מה זה פסיכולוגיה ארגונית?
לארגון הפסיכולוגיה קוראים הפ"י (התאחדות הפסיכולוגים בישראל) זה ארגון "חזק" – יש לו מסורת, כללים,
חוקים, אתיקה. כדי להיות פסיכולוג אחרי תואר שני צריך אישור ממשרד הבריאות, גם אם לא קלינית.
בפסיכולוגיה יש ארבע חטיבות, כל מיני תארים שניים/מקצועות שנכנסים לאחת מארבעתן:
.1 חטיבה קלינית.
.2 חטיבה חינוכית- פסיכולוגיה חינוכית, עיסוק עם ילדים בבתי ספר, מתן ייעוץ בבתי ספר למחנכים,
הורים, תלמידים וכו.'
.3 חטיבה התפתחותית- עוסקת בפעוטות, בעיקר בקשיים ואתגרים קוגניטיביים ופיזיולוגיים.
.4 חטיבה חברתית-תעסוקתית- במקור הפסיכולוגיים החברתיים הם אלו שהחזיקו את החטיבה הזו,
הארגונים הוכנסו פנימה רק מאוחר יותר. הפסיכולוגיה בחטיבה הזו קשורה למחקר, היא חוקרת את
הפרט ויחסי הגומלין שלו עם הארגון; אבל, הרבה מהפסיכולוגים בחטיבה הזו עוסקים בפרקטיקה,
לדוגמא: פיתוח והפעלת כלי מיון במרכזי העסקה, הרצת סקרים, מומחיות לתעסוקה (כמו פיטורין,
אבטלה,) ייעוץ בחירת קריירה, פיתוח והנחיית תכניות לעובדים, תכנון וליווי שינויים ארגוניים ועוד.
יועץ ארגוני הוא בהכרח פסיכולוג ארגוני? יועץ ארגוני שייך/מתמחה בחטיבה הארגונית. כדי להיות יועץ ארגוני האדם לא חייב להיות פסיכולוג, הוא
יכול להיות סוציולוג או ללמוד התנהגות ארגונית/סוציולוגיה ארגונית (פעם היה תואר בלי תזה ולכן קל יותר.) בשורה התחתונה- מי שרוצה להיות יועץ ארגוני לא חייב ללמוד פסיכולוגיה בתואר השני, הוא יכול לעשות
זאת דרך סוציולוגיה.
פסיכולוג ארגוני הוא בהכרח יועץ ארגוני?
לפסיכולוג מותר לעסוק בתורת המבחנים, לדוגמא על ידי מיון מועמדים, שזו דרך סגורה בפני הסוציולוג.
פסיכולוג ארגוני יכול להיות מנחה קבוצות למשל ולא בהכרח מדובר בייעוץ.
*יועץ ארגוני (בין אם פסיכולוג או סוציולוג) יכול לעבוד כפרילנס או כיועץ פנים. למשל בצבא ובמשטרה אין
יועץ ארגוני חיצוני, היועץ הוא חלק מהמערכת הצבאית/המשטרתית ולא יכול לעבוד במקומות אחרים. לעומת זאת, ישנם ארגונים שבגלל בעיות גודל, תקציב וצורך (אין להם צורך בייעוץ באופן קבוע אלא רק
לפרויקטים מסוימים כשמתקיימים שינויים ארגוניים,) בוחרים להביא יועץ ארגוני חיצוני לפרויקט ספציפי.
*בעבר רוב המיון היה קליני- מבחנים השלכתיים למשל. היום רוצים יותר דברים שמוכחים מחקרית
ובעקבות הטרנדים מארה"ב המבחנים הולכים לכיוון אובייקטיבי, לכן אין בעיה להביא פסיכולוג תעסוקתי. אבל, יש מקומות שרוצים מיון יותר עמוק, מורכב וקליני, ולכן ייקחו דווקא פסיכולוג קליני ולא תעסוקתי. זה
משתנה לפי הצורך.
הגדרת הפסיכולוגיה הארגונית
תחום מחקר החוקר את השפעתם של פרטים , קבוצות ומבנה על התנהגות בארגונים, במטרה ליישם ידע זה
לשם שיפור היעילות הארגונית.
למה אנחנו צריכים ללמוד את פסיכולוגיה ארגונית באוניברסיטה? למה זה לא חוג אחה"צ/לימודי תעודה? תחום מחקר- פעם ארגונים היו מקומות שנשלטו על ידי אנשים שהיו להם כסף והם היו המנהלים, בלי קשר
ליכולות הניהול שלהם. משנות ה80- בערך התחילו להבין שניהול הוא דבר מדעי שניתן ללמוד ולשפר את
יעילות הארגון באמצעות הלמידה שלו. זהו תחום מחקרי ולכן חשוב שנלמד אותו באוניברסיטה.
חקר השפעתם של פרטים- אנחנו עוסקים במיקרו, בפרט. יש קורסים אחרים שעוסקים באופן רחב יותר
באופן שבו קבוצות ומבנים משפיעים על ההתנהגות. הקורס הנוכחי, בגלל שאנחנו במחלקה לפסיכולוגיה,
מתמקד בפרט.
שיפור היעילות הארגונית– לארגונים יש מידה של ציניות כי המטרה של הארגון היא תפוקה ויעילות. במהלך
הסמסטר נלמד איך התנהלות הארגון יכולה להיעשות בצורה יותר טובה. הארגון צריך להבין שאם לפרט
יהיה נחמד לקום בבוקר ולבוא לעבוד זה יגביר את היעילות של העבודה שלו וכן את היעילות של הארגון כולו. אנחנו רואים ארגונים שנותנים הכל לעובדים שלהם כמו חדר כושר, בייביסיטר לילדים, אוכל מעולה וכל מה שהפרט צריך כדי לעבוד טוב. הארגון עושה את ההשקעה הזו כדי לקבל חזרה את הרווח מהעובדים
המרוצים שלא יצאו מהארגון ויהיו יעילים ופרודוקטיביים לחברה.
Lewin Kurt — theory." good a as practical so nothing is "There – אין דבר יותר פרקטי מתיאוריה טובה: אם מישהו מצא תיאוריה שנתמכת מבחינה מחקרית, כל שנותר לעשות הוא לקחת אותה וליישם את המסקנות, מישהו כבר עשה את עבודת החקר בשבילנו. זה מאוד חשוב למחקר בכלל ולקורס שלנו, כי
תיאוריה עוסקת בהכללות המבוססות על מחקר.
