הריאקציה של הדור החדש בניגוד לדור הישן שביים את אקסודוס ולורנס איש ערב, שעשה קולנוע בהוליווד כבר משנות ה,30- והיגר בד"כ מגרמניה ומאוסטריה, עכשיו נדבר על דור חדש של יוצרים, שנולדו קצת לפני המלחמה, ויש להם
הסתכלות אחורה על איזה עולם אנחנו חיים ואיזו מציאות חברתית ירשנו. רוצים לשנות ולבקר את זה.
הסרט "פסיכו" שביים היצ'קוק, הולך למקומות שונים ממה שראינו עד עכשיו:
מתחילים בסיפור אחד ועוברים לסיפור אחד לגמרי.
- מבחינת איך מספרים את הסיפור –
חשוב להיצ'קוק שנזכור שאנחנו רואים סרט, עושה את זה באופן מלאכותי כדי
- דגש על ויזואליזציה –
שנרגיש שאנחנו בסרט. אין כאן הזרה ותחושת אי-הבנה (כמו אצל גודאר,) אך יש שוטים שקוטעים
את הרצף.
- האלימות הופכת לאסתטית – חזרה על תנועת הסכין, לא רק רוצה שנראה רצח אלא אסתטיקה של
רצח. שומעים צליל שנבין את חדירת הסכין אך לא רואים אותה כשלעצמה.
- יש הרבה אלמנטים ברורים ולא מרומזים של מיניות וארוטיקה בסצנת המקלחת
- הסצנות מאד יפות ויש דגש שעל ניקיון – גם בסוף הרצח המקלחת נקייה, התמקדות על הפנים שלה
שהן מאד יפות.
- יש השפעה של היוצרים האירופאיים על היוצרים האמריקאים – השפעה של גודאר וברגמן על
היצ'קוק, אך זה נעשה אחרת כי זה מיועד למיינסטרים, בניגוד לקולנוע ואנשי סינמטקים באירופה.
אך הוא עושה את זה ע"י שימוש בכלים חדשים של הגל החדש.
- הרעיון ליצור את האימה ברגעים הכי יומיומיים של כולם, בתוך המציאות הכי מוכרת של כולם
נכנסת האימה. אין צורך בחייזרים קומוניסטים מעולם אחר (כמו בפלישת חטיפת הגופות,) אלא
האימה נמצאת ברגעים הכי רגילים.
הסרט "Badland" שביים טרנס מאליק. למה הסרט דומה?
- הדיאלוגים ממש סתמיים לעומת הצילומים שהם ממש יפים ואסתטיים
- הסרט דומה ל"בלתזר" – כמו חלום שעובר על מי מנוחות אך קורים דברים נוראיים, יש הרבה
אכזריות לבעלי חיים לאורך הסרט
- סרט שמהווה חלק מהמסורת של סרטי מסע אמריקאים
- הסרט מאד בהקשר האמריקאי – מתחיל בחצרות של בתים במעמד בינוני-נמוך עלוב בדרום דקוטה,
כמראה את אמריקה של סוף שנות ה.60- מרטין שין מאד מזכיר את ז'אן-פול בלמונדו ב"פיירו
המשוגע." יש השוואה וקשר בין מה שעושים כאן לבין מה שנעשה באירופה.
הסרט Bunch" "Wild שנעשה בסוף שנות ה60- ומשתמש בכל האמצעים הדרושים מהגל החדש כדי
"להרוס" את המערבון האמריקאי:
- הגיבורים מתים בסוף – אין ניצחון של הטוב על הרע
- במערבון רגיל יש מעט קרבות יחסית, כאן הוא לוקח את העיקרון של אלימות עד הסוף – יש סצנה של
כמה דקות של ירי לא-פוסק, של אלימות שנהרגים ממנה עשרות אנשים.. רוצה להגיד "חושבים
שאלימות זה יפה? הנה קחו אלימות."
- קרב היריות הלא נגמר היה חדש באותה תקופה, מה שמוסיף אלמנט של שוק, אך נעשה באופן ארוך
גם כדי שזה ישעמם – להרגיש שזה נמשך יותר מדי ושנצא עם תחושה לא נוחה מהסרט. הסרטים של
הבמאי מאד אלימים ונמשכים זמן רב כדי שנרגיש שמשהו לא טוב באלימות.
- הסרט שובר מוסכמות – יורים באישה ובילד, הטובים אינם טובים.
- ההתרחשות היא חסרת הגיון במובן מסוים – הם אלו שהתחילו את קרב ההיגיון, והם מעטים מול
רבים באופן לא הגיוני שהקרב יימשך זמן רב כל כך.
- מתחילת הסרט יש משהו מוזר – מערבון שמתרחש ב,1913- בתקופה שכבר אחרי המערבונים, שבה
העולם כבר לא קיים. השודדים הם מבוגרים שרק רוצים לעשות עוד שוד אחד לפני מותם. בניגוד
למערבונים שמייצגים בד"כ התהוות של עולם חדש, כאן יש סיפור של זקנה ומוות, של עולם שנגמר.
- יש בסרט מספר דיאלוגים שהם בכוונה לא מתורגמים מספרדית, כדי שהצופה יאבד את עצמו.