בוטניקה

אז  יש את המהפכה הצרפתית והוא נהרג. אבל נראה דוגמא לוויכוח סביב הכימיה – שפרסטלי כותב

לתומכים של לה-וזייה אחרי מותו ולאשתו שממשיכה את מפעל חייו. הנשים כבר לא רק מוזה אלא

פעילות בתוך העבודה המדעית שלו וסביבה הקבוצה של התומכים שלו מתגבשת.

הוא שולח כתב הגנה על הפלוגיסטון כנגד החמצן שלהם. 3 שנים אחרי שיא המהפכה, הדירקטוריון

שלוט בצרפת וברור שאדם לא מכופף את השיפוט של בפני סמכות, כל אחד זכאי לדעה שלו ולא

משנה כמה בעלי הסמכות מכובדים אנו לא מכופפים את דעתנו ללא סיבה. אחרת אין קידמה במדע, עכשיו מושג הקדימה נעשה בולט וקדימה מושגת ע"י דיון חופשי אותה הוא מציג, קהילה מדעית מכבדת את הדעות של כולם והקדמה נקבעת לא ע"י הכח אלא ע"י הדעות של כולנו. אז הוא אומר להם שזה שניצחתם לא אומר שאתם צריכים לחסל את כל היריבים שלכם. ויכוח מדעי משולב עם

הפוליטיקה של המהפכה. הדעה שלו צריכה להמשיך בדרכי שכנוע.

פרסטלי בורח מאנגליה כמישהו המסכן את השלטון האנגלי ומוצא מנוס בצרפת, והוא נחשב

מהפכן. עדיין לפני נפוליאון והוא יכול להגיד שהוא בעד צרפת. החיבור הזה שהוא עושה בין כימיה, למהפכה, למה זה מדע, עם פיתוח המושג של קידמה. הרעיון שככל שנמשיך ונחקור נגלה – שהשיא   עוד לפנינו. העולם רק ילך וישתכלל ואין לו סוף  נתון ומצב בו דברים סגורים. זה בא יחד עם המהפכה הצרפתית, השתחררנו מן הכנסייה ועכשיו מן המלכים ואנו ריבוניים לעצמנו ובמצב של

התפתחות מתמדת. עברנו ממצב של טבלה למצב של מהפכה ושינוי.

בוטניקה:

RAY JHON גם בוטניקאי. מה שמעניין אותם מן המאה ה,15- מהרגע שבו אירופה מגלה את אמריקה

שיש בה הרבה צמחים ובעלי חיים חדשים, השאלה של הבוטניקה עומדות:

.1 מה אנו עושים עם הצמחים הללו? יש לנו מסורות חזקה דרך יוון והערבים והיא אינה יכולה להכיל בתוכה את הגילויים החדשים האלו. יש פה סוגים חדשים של צמחים ואנו רוצים למיין

את כל הידע הזה.

.2   איך    אפשר        להפיק        ידע        מדברים        פרטיקולריים?        מצמח        אחד.

נמצא מול דברים וחסרי משמעות: גולגולת, כדור בדולח, הבל הבלים, צמחים. איך הופכים את

הפרח שהוא סמל להבלות האנושית לבסיס של ידע.

איך אני הופך דברים חולפים לידע ומה אני עושה עם כל הצמחים החדשים וממיין אותם כדי שיהיו יעילים עבורי ולא רק קישוט. מה אני עושה עם הממד אפיסטמולוגי וממד מוסרי איך אני מפיק ממנו

משהו נצחי וטוב.

הטבלה נעשית הדרך שאנו משתמשים בזה. היא נותנת לצמחים ממד לעבר הנצח, אני יכול לסדר

אותם שיהפכו למשהו ממשי ולא חולף. אם אני אכניס לטבלה צמחים אני אדע את התכונות שלו. אם

אני אלמד מהו העיקרון שממיין את הטבלה, מה באמת ממיין דברים. אז לא ברור שלוויתן זה יונק, צריך הרבה מאמץ כדי להדגיש את תהליך הרבייה של הלוויתן ואיך שהוא מגדל את הצאצאים שלו כדי להגיד שהוא יונק. קרל לינוס

ידגיש את תהליך הרבייה של הפרחים. אברי הרבייה נעשים משמעותיים בסיווג. אני מעתיק את התשומת לב שלי לפרטים. לינוס מציע לבדוק את אברי הרבייה של הפרחים, זה נעשה מיון בוטני, עוד מדען ביחד עם קוק מסווג את הצמחים החדשים מאוסטרליה ועד היום יש מצח על שמו של בנקס שפענח את סודות

הצמחייה האוסטרלית וזו נעשתה שיטה גם בישראל.

הבעיה היא שזו שיטה שרירותית לחלוטין. אין סיבה ממשית לסווג לפי אברי הרבייה ולא משהו אחר. אבל לינאוס מאמין שאע"פ שהוא לא מתחשב בכל התכונות של הצמח, אם נמשיך לעבוד בשיטה הזאת נצליח לארגן את כל הצמחים

ולהגיע לטבלה האמיתית שאולי יתברר שלרבייה יש חשיבות.

יריבו של לינאוס ג'ורג.' הוא יוצא נגד הטבלאות וזה בולט במאה ה,19- אלא לשים לב איך יצורים נמצאים בסביבה הטבעית שלהם. הוא אומר שהסידור והמילונאים

מפספסים משהו.