עד עכשיו עסקנו באדם כבורג במערכת ובמוטיבציה שלו בתור עובד, ועכשיו אנחנו מדברים על האדם כאזרח

בארגון ובאופן ספציפי על שחיתות, אתיקה, התנהגות ארגונית תאגידית ושת"פ.

 

 

מה הקשר בין ערכים לרווחים?

מה הקשר בין הון ושלטון?

האם אפשר לעשות כסף בלי לפגוע בערכים?

האם אפשר להשיג מטרות טובות גם בלי להרוויח מהן?

 

 

שחיתות

 

נושא חם מאוד במדינה שלנו:

• ייתכן וראש הממשלה בנימין נתניהו יועמד לדין במספר פרשות שנחקרו בשנתיים האחרונות-

פרשת -1000 נתניהו קיבל כביכול טובות הנאה מהמפיק ארנון מילצ'ן.

פרשת -2000 קיים חשד כי נוני מוזס, מבעלי ידיעות אחרונות, עשה עסקה עם נתניהו לפיה יהיה סיקור

חיובי בעיתון בתמורה לצמצום תפוצת העיתון ישראל היום. פרשת -3000 פרשת רכישת הצוללות מגרמניה: האם היא הייתה חוקית או לא ומה ידעו המקורבים, יש

כרגע עד מדינה בנושא. פרשת -4000 הון-שילטון-עיתון: הטבות שניתנו לבעל השליטה בחברת בזק שעל פי החשד שוב הזוג

נתניהו ביקש סיקור אוהד באתר וואלה.

• דוד ביטן מהליכוד לכאורה עבר עבירות שוחד.
• ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הואשם ונידון ל6- שנות מאסר בגין עבירות שוחד.
• פאינה קירשנבאום- חברת כנסת ממפלגת ישראל ביתנו הייתה מעורבת בפרשת שחיתות, שקשורה

להעברת כסף ללוביסטים, שוב קשר הון-שלטון.

• גנץ בזמנו הדיח מג"ד שחשוד בהטרדות מיניות ובגניבת כספי תרומות והונאה.
• אתי אלון עבדה כסמנכ"לית השקעות בבנק למסחר ובשנת 2003 הורשעה בגניבת 250 מיליון שקלים.
• בארה"ב- פרשת אנרון, פרשה מפורסמת בנושא השחיתות בה חברת אנרון, חברה אמריקאית לאנרגיה,

עשתה הטעיות במניות שלה. היא הייתה מאוד מוצלחת והוגדרה כמלכת האנרגיה של טקסס, המניות שלה עלו מאוד אבל את מחיר המניה ניפחו באופן מוגזם. בנוסף, היה קשר בין בעלי החברה לממשל בוש הבן- המנכ"ל עזר לבוש לגייס מיליוני דולרים לכספי הבחירות שלו, ובתמורה החברה קיבלה הטבות

כלכליות מממשל בוש.

 

*מכל קשת הדעות הפוליטיות אנשים וח"כים מפגינים במחאה על השחיתות השלטונית. *שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון טען שהשחיתות מסוכנת מאיראן ומחמאס, ודיבר על חשיבות ערכי טוהר

המידות.

 

שחיתות- הגדרה

סוג מסוים של הפרת אמונים, שימוש בלתי הולם בתפקיד לקידום מטרות ואינטרסים: חילול הנורמות החוקיות הפורמאליות, והידרדרות או אובדן נאמנות הפרט למסגרות החברתיות אליהן הוא

משתייך.

 

ג'רלד ונעמי קיידן -)1982( 2 פנים לשחיתות:  צד ארגוני- התמסדות מערכת בלתי פורמלית בתוך הארגון: סיוע, הסתרה, הגנה על מפירי החוק, לפעמים

איום על מי שמאותת נגד.

צד חברתי– הנצחת הבדלי מעמדות, הגדלת פערים כלכליים.

 

המושחתים עושים רציונליזציה לשחיתות:

הבדל בין סטייה "רגילה" לארגונית: "אם כולם אז למה לא אני,"? "אם כולם– מה רע בזה"? כנראה יש מנגנון פסיכולוגי שגורם לאנשים רמי מעלה ודרג להאמין שזה בסדר ושמותר להם, שזה לא משהו

רע כנראה. הם איכשהו משכנעים את עצמם באופן לא מוסבר שלא רק שזה בסדר אלא גם שמגיע להם.

 

חשיפת שחיתויות

Hunt, 1997 – whistle-blowing הלשנה

חשיפה ציבורית של מעשים, מחדלים או הוראות הנתפשים כפגומים מוסרית, על ידי הפרט הפועל באותו

הארגון, כאשר החשיפה נתפשת כשלילית בעיני מעסיקיו או ראשי הארגון.

 

בהדלפת המידע קיימים כשלושה אלמנטים מרכזיים:

* תפישה של מישהו בארגון שמשהו אינו כשורה בארגון הנ"ל.

* תקשורת עם גורמי חוץ לגבי המחדלים הללו.

* תפישה על ידי לפחות חלק מאלו שבראש הארגון שהמעשה הזה הוא פסול.

 

חקיקה בישראל

 

.1 מטפלת בחובת הדיווח של העובדים על המעשים ה"לא כשרים" בארגון. חובה לדווח על מעילה גם אם

העבירה עדיין לא בוצעה.

.2 מטפלת בבעיית הפיטורין שמלווה בד"כ את אקט ההלשנה.

 

Õ אילו חוקים קיימים בארץ?

רק בשנות ה80- החלה החקיקה בנושא:

• -1981 חובה להשיב עובד שהממונה עליו פגע בו בתגובה על חשיפת מעשי שחיתות, ובמקרים שהדבר

לא מתאפשר, יש לתת לו פיצויים מיוחדים.

• -1992 הגנה בחוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי.
• -1997 חוק הגנה על עובדים החל על כל הגופים הציבוריים במשק ועל כל ארגון המעסיק יותר מ25-

עובדים. לפי החוק, "לא יפגע מעביד בתנאי עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד

מעביד."

• -2007 שלי יחימוביץ' העלתה הצעת חוק שהתקבלה לעידוד טוהר המידות בשירות בציבור- חוק אשר

מעודד עובדי ציבור לחשוף שחיתויות.

 

חקיקה בארה"ב  בעקבות פרשת אנרון: חוק סרבנס-אוקסלי, -2002 החברה תספק הגנה ותמנע פגיעה בעובדים שהתלוננו

על אי סדרים כספיים. לעובד תהיה גישה ישירה לועדת ביקורת שתפקח על יישום הנוהל.

 

Õ לא קל לחשוף שחיתות כי ברגע שעושים זאת מתנקלים לך. לדוגמא: מקרה שקרה בעיריית רמת גן, בו סגנית מהנדס העירייה העבירה למשטרה חומר על חשדות למעשי שחיתות לכאורה באגף ההנדסה. מיד לאחר מכן החלה העירייה בהליך לפיטוריה. פנייה דחופה

למבקר המדינה בלמה את התהליך. *מנהיגי הארגונים עושים כמעט הכל כדי בסוף לפטר את העובד ודרושה התערבות גדולה של גורמי הצדק

הכי גבוהים במדינה כדי למנוע זאת.

 

אתיקה