אצטילכולין

 

משמש כמוליך עצבי, נמצא במערכת העצבים ההיקפית והמרכזית.

חומר מוצא – כולין .choline סינתיזה – נוצר על ידי אנזים transferase acetyl choline ChAT כולין אצטיל-טרנפראז, המזרז חיבור חומר המוצא

כולין לאצטט. פירוק – מפורק על ידי אנזים acetylcholinesterase AChE בתא הפוסט סינפטי אשר מפרק Ach למרכיביו (כולין

ואצטט.)

 

נוירון כולינרגי cholinergic – משחרר אציטלכולין.

 

קולטנים של אצטליכולין:

 

מוסקריני muscarinic – נקרא על שם פטרייה שממנה מפיקים מוסקרין. מצוי במוח ובמערכת העצבים האוטונמית

באיברים הפוסט גנליוני ganglion post למערכת הפרה-סימפתטית.

 

אטרופין atropine – אנטגוניסט לקולטן מוסקרין. – משמש להרחבת האישון על ידי עיכוב פעולה פרה-סימפתטית בעין (מניעת צמצום האישון,) חומר פעיל בפרח

.)belladonna באיטלקית(nightshade

– הגנה מהשפעות גז עצבים (חומר שמונע פירוק אצטילכולין.)

 

ניקוטיני nicotinic – מכונה על שם ניקוטין. מצוי במוח, שריר, גנגליונים של מערכת העצבים האוטונמית פרה-גנליוני

לשתי המערכותpre-ganglion .

 

קרוארה – אנטגוניסט לקולטן ניקוטיני מניעת רפלקסים של שרירים שחותכים במהלך ניתוח (משתק אך לא

מונע כאב.)

 

רצפטור מוסקריני (אוטונומית ומרכזית)		רצפטור ניקוטיני
אנטגוניסט	אגוניסט	אנטגוניסט	אגוניסט
אטרופין	מוסקרין	קרוארה	ניקוטין

 

 

תזכורת משיעור שעבר – נוירואנטומיה אצטילכולין במערכת העצבים האוטונומית:
פרה-סימפטתית	סימפטתית
נוירון שיוצא  ממערכת העצבים המרכזית	נוירון שיוצא  ממערכת העצבים המרכזית
(פרה-גנגליוני) משחרר אצטילכולין.	(פרה-גנגליוני) משחרר אצטילכולין.
נוירון שעושה סינפסה על האיבר שהוא מעצבב	נוירון שעושה סינפסה על האיבר שהוא מעצבב
(פוסט-גנגליוני) משחרר אצטילכולין.	(פוסט-גנגליוני) משחרר נוראדרנלין
	noradrenaline (נקרא גם נוראפינפרין
	.)norepinephrine

 

 

סמים המשפיעים על פעולות כולינרגיות:

 

בוטולינום toxin botulinum – רעלן המיוצר על ידי חיידק מדכא הפרשה של .ACh נכנס לנוירון ומפריע לחומר שמאפשר לשלפוחית להיצמד לקרום הנוירון על ידי פעולה על אחד החלבונים המעורבים באיחוי, בכך מדכא הפרשה של אצטילכולין. בוטוקס משמש לא רק לשימוש קוסמטי אלא גם למחלות שגורמות

להתכווצויות שרירים ALS( ניוון שרירים.)

 

ארס אלמנה שחורה מעורר הפרשת ACh מהתא הקדם-סינפטי.

 

סמים המשפיעים על פעילות האינזים אצטילכולינאסטראז acetylcholinesterase – ממוקמים בקרום הפוסט-סינפטי ומעכב אצטילכולינאסטראז (אנזים האחראי לפירוק הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין.) קבוצות נוירונים במוח הקדמי והאחורי מפרישים אציטלכולין למערכת הלימבית, לקורטקס ולתלמוס ומשפיעים על תפיסה, קשב וזכרון. אצטילכולין נמצא כמשפר את היכולת לתפוס אירועים/אובייקטים, העודף של

האצטילכולין בסינפסה משפר את מערכות הקשב.

 

אלצהיימר – ירידה קוגנטיבית שמתחילה עם ירידה בפעילות הנוירונים הכולינרגיים המשפיעים על הקורטקס. מניעת פירוק  הנוירוטרנסמיטר  אמורה  להשאיר את  הנוירוטרנסמיטר בסינפסה  ולשפר את

היכולת הקוגנטיבית. מחלת מיאסתניה גרביס gravis myasthenia – נובעת מניוון קולטנים ניקוטינים בשריר. טיפול נעשה על ידי עיכוב תהליך הפירוק האינזימטי, משאיר את האציטלכולין במרווח הסינפטי ליותר זמן

ומפחית את החולשה.

שימושים לא רפואיים – חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגנים, גז עצבים.

מניעת הפירוק האנזימטי תגרום להפעלה משובשת של מערכת העצבים האוטונומית.

 

 

 

 

מונואמינים:

 

דופמין (קטכולאמין)	מונואמינים
נוראפינפרין/נוראדרנלין (קטכולאמין)
סרוטנין (אינדולאמין)
היסטמין (אתילאמין)

קטכול-אמינים:

סינתזה של קטכול-אמינים –

מולקולות אנזימים

 

 

 

 

 

 

פירוק קטכול-אמינים –

transferase methyl o catechol COMT – מפרק קטכול-אמינים בלבד. מקצר את המולקולה.

oxidase monoamine MAO – מפרק את כל המונואמינים.

שונות בין אישית בפעולת האנזימים (עקב השונות במבנה המולקולרי) יכולה להשפיע על קצב פירוק הנוירוטרנסמיטר.

תרופות וסמים המשפיעים על הספיגה החוזרת )re-uptake( של קטכול-אמינים

 

אמפתמין amphetamine	קוקאין cocaine	מתילפנידט ritalin
→ מעכב ספיגה חוזרת של DA (דופמין) ←
גורם לנשא )transporter( האחראי לספיגה חוזרת לפעול בכיוון ההפוך ולשחרר קטכולמינים	חוסם תעלות נתרן ומהווה חומר להרדמה מקומית

 

 

דופמין :DA

נמצא ב midbrain בגרעינים המכונים חומר שחור nigra substantia ו- (VTA) area tegmental .ventral הVTA הוא

מידיאלי ל.SN המסלולים של הדופמין מגיעים אל הקורטקס, התלמוס והמערכת הלימבית וכך הם משפיעים על תחושת

ההנאה, התנועה והקשב. ישנה חפיפה מסויימת בין המסלולים.

.1  VTA אל גרעין האקומבנס – מסלול מסולימבי mesolimbic המגיע אל הגרעינים הבאזליים, המסלול

המידיאלי (אמצעי) האחראי על ההנאה היום-יומית.

.2  VTA אל קורטקס פרונטלי – מסלול מסוקרטיקלי .mesocortical אחראי על הקשב.

.3  סובסנציה ניגריה אל סטריאטום (גרעינים באזליים) – מסלול ניגרוסטריאטלי nigrostriatal המגיע אל

הגרעינים הבאזליים. נחקר בהקשרי מוטוריקה.

 

מחלות הקשורות לדופמין:

פרקינסון Disease Parkinson’s PD   – מחלה המאופיינת על ידי ניוון תאים דופמינרגים בSN (החומר השחור.)

טיפול תרופתי: L-DOPA (חומר מוצא.)

** תופעת לוואי לא רצויה של הגברת פעילות DA – תופעות הדומות לסכיזופרניה. הזיות וסימנים פסיכוטיים.

סכיזופרניה – מחלה פסיכיאטרית קשה המאופיינת בעיקר בהזיות ובחשיבה לא הגיונית (מחשבות שווא.) יש קשר

בין סכיזופרניה לעודף פעילות .DA טיפול תרופתי: אנטגוניסטים לדופמין.

**תופעת לוואי לא רצויה של הפחתת פעילות DA – תופעות הדומות לפרקינסון. נוקשות, רעד והאטה בתנועה.

 

קולטנים של דופמין (דופמינרגיים) – D5 D4, D3, D2, D1, כולם מטבו-טרופיים.

 

 

נוראפינפרין/נוראדרנלין:

הנוירוטרנסמיטור נוראדרנלין (נוראפינפרין) ואדרנלין (אפינפרין) נקראים כך משום שהם הורמונים (בנוסף להיותם

נוירוטרנסמיטרים) המשתחררים מבלוטת האדרנל כאשר המערכת הסימפטטית מופעלת.

נוראדרנלין הינו הנוירוטרנסמיטר הפועל במערכת העצבים ההיקפית PNS במערכת הסימפטתית בתהליכים הקשורים להפקת אנרגיה בזמן לחץ – עליה בדופק, עליה ברמת הסוכר בדם, הרחבת האישונים (אנטגוניסט לצטילכולין ישפיע באופן דומה לאגוניסט לנוראדרנלין במערכת העצבים האוטונומית.) הרחבת אישון מתבצעת בעקבות חומר החוסם

קולטן מוסקריני (של אצטילכולין) או חומר שמעודד שחרור נוראדרנלין.

 

תפקיד הנוירוטרנסמיטר – משמשים בעיקר לשליטה על מצבי ערות ודריכות.

 

קולטנים – קולטנים אנדרגניים הינם מטבו-טרופיים (פועלים גם במוח וגם במערכת העיצבים ההיקפית,) מכונים

.

 

 

סרוטונין:

 

חומר מוצא – טריפטופן tryptophan

 

קולטנים – כ15 קולטנים, רובם מטבו-טרופיים ואחד יונו-טרופי .)5HT3(

 

הפסקת פעילות סרוטונין תלויה בספיגה חוזרת )re-uptake( ופירוק אנזימטי על ידי מונואמין אוקסידז monoamine

.oxidase

 

תרופות המונעות ספיגה של 5HT לתא הפרה-סינפטי – משמות לתרופות פסיכיאטריות שונות המאופיינות בחרדה/פחד

מסוים, התרופות אינן בעלות השפעה מידית 6-7( שבועות עד לתחילת השפעה.)

 

דכאון הפרעות חרדה

הפרעה טורדנית כפייתית OCD

התקפי אימה attacks panic

 

תרופות המשפיעות של סיום הסיגנל הסרוטונרגי:

Fluoxetine  – מעכב ספיגה חוזרת של .5-HT

Fenfluramine – מזרז פליטת סרוטונין וגם מעכב ספיגה חוזרת.

 

תרופות המעכבות את האנזים מונואמין אוקסידז – פועלות כתרופה נגד דיכאון אך בעייתיות בשל תופעות הלוואי.

 

תרופות המגבירות פעולה סרוטונרגית –

 

אקסטזי methylenedioxymethamphetamine MDMA – מגביר שחרור של נוראדרנלין וסרוטונין הגורם להזיות ולפעילות יתר. גורם לhyperthermia (עליה בטמפרטורת הגוף) ובטווח ארוך לתפקוד לקוי ואף אבדן

טרמינלים סרטונרגיים (ניוון הטרמינלים.)

 

diethlamide acid lysergic LSD – אגוניסט פוסט-סינפטי לקולטני .5-HT2A