אפלטון- חברה אנושית אידיאלית:

רוצים לפרסם כתבה באתר?

לדעת אפלטון בעיר אידיאלית צריכים להיות 5040 אנשים (כי זה המספר שמתחלק להכי הרבה מספרים) ובחברה כזו יש 3 מעמדות וכל אחד מהאזרחים משתייך למעמד בעל אורך חיים, חינוך ותפקיד המיוחדים

לו:

v  הקבוצה היצרנית

v הקבוצה המגינה- האמיצים ביותר, תפקידם לדאוג לכולם, לא אמורים להתעסק ברכוש.

v  ההנהגה – מלכים פילוסופים, אסור להם להחזיק רכוש ומשפחה, נבחרים מתוך מעמד המגינים,

תפקידם להגן על כולם.

עלה על בעיית הון -שלטון; לכן להנהגה אסור להחזיק רכוש ואסור שתהיה משפחה כי אז ידאגו לעצמם

ולא לחיי הקומונה. טוען נגד הדמוקרטיה, לטענתנו דמוקרטיה = חכמת ההמונים = טיפשות ההמונים

כלכלה בחברה האידיאלית:

  • רק המעמד היצרני, המשתכרים, רשאים לטפח אינטרס פרטי ולהחזיק ברכוש.
  • הייצור פרטי, בהתמחות – כל אחד יעסוק במה שהוא מוכשר לו (נכון גם להנהגה.)
  • שיתוף פעולה לתועלת הדדית – מתיר התפתחות שוק חליפין חופשי, התועלת חייבת להיות הדדית

ללא ניצול. צריך מסחר פשוט בלי ניצול.

  • ניתן שיהיו פערים כלכליים מסוימים אך יש לדאוג שלא יהיו חריפים. ניגוד חריף בין עניים לעשירים

יוביל לפיצול המדינה לשתי מדינות אויבות.

  • המדינה אוטרקית, מספיקה לעצמה – אם יש מחסור אז מותר לסחור עם מדינות זרות.

 

 

אריסטו 384-322( לפני הספירה:) תלמיד של אפלטון. רעיונות שמגיעים ממקום אחר, לא אומר שהתפיסה של ההיזכרות לא נכונה אבל הוא מעביר ביקורת על התפיסה האפלטונית לגבי מקור הידע האנושי. לא שייך לזרם האמפריציסטי. הסתכלות אבסטרקטית לא מספיק טובה כי צריך להכיר את המקורות. הוא קיבל את הרעיון שכדי להיות רופא טוב צריך לדעת מה זה אדם בריא ולא בריא, מה זה מחלות ועוד. צריך להתאמן בטיפול בחולים. לא רק למידה

מתיאוריה אלא גם למידה ממעשים, צריך ידע עיוני אבל גם מעשי.

טבעי – מלאכותי: יצור טבעי לעומת מוצר מלאכותי. הטבעי מתחיל את הכל ולכן הכרחי ולכן הוא עליון,

התרבות מלאכותית ולכן צריכה לשרת את הטבע ולא יכולה להשתלט על הטבע. בדברים המלאכותיים יש

דברים טבעיים.

אמצעי – תכלית: יש שני סוגים של מעשים:

–    מעשים הנבדלים מהתוצאות שלהם- אמצעים

 

–  מעשים שהתוצאות שלהם אינן נבדלות מהעשייה עצמה- תכלית

העולם בנוי משרשרת של תכליות ואמצעים. כדי לדעת אם מעשה הוא טוב או רע צריך לשאול מה היתה התכלית שרציתי והאם זאת הדרך – מה

השורה הסופית? האם המטרה הסופית טובה ונכונה? ואז נבחן את כל מה שבדרך.

כסף וחליפין: חליפין- אמצעי. כסף הוא מלאכותי והוא אינו תכלית אלא אמצעי.

– שימוש טבעי: להרחבת הכלכלה של משק הבית שפירושה סיפוק צרכים טבעיים של האדם – שימוש בלתי טבעי: מסחר ושימוש בכסף לא כקנה מידה להשגת צרכים טבעיים אלא להשגת עוד

כסף.

הבעיה היא שהכסף הופך לתכלית עצמה, הוא לעולם אינו מספיק וכך לעולם לא נגיע לאושר. ואושר זה מה

שבאמת אנשים הכי רוצים.

השימוש הגרוע ביותר לכסף – ריבית שאינה מוסרית, לסחור בכסף.

אהודמוניה– אתה מרגיש שהחיים שלך הגיעו להגשמה ומימוש עצמי ואתה לא צריך כסף.

מטרת החיים זה להיות מאושרים– אנשים מאושרים אלה אנשים שיש להם בריאות, כבוד, משפחה,

חברים – צריך להיות מתמשך לכל החיים. אם אדם הגשים את עצמו – זה לאורך זמן. האדם יודע שהוא בהגשמה עצמית כשהוא מרגיש שהוא השיג את השאיפות שלו. ההגשמה העצמית

הטובה ביותר היא חיי עיון (למידה ממושכת.)

רק משהו שיכול להימשך לאורך זמן הוא מספק.

עבדות: לפי אריסטו העבדים הם אנשים שטבעם הוא כזה שיתנו להם הוראות, יש בני אדם שזה טבעי בשבילם להיות עבדים. לא יכולים לחשוב, רק לעבוד לפי הוראות. (לכן העדיף שלא יהיו הלניסטים אלא ברברים

(פרסים.) חופש אנושי הוא לא טבעי עבורם.

העבדים מאושרים בהיותם עבדים- האדון דואג לכל מחסורם.

יש אנשים שהאושר שלהם מושג דרך זה שהם עבדים.

התכלית של אנשים אלו היא להיות עבדים.

לכן עבדות היא טבעית ותכליתית.

 

ימי הביניים:

אין תאריכים מדויקים, בדר"כ אומרים שהם התחילו כשהאימפריה הרומית נפלה. )456( או מעט לפני.

הערכה של תקופת סיום: גילוי אמריקה )1492( או כיבוש קונסטנטינופול )1453( או המצאת הדפוס )1456(

או הרפורמציה הפרוטסטנטית .)1517( אין הרבה התפתחויות באותה תקופה. העולם נשאר ללא שינוי של ממש. אין התפתחות כלכלית. אז מה כן

היה?

רוצים לפרסם כתבה באתר? השאירו פרטים