- האספקה יוצרת ביקוש – ונוצר תמיד שיווי משקל, כיוון שהייצור קובע שכר שקובע את הביקוש.
שיווי משקל שאינו סטטי אלא מתפתח כי כולנו מנסים להיות יותר טובים, לעבוד יותר, להתייעל.
- לא הסכים עם המסקנה של מלתוס, כיוון שלטענתו התבונן רק בנעשה בחקלאות בעוד שגם התעשייה
מייצרת.
- מרגיע מהסיפור של מלתוס ואומר שהשוק החופשי ייכנס לשיווי משקל ויפתור את הבעיה. המערכת
תתקן את עצמה. המצב הוא עכשווי כי אנחנו מגדילים את כמות התירס אבל ברגע שלא יהיה מספיק
אוכל לבני האדם בני האדם יחזרו למות ויהיה תיקון. המערכת של השוק החופשי יוצרת לנו תיקונים.
אלפרד מארשל )1842-1924(
- המפגש בין ההיצע והביקוש קובע מחירים – אם חסר משהו מסוים, המחיר שלו יתייקר, ואז הרבה
אנשים חושבים שזה שוק עם הרבה כסף ונכנסים לשוק הזה ועונים על הביקוש והמחיר יורד. אם יש
היצע גדול הביקוש ידביק אותו והפוך.
ג'ון סטויארט מיל )1806-1873(
- אתיקה ומוסר: מירב האושר למרב האנשים.
- כלכלה: מרב העושר למרב האנשים
)1848-1923 ( פארטו
- יעילות כלכלית מושגת כאשר לא ניתן להגדיל את התועלת של האחד מבלי לפגוע בתועלת של השני, כל
עוד אני יכול להגדיל את רווח שלי מבלי לפגוע ברווח של אחר – לא אופטימום. אם כן אפגע בצד השני
– פארטו אופטימום. יעילות כלכלית – מצב שאין יותר טוב ממנו.
- פערים בין בני אדם לאורך ההיסטוריה היו מאוד גדולים וכדי לייצר מצב עם פחות פערים אנחנו ננסה
להגדיל תועלת של אחד והיא תבוא על חשבון תועלת של מישהו אחר.
- התנגד לרעיון של אדם סמית שפערים גדולים מידי זה לא מצב טוב, הוא מראה שאי שוויון הוא
יחסית קבוע והוא גבוה. הפערים לאורך ההיסטוריה היו גבוהים וכל ניסיון לצמצם את הפערים,
אנחנו אולי נגדיל תועלת של אדם אחד אך היא תקטין תועלת של אחר. לכן לטענתו לא צריך להתערב,
גם לא לטובת הקטנת פערים.
- פשיסטית – בת קיימא כל העולם תמיד היה כך וכל ניסיון שלנו להתמודד עם זה נהיה במערכת פחות
טובה.
- תנו לעולם לעשות את שלו. שוק חופשי הוא המערכת היחידה שהיא ברת קיימא ואיתנה לאורך זמן
וזה תמיד עובד בסוף.
קלאסיקה מודרנית:
· פרידריך האייק )1899-1992(
– כל התערבות ולו הקלה ביותר סופה שתוביל לפגיעה חמורה בחופש
- מלחמת העולם השנייה
– חיבור בין כלכלנים לפיזיקאים ומתמטיקאים כדי לייעל את הפעילות המלחמתית
- תורת המשחקים – כל אחד רוצה להרוויח יותר, אנחנו בתחרות.
– קונפליקטים כלכליים כמשחקים – פיתרון של שיווי משקל יעיל.
– נוימן (משפט המינימקס,) ג'ון נאש (נפלאות התבונה – נובל ב,)1994- ישראל אומן (נובל ב)2005-
מילטון פרידמן – אדם סמית' של זמננו:
- ביבלוגרפיה:
– בן למשפחת מהגרים יהודים – 1932 – תואר ראשון במתמטיקה
– 1946 דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת קולומביה – מרצה וחוקר באוניברסיטת שיקגו
– 1976 חתן פרס נובל לכלכלה על הרעיונות של הגישה המונטריסטית
– בין ספריו: קפיטליזם וחירות, החופש לבחור.
- אדם סמית' התאגידי- הוא לוקח את הרעיון של סמית' אך אומר שאנחנו חיים בעולם של תאגידים
ולכן אנחנו צריכים לאפשר להם להרוויח כמה שיותר. אם ננסה להפריע, עם רגולציות למיניהן כי יש
לנו מטרות יותר חשובות (אקולוגיות, חברתית וכו,)' אנחנו נהיה במקום פחות טוב מבחינת הייצור.
זאת מערכת לא נכונה, לא טובה.
- תמיכה מוחלטת בחירות הפרט.
- חירות כלכלית היא תנאי הכרחי לחירות אנושית.
- על הממשלה להימנע ככל האפשר מהתערבות בשוק
– אם "חייבים," בחינוך למשל, יש לתת לשוק לייצר את החינוך ולהעניק לנזקקים קופונים שיוכלו
לבחור – לרכוש את המוצר בשוק החופשי
- "שוק פרטי" מאפשר לאדם לעשות טוב מתוך אחריות ומחויבות אישית ולא על הגב של הזולת, כמו
בדוקטרינות של "אחריות חברתית."
- הזכות לרכוש פרטי – עיקרון על מוסרי.
- התאגיד המודרני- הוא כלי בידי בעלי המניות שהקימו אותו, והאינטרס שלהם הוא להשיא רווחיהם.
- אין להגביל פעילות של תאגידים – הם כלי.
- תכליתו של התאגיד הוא להגדיל את העושר של בעליו.
- תחרות חופשית בין תאגידים – הפעלה של מנגנון השוק החופשי של אדם סמית.
סיכום- התפיסה הבסיסית שהשוק החופשי היא שהוא מבטיח יעילות, בסופו של דבר הכוח של האדם למוטיבציה וחופש חזקים יותר. רואים מצד אחד נתק בין ערכים לכלכלה, אך מצד שני לא כי כן חשוב
שיהיה לאדם כמה שיותר אוכל. דאגה לנכים- לא על חשבון הכלכלה למשל.
המושג המרכזי- תועלת! התערבות מפרה את שווי המשקל, פוגעת ביעילות ובצמיחה.
הפרדיגמה של הכלכלה הקלאסית:
- המערכת עומדת ושואלים מהי השפעת הצעד הבא? (ה"שולי)" באופן ספציפי – מחקרי העבדים.
- מודלים מתמטיים – גדלים מספרים
- השוק החופשי מבטיח יעילות – התערבות מהווה פגיעה ביעילות, כל התערבות.
- חופש חופש חופש.
- המשך הצמיחה מובטח – רק שלא נפריע, אם תהיה הפרעה השוק יתקן את עצמו – יהיה קשה תקופה
והשוק יחזור עם כוחות חזקים.
- נתק בין הכלכלה לערכים – מערכת א-מוסרית
- התמודדות עם כשלי שוק – בעיקר מונופול וחינוך.
- תועלת– לייצר כמה שיותר תועלת עבור כמה שיותר אנשים (המושג המרכזי של המערכת.)
- התערבות– מפרה שיווי משקל – פגיעה ביעילות ובצמיחה.
o זה לא רק לא להתערב אלא איך הגענו למסקנה שאסור להתערב. שואלים מה הצעד הבא כדי
שיהיה לנו קצת יותר טוב. ברור לכולם שעולם אוטופי של ללא התערבות זה לא יקרה.
חייבים לייצר רגולציה בשביל סחר




