הפחתת הקיטוב )depolarization( – קירוב פוטנציאל הממברנה ממצב המנוחה (שלילי = פולרי) לכיוון האפס (או לכיוון חיובי.) גרייה חשמלית באקסון מכניסה מתח לתא והופכת את פוטנציאל הממברנה לפחות שלילי. הדה
פולריזציה שתגיע לאזור הטרמינל תגרום לשחרור נוירוטרנסמיטר.
היפר פולריזציה – קיטוב גדול מהרגיל – ירידת מתח הממברנה מתחת למתח פוטנציאל הפעולה (יותר שלילי ממצב
המנוחה.)
חדירות הממברנה ליונים נקבעת על ידי קיום תעלות יוניות שיכולות להעביר אותם. בממברנה יש חלבונים המכונים
תעלות המאפשרות מעבר יונים פסיבי בין הנוזל התוך תאי והנוזל החוץ תאי.
תעלות ללא שער – תעלות דלף channel( )non-gated – פתוחות ומאפשרות מעבר יונים חופשי (תהליך אקראי יותר)
כלומר חדירות הממברנה גבוה.
תעלות תלויות שער channels( )gated – נפתחות כתלות בשינוי שנגרם בצורת החלבון ומאפשרות מעבר יונים רק בתנאי מסוים. כתוצאה משינוי במתח התא (עקב קשירה של נוירוטרנסמיטר לקולטן המאפשר את פתיחת התעלות.) פוטנציאל
מנוחה הוא מצב בו תעלות אלו אינן פתוחות.
– תעלות תלויות שער חשמלי gated( )voltage – נפתחות כתלות בשינוי המתח החשמלי בתא. נמצאות על
ממברנת האקסון והטרמינל. – תעלות תלויות שער כימי gated( )ligand – תעלות יונים תלויות נוירוטרנסמיטור/רצפטור (חומר שנקשר
לקולטן.) יכולות להימצא בדנדריט, גוף התא ובאזור הטרמינל.
דרך התעלות ללא שער יש דליפה מתמדת של נתרן ואשלגן. נתרן נוטה לזרום פנימה אל תוך התא ואשלגן אל מחוץ
לתא. לאחר הדליפה ישנן משאבות הדורשות אנרגיה (מעבר אקטיבי) שמחזירות את היונים חזרה למקום שלהן.
הזרימה של אשלגן יותר חזקה (יש יותר תעלות דלף של אשלגן מאשר של נתרן,) ולכן הוא דומיננטי בקביעת פוטנציאל המנוחה (קרובה לפוטנציאל שיווי המשקל של .)K+ הזרימה המוגברת של אשלגן אל מחוץ לתא והימצאות האניונים
שלא יכולים לצאת מחוץ לתא אחראים לכך שבמנוחה פנים התא יותר שלילי.
משאבת נתרן ואשלגן pump( potassium )sodium – תפקידן לשמר את פוטנציאל המנוחה למרות חדירת יוני נתרן פנימה בעקבות שני הכוחות הפועלים עליו ויציאת אשלגן החוצה בעקבות כמות תעלות דלף גבוהה. המשאבה מעוגנת בממברנת התא ומעבירה 3 מולקולות נתרן אל מחוץ לתא ו2 מולקולות אשלגן אל תוך התא תוך השקעת אנרגיה (צורך
מולקולות .)ATP
פוטנציאל שיווי המשקל potential( /)equilibriumפוטנציאל היפוך potential( :)reversal מאזן הכוחות יכול להשתנות ולגרום לשינוי בשיווי המשקל של היונים. החוזק של הכוחות החשמליים מול הדיפוזיים
נקבעת על פי כיוון התנועה אליו צריך היון לזרום על מנת להגיע לשיווי המשקל.
– נתרן Sodium –)Na+( כוח הריכוז דוחף אותו פנימה כיוון שיש יותר נתרן בנוזל החוץ תאי, הכוח האלקטרוסטטי דוחף אותו פנימה כיוון שיש לו מטען חיובי ופנים התא שלילי (יחסית לנוזל החוץ תאי.) לכן
נתרן נוטה לזרום פנימה אל תוך התא עד שפוטנציאל הממברנה (פוטנציאל שיווי המשקל שלו) מגיע ל.55+ – אשלגן Potassium )K+( – הכוח הדיפוזי דוחף אותו החוצה (חזק יותר מהכוח האלקטרוסטטי,) הכוח
האלקטרוסטטי דוחף אותו פנימה. – כלור Chloride )Cl-( – נמצא בריכוז גבוה מחוץ לתא ולכן הכוח הדיפוזי מושך אותו פנימה. משום שכלור הוא אניון (שלילי) ופנים התא שלילי גם כן יחסית לחוץ התא הכוח החשמלי מושך אותו החוצה. בפוטנציאל מנוחה
אם נפתחו התעלות של כלור לא צריכה להיות זרימה של אניוני כלור. במצב של דה פולריזציה (בו התא הופך
להיות יותר חיובי) יפתחו תעלות הכלור והכלור יזרום פנימה.
נקודת שיווי המשקל – נקודה בפוטנציאל הממברנה בה היון מגיע לשיווי משקל (מאזן בין הכוח האלקטרוסטטי לכוח הדיפוזי ולאו דווקא שיווי משקל מוחלט,) בנקודה זו (פוטנציאל שיווי המשקל) תפסק זרימת היונים. נקודה זו נקראת
גם נקודת היפוך משום שמנקודה זו יהפוך היון את כיוון הזרימה שלו.
| Cl- | Na+ | K+ | |
| גבוה מחוץ לתא | גבוה מחוץ לתא | גבוה בתוך התא | ריכוז |
| דוחף החוצה | דוחף פנימה | דוחף פנימה | כוח אלקטרוסטטי |
| דוחף פנימה | דוחף פנימה | דוחף החוצה | כוח דיפוזי |
| -70mV | +55mV | -80mV | פוטנציאל שיווי משקל |
:)Glial cells( גליה ותאי )Support cells( תמך תאי
– נמצאים במערכת העצבים.
– מספרם רב יחסית לנוירונים. – יכולים להתרבות (גידולים במוח הם לרוב של תאים אלו) ← כאשר יש נזק לרקמות במוח סוג מסוים של תאי
גליה מתרבים באזור הנזק.
תפקידי תאי הגליה –
- הזנת התא – תאי הגליה מוציאים גלוקוז מהדם (אנרגיה,) הופכים אותו ללקטט (חומצת חלב acid )lactic
ומעבירים אותו לנוירון. בנוסף, אוגרים גלוקוזה בצורת גליקוגן )Glycogen( המשמש כמאגר אנרגיה.
- סילוק פסולת )Phagocytosis( – אכילת תאים מתים.
- תמיכה פיזית
- בידוד
- מעורבים ביצירת נוירוטרנסמיטרים מסוימים
- יצירת מיאלין )Myelin( – בעזרת המיאלין נבטיח שלא תהיה דליפה של חומרים (מהנוזל החוץ תאי לנוזל התוך
תאי) וכן נשפר את ההולכה החשמלית. בין מקטעי המיאלין קיים מרווח בו קרום אקסון חשוף ונמצא במגע עם הנוזל החוץ תאי הנקרא מרווח רנביה Ranvier( of ,)Node מרווח זה חיוני למעבר מולקולות ואת ההעברה
החשמלית.
נוצר בCNS על ידי האוליגודנדרוגליה )oligodendroglia( אשר מפריש מיאלין שמספיק למספר אקסונים. חומר
שומני המכסה את האקסון ומבודד אותו.
o טרשת נפוצה sclerosis( )multiple – מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי
האוליגודנדרוגליה במערכת העצבים המרכזית (המוח ועמוד השדרה.) כתוצאה מהיעדר מיאלין
העברת המידע החשמלית לאורך האקסון איטית יותר.
נוצר בPNS על ידי תאי שוואן cell( .)Schwann תא שוואן אחד מייצר מיאלין המספיק לאקסון אחד בלבד.




