כל בית, בחלק הפונה לרחוב (לא לכניסות) היה בכל בית שירותים ומקלחת. לבתים היו בארות ציבוריות ובחלקם גם בארות פרטיות. הבתים היו בנויים סביב חצר גדולה שבהם היתה כניסה ועליה לקומות הגבוהות. בחזיתות הבתים היה פח אשפה גדול. מעיד על ארגון ברמה המוניציפלית. מעבר לתפקוד השותף (פינוי זבל, ניקוז וכד') העיר בנויה על פי תכנון, כל הבתים בנויים באותה צורה.
האחידות לא היתה רק בתוך העיר אלא גם בין הערים. ללבנים בכל הערים היה גודל סטנדרטי, המשקלות היו אחידים לכל הערים (כל המרחב התרבותי). הקרמיקה וסגנונות העיטור והציור דומים מאוד.