מדוע דמוקרטיות קורסות- מאמר של דיסקין, דיסקין וחזן.

רוצים לפרסם כתבה באתר?

הכותבים ניסו למפות מה המשתנים שהשפיעו על הקריסה. האם יש איזשהו כלל שלפיו אפשר לדעת

תוך כמה זמן היא תקרוס. מה המסקנה אליה הם הגיעו? יש כמה מאפיינים שהם משתנים.

 

אין משתנה מפתח יחידי שיכול להשפיע על קריסת הדמוקרטיה, אך בפירוש אם יש את הנקודות הבאות: שסעים חריפים, כלכלה כושלת/ לא מתפקדת, היסטוריה בעייתית, אי יציבות ממשלתית

והתערבות חוץ.

 

 

הם מצאו שבמדינה שבה יש 4 מתוך החמישה מהקריטריונים הנ"ל, יש בעיה מאוד רצינית והמדינות

הללו עשויות לקרוס. נוסף על כך, במידה ויש להם את הנושאים האלה, עליהן לעשות בדק בית.

בין המדינות הבעייתיות שנחקרו: ישראל והודו.

 

שסעים חריפים- מצד אחד מהווה חלק ממקבץ שעשוי לגרום לדמוקרטיה להתמוטט, אך הוא בפני

עצמו לא מספיק כדי לגרום לדמוקרטיה להתמוטט. איך, והאם אפשר, בדרכים דמוקרטיות להתמודד

עם שסעים אתניים עמוקים.

 

חברות שסועות- מוגדרות כחברות שבהן יש שסעים עמוקים ומשמעותיים, בין אם הם דתיים,

לאומיים, אתניים ולשוניים. שניתן לזהותו בקלות. בנוסף הספרות קובעת, שבחברות שסועות, יש מאבק בין קהילות מולדת. השאלה היא מאיפה אנחנו מתחילים לספור את המולדת. לצורך העניין, יש טורקים בגרמניה, שהם כבר דור שלישי במדינה. האם הם נחשבים קהילת מולדת? בכל החברות השסועות, תמיד עולה השאלה- מי היה כאן קודם? החברות השסועות משפיעות על שאלת האופי

של המדינה, איך המדינה אמורה להיראות ומה הערכים שלה.

 

  • פתרון לא דמוקרטי– רצח עם, הטמעה כפויה, אסור להשמיע את השפה של המיעוט.
  • חלוקה- לוקחים את המדינה המפולגת ומחלקים אותה לשני חלקים )לא בהכרח שווים.(

דוגמא מובהקת לחלוקה שעברה בקלות היא צ'כוסלובקיה שהתחלקה לצ'כיה וסלובקיה. לעומתה, החלוקה שבין הודו לפקיסטן נעשתה בצורה לא טובה, ראשים נערפו, נשים נאנסו והחלוקה נעשתה באלימות קשה. שתי הדוגמאות הללו מראות לנו שאפשר לעשות חלוקה

בדרכים דמוקרטיות ולא דמוקרטיות.

  • דמוקרטיה ליברלית רובנית- דמוקרטיה שבה הרוב קובע. כל אחד הוא קול אחד )דמוקרטיה

רגילה.( בחירות חופשיות ומערכת שמבוססת על דעת הרוב. בחברות שסועות אנשים שמים דגש גדול מאוד על הפן האתני, ולרוב יצביעו לפי האתניות שלהם. ככה יכול לקרות מצב שמדינה שחלוקת החברות בה היא 40%-60% תחדל מלהיות דמוקרטיה, כיוון שה40%

לעולם לא יהיו בשלטון. מנגד יגידו כי זהו המבנה האתני של המדינה, ולכן זה מצב הוגן.

  • דמוקרטיה קונסוציונלית )מודל הפשרה והשיתוף-( במצב כזה אנחנו מקיימים דמוקרטיה

מסוג שונה, מתוך ההנחה שבשלטון צריכות להיות מיוצגות כלל השכבות באוכלוסיה. קודם כל הביסוס הוא פרופורציונלית, ולא עיקרון הרוב. כל החברות המיוצגות יהיו חברות גם בממשלה )לא רק בפרלמנט, אלא ממש ברשות המבצעת.( ניתנת אוטונומיה לכל אחד

מהזרמים בחברה. בעולם יש מודלים כאלה; בלגיה, קנדה, שוויץ. היתרונות של המודלים, שלפעמים זה עובד- חברות שלא מסתדרות באופן כללי, אבל עדיין יכולות לשבת ביחד

בממשלה )בלגיה.(

  • הדמוקרטיה האתנית- סמוחה הגה תיאוריה. בחברה שסועה אין את התנאים האידאליים לחברה שסועה, למרות התיאוריות שהוצגו, סמוחה טוען שהדמוקרטיה האתנית היא הפיתרון האידאלי. המאפיינים כוללים זכויות פרט זהות לכל האזרחים, זכויות קהילה

מסוימות למיעוטים האתניים, קבוצה אתנית אחת שמהווה רוב תשלוט באופן חוקי במדינה ונחשבת כאילו הייתה רוב אחד. המדינה מחויבת קרונית ופרקטית ליישום העקרון הדמוקרטי גם כלפי קהילת המיעוט. לאחר הצגת התיאוריה, באו ביקורות מרחבי העולם שטענו שמדובר

במודל של ישראל, ולא בתיאוריה מקיפה.

 

קונפליקט עיקש בלתי נשלט )פרופ' בר-טל(

נוכל למפות ולהגדיר את הסכסוכים בצורה טובה באמצעות מספר סממנים בולטים.

מתייחס לסוג מסוים של קונפליקטים אלימים מאוד. קונפליקטים ממושכים שמזינים את עצמם במעגל סגור, ולכן מצטברים אצל הצדדים איבה ועוינות

אחד כלפי השני. ממושכים= נמשכים יותר מדור אחד 25) שנה.( נוסף על הקונפליקטים אלימים, ויש להם השפעה מאוד רחבה על החברה. דיונים על האלימות

וההרג, ועל תרבות הסכסוך. הסכסוכים הללו נתפסים כבלתי פתירים. היסטוריה של ניסיונות כושלים, או מנהיגות שמסרבת

להידבר אחת עם השניה. ייתכן שהם פתירים, אך נתפסים בחברה כלא פתירים.

הם דורשים השקעה מרובה. החברות צריכות להשקיע מאמץ אנושי כביר בדמות טכנולוגיות וכו.' החברות צריכות לייצר אידאולוגיה שתייצר את הקונפליקט ותמשיך אותו. השלטון משקיע במשאבים

חומריים ופסיכולוגיים. קונפליקטים עיקשים נתפסים כמשחק סכום אפס, יש רק צד אחד שיקבל את מבוקשו ואין דרך

להפוך את זה, הסכסוכים הם מרכזיים, ויתפסו חלק מרכזי בתודעה ובתקשורת של החברות.

 

האמונות החברתיות מתפתחות לאור האלמנטים: אתוס של סכסוך, נרטיב )הצד שלנו,(… זכרונות

קולקטיביים, ייחודי. מבחינה פסיכולוגית נהיה קשה יותר ויותר לצאת מהקונפליקט.

 

פתרונות אפשריים: חינוך לשלום- נרטיבים חלופיים, אג'נדה של שלום, מפגשים בין הצדדים.

 

רוצים לפרסם כתבה באתר? השאירו פרטים