מבוא
הבנת ההתנהגות ע"י חקר התהליכים הפיזיולוגים הקשורים ושולטים בה.
- גישה אמפירית/ניסויית.
- שילוב שיטות מפסיכולוגיה ופיזיולוגיה.
- תחומי עניין: תהליכי תפיסה/ תנועה/ שינה וערות/ תזונה/ רגש/ למידה/ זכרון/ שפה/ פיזיולוגיה של תהליכים
פתולוגיים כגון התמכרות.
- הסבר מנגנונים פיזיולוגיים, כימיים, תקשורת בין מערכות שונות במערכת העצבים והגוף.
- אותה התנהגות יכולה להגרם על ידי תהליכים פיסיולוגיים שונים.
- קשר בין גנים וסביבה – תורשה מושפעת מגורמים סביבתיים (תזונה, מצבי לחץ, חשיפה לחומרים אחרים.)
שאלת הגוף והנפש:
מוניזם Monism – העולם מורכב רק מחומר ואנרגיה, והנפש גם היא תופעה שנובעת מפעילות מערכת העצבים.
דואליזם – הפרדה בין גוף לנשמה/נפש
רקע היסטורי:
- פאפירוס אדווין סמית' 1600 לפנה"ס – התיאור הראשון של מוח.
ִח ִכי.)" שתי ל
לשֹוני
ְׁד ַּבק ת
ת ְׁש ַּכח ְׁי ִמיני!
א ְׁש ָּכ ֵחְך ְׁירּוש ָּל ִם –
- ידוע על קשר בין שיתוק יד ימין והפרעה בדיבור "( ִאם
התופעות נובעות מנזק להמיספרה השמאלית של המוח.
- גאלן )Galen( ( המאה ה2 לספירה) – הסיק שנזק מוחי גורם לפגיעה בהתנהגות. אפיין מסלולים עצביים
שעוברים בין אברי החוש והמוח. חשב שמהות החיים היא ה"רוח" שעוברת מהריאות לשאר חלקי הגוף. הגה
את התאורייה האווירית pneumatic שהייתה מקובלת גם בימי הביניים.
- דה קארט – פיתח את התיאוריה ההידראולית. כאשר הmind רוצה לבצע פעולה, הוא גורם להסטה של בלוטת האצטרובל ובכך גורם לנוזל לזרום מהמוח לחוט השדרה ומשם לשרירים, מה שגורם להם להתנפח ולזוז. בהתאם לתיאוריה זו פיתח את ההבנה לגבי תגובת הרפלקס – תגובה סטריאוטיפית בתגובה לגירוי
חיצוני.
- סתירת דה קארט – אם הנפש יכולה לפעול על הגוף הפיסיקלי, סימן שיש לה תכונות חומריות.האם נשמה
יכולה להיות בעלת תכונות פיזיקליות?
- Galvani סוף המאה ה18 – גילה כי גירוי חשמלי של העצב גורם לתנועה בשריר, גם כאשר השריר והעצב
מנותקים מהמוח.
- Helmholtz von Müller, במהלך המאה ה19 – פעילות חשמלית בתא אחד מעוררת פעילות בתא סמוך באופן
שניתן לחיזוי← פעילות חשמלית בתאי עצב הנה אמצעי להעברת מידע לאורך התא.
- המאה ה19 – ביסוס של גישה אמפירית – פיסיולוגית: Gall תורת הפרנולוגיה – מקור ההתנהגות הוא במוח. אזורים ספציפיים בקורטקס שולטים על פונקציות ספציפיות – לוקאליזציה. מרכז של פונקציה מנטלית גדל עם השימוש (בדומה לשריר.) ייחוס תכונות אופי
לגודל בליטות שונות על פני הגולגולת שגדלות כתוצאה משימוש.
Flourens – מחקרי פגיעה בחיות, הסיק העדר מוחלט של לוקליזציה.
ברוקה 1824-1880Broca – המקרה של האדון טאן – חולה מסוים אשר גילה הבנה מלאה של השפה המדוברת אך המילה היחידה שהצליח להוציא מפיו שוב ושוב הייתה "טאן." לאחר מותו של חולה זה ערך ברוקה אוטופסיה של מוחו בו גילה פגיעה
משמעותית באזור הקדמי השמאלי של קליפת המוח אשרא לו ייחס את כושר הדיבור.
תומך בתיאורית לוקליזציה ומצביע על איסמטריה תפקודית.
Hitzig and Fritsch 1870 – מיפוי אזורים במוח שאחראים להתנהגות מסויימת באמצעות גרייה חשמלית.
הנחת הבסיס לפסיכולוגיה כמדע:
Darwin – מחקרי אבולוציה שהניחו את הבסיס לפסיכולוגיה ניסויית ואתולוגיה.
מטריאליזם – התנהגות יכולה להיות מוסברת על ידי התפקוד של מערכת העצבים.
יש דימיון בין כל היצורים החיים ← יכול להיות מוסבר על ידי כך שכל בע"ח התפתחו ממקור אחד.
פונקציונליזם – תפקוד בע"ח אינו מקרי, הבנת ההתנהגויות צריכה להיות בקונטקסט הסביבתי שלהם.
תהליכים מנטאליים הנם תוצר של התהליכים הפיסיולוגיים המתרחשים במוח. לוקאליזציה של פונקציות לאזורים מסוימים, גישה עכשווית מתייחסת לרשתות תפקודיות – שיתוף מספר אזורים
והקשרים ביניהם.
גוף ונפש בנוירופסיכולוגיה:
מודעות והכרה יכולים להיות מנותקים מההתנהגות
Split brain חצוי מוח ·
ניתוח שבוצע בעבר בחולי אפילפסיה על מנת למנוע מעבר של התקף אפילפטי (פעילות חשמלית מוגברת) להמיספרה הנגדית וכלל ניתוק של קורפוס קלוסום מה שהוביל לניתוק הקשר בין ההמיספרות ולכך שהן יפעלו
באופן עצמאי ונפרד.
בחוש הריח אין הצלבה של מידע – המידע שמגיע לכל נחיר עובר לאותו צד של המוחץ. בושם בניחוח ורד מוצד לנחיר שמאל (נחיר ימין סתום) ← ריח בנחיר שמאל יעבור לצד שמאל של המוח אשר אחראי על השליטה על השפה. צעד זה מאפשר לנבדק לשלוף מילים שמאחוסנות במוח ולדווח שהריח ניחוח
של ורד.
בושם בניחוח ורד מוצג לנחיר ימין (נחיר שמאל סתום) ← ריח בנחיר ימין יעבור לצד ימין של המוח אשר
אחראי על השליטה ביד שמאל. תפקוד השפה מינימלי והנבדק לא יכול לומר את המילה של מה שהוא מריח, אך מסוגל לזהות את הריח ולבחור עם יד שמאל שנשלטת על ידי ההמיספרה הימנית על וורד מתוך עצמים
שונים.
Unilateral neglect צד הזנחת ·
אנשים שיש להם נזק בצד הימני של המוח מה שגורם לראייה תקינה אך מתעלמים מצד שמאל – ישנו נתק בין
קלט חושי ותגובה. (המידע שנקלט על ידי כל המיספרה במערכת הראייה נקלט מהצד הנגדי של המרחב.)
התעלמות מצד שמאל במרחב – אדם אשר יתבקש להעתיק ציור שניתן לו יצייר רק את צד ימין של הציור. התעלמות מצד שמאל של עצמים – אדם אשר יתבקש להעתיק ציור שניתן לו יצייר רק את צד ימין של כל אחד
מהאובייקטים בציור.
עדות להתעלמות מצד שמאל גם בשימוש בדימיון – תיאר למטופלים את איזור הפיאצה במילאנו באיטליה. ראשית, ביקש מהם לדמיין שהם נמצאים עם הגב לכנסיה ואתם מסתכלים על הכיכר וביקש לתאר מה הם רואים. כאשר המטופלים תיארו את הסביבה (מה שהם רואים בדמיון,) מרבית האובייקטים שתיארו היו בצד ימין שלהם. לאחר מכן, ביקש מהם לדמיין את הסביבה כאשר הם נמצאים עם הפנים לכנסייה, גם כאן הם תיארו את צידי הדרך שנמצאים בצד ימין בלבד. בכל פעם הם התבקשו לתאר מנקודת מבט אחרת – כל פעם
התייחסו רק לצד ימין מה שגרם להם לתאר את כל המרחב, אך כל פעם צד ימין שלהם התחלף. עדות לעיבוד לא מודע של המידע המוזנח – אדם אשר הציגו לו 2 תמונות של בתים זהים אשר באחד מהם מצויירת שריפה בחלון השמאלי ציין כי הבתים זהים בעיניו, בשאלה השנייה באילו מהבתים יעדיף לגור האדם בחר לגור בבית ללא השריפה בצד שמאל. האדם לא ידע להסביר מילולית מדוע הן בחרו בבית למרות שהם
הבינו ברמה הרגשית שבאחד מהבתים קיימת סכנה.