מבנה אימפריאלי

כל הסימנים האלה מצביעים על מבנה אימפריאלי שהתרחב והכניס ערים חדשות תחת האימפריה שלו.

הכלכלה היתה ברובה חקלאית, גידלו בעיקר שעורה וחיטה (לא אורז). גידלו גמלים ופילים, יתכן שזו הציווליזציה הראשונה שתרבתה את הפיל. לא היו להם סוסים. צדו אילים וחזירים, הכירו את הנמר והקרנף. עסקו במסחר לא רק באימפריה שלהם אלא גם עם ציווליזציות אחרות בעולם הקדום. במסופוטמיה התגלו חותמות שהתגלו גם שם, נראה שהיה בינהם קשרים. עסקו בפיסול ואומנות. תכשיטים עם אבני חן שלא נמצאות באזור האימפריה. היה להם מה שנראה כאלות פריון. אין ספק שעסקו באיזשהי הקרבת קורבנות. היה להם כתב. לא הצליחו לפענח אותו כיום.

הסיבה שלא הצליחו לפענח את הכתב- בכל המקרים היתה לפחות כתובת דו לשונית אחת. בתרבות הזאת לא התגלה כתב דו לשוני. בנוסף אין טקסט ארוך, בממוצע 4.6 סימנים. הכתובת הארוכה ביותר היא 17 סימנים. כמעט כל הסימנים שנתגלו הם על חותמות. אלו שחושבים שסימנים אלו הם שפה טוענים שכנראה החומר עליו כתבו היה מתכלה. יש חוקרים (ויזר) שקוראים תיגר על ההנחה שסימנים אלו הם כתב- הם טוענים שזה נורא מוזר שאין טקסטים ארוכים יותר או עדות כלשהי לכך שהיו טקסטים ארוכים יותר (גם אם לא הטקסטים עצמם). יש כ- 450 סימנים סה"כ. הרבה מהסימנים חוזרים המון פעמים (חלקם 50% וחלקם 20%) זה לא סביר. בנוסף, בתוך אותה כתובת כמעט ולא קורא שחוזר אותו סימן. בנוסף יש סימנים שמופיעים רק פעם אחת, כל הזמן מתגלים יותר סימנים יחידאים, ההגיון אומר שככל שהמאגר הולך ומתעשר הסימנים יחזרו על עצמם. הכתב לא תואם עקרונות של שפה פונטית. הם טוענים שיתכן שזה סימן איקוני- סימן זיהוי של משפחה/אל וכד'.

נניח לרגע שזה כתב. איזו משפחת שפות נצפה למצוא שם?

הריגוודה. הטקסט הקלאסי של הציוויליזציה ההודית. כתוב בניב ארכאי של הסנסקריט. יש בו כ- 300 מילים שהן לא הודו אירופיות.

ההנחה היא שאלו שהגיעו מאירופה שהו לתקופה במקום בו דיברו שפה אחרת ומשם שאלו מילים.

השפה שהכי ציפו למצוא היתה דרווידית. היום נהוג לחשוב שהתשתית של הריגוודה, הסביבה הלשונית בה דוברי הסנסקריטית חיו היא אחת משפות המונדה (מהמשפחה האסטרו-אסיאתית).

שיעור 3-

ודה- מילה עם כמה מובנים. קודם כל המשמעות שלה זה ידע- מהשורש VID (לדעת). הוודות הן השכבה העתיקה ביותר של הספרות ההודית. הפכו להיות חלק מהקנון. חיבורי הקודש. נחשבת למקור של כל אותה ציוויליזציה. (מקבילים לטקסטים שעומדים ביסוד ציוויליזציות אחרות- תנ"ך, קוראן, כתבי קונפקציוס) קשה לתארך את זה אבל זה כנראה מהמאה ה-12 לפני הספירה.

חמישה אלמנטים שמאפיינים ומייחדים את הוודות

טקסטים שהם לא בדיוק דיסקורסיבים- לא סיפורי עלילה ולא רעיונות פילוסופים. אלא אוסף המנונות שמכוונים לאלים ההודים. אין שם תיאורים ישירים. יש שם גם תכנים "דתיים" ומטה-פיזיים אבל הם לא מגיעים אלינו בצורה ישירה אלא כחלק מהפניה אל האלים. פירוש השם הוא ידע אבל זה לא ידע שימושי או פרגמטי (לפחות לא במובן הרגיל). ניתן להעמיק את הפרדוקס, הטקסט הזה הוא טקסט סתום. צריך להבחין בין הפרספקטיבה הפנימית של הוודה עצמה- חוברו בסנסקריטית העתיקה וכנראה היו מובנים לבני דורם. לבין הפרספקטיבה של האומה ההודית המסתכלת על זה כחלק מהספרות המכוננת שלה.

ההמנון עצמו נקרא סוקטה (sukta) וכל חרוז נקרא ריץ' (rc) – מכאן המעבר לריג-וודה.

ריץ' שני מתוך אחד המזמורים-

"הוא הרג את הנחש הכרוך על ההר.

למענו עצב טושטרי חזיז ורעם.

כפרות גועות נהרו-גלשו

המים אל הים ברב שעט."

לכאורה נראה מובן אבל ההבנה הבסיסית, הפשוטה היא חסרה- כי המיים הם לא סתם מיים אלא נהר האלים וכד'. אבל כנראה שבני הדור של מחברי הוודות כן הבינו את זה. אבל הבנה זו הלכה ואבדה. כיום אין בהודו מישהו שיודע לקרוא את ההודית, שמבין את הסנסקריט העתיקה, אלא אם הוא למד מחוקר מערבי. זה לא שהם לא מבינים בכלל, משהו הם מבינים אבל מעט מאוד. Sayana- מפרש הוודה (המאה ה-14) מסמך מעניין, מאוד מעניין לראות איך הוא הבין ופרש את הוודות.

יש פה הבדל משמעותי מטקסטים אחרים. התנ"ך אומר על עצמו "לא בשמיים היא" וגם הקוראן טוען שהוא טקסט ברור ונגיש. הוודות הן לא טקסטים בהירים ונגישים. לדעתם זה שהוודה היא טקסט סתום זה יתרון.

תוכן עניינים

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל