- אוליגודנגרוגליה )Oligodendroglia( – ייצור מיאלין ב.CNS
- תאי שוואן cells( )Schwann – ייצור מיאלין ב.PNS
- אסטרוציט )Astrocyte( – נמצאים ב.CNS
מתרבים באזור שבו נוצר נזק ויוצרים "צלקת."
מבצעים Phagocytosis – אכילת תאים מתים.
משחקים תפקיד בסינתיזה ופירוק של נוירוטרנסמיטורים מסוימים.
אגירת גליקוגן המשמש כמקור אנרגיה.
אקסון של תא עצב שניזוק יכול להתחדש בPNS אך לא ב.CNS
:PNS תאי השוואן (במידה ולא נפגעו כשהאקסון ניזוק) אוכלים את התאים המתים של האקסון שנחתך ← לאחר מכן
מייצרים תעלה המאפשרת לאקסון לצמוח חזרה אל היעד שלו תוך כדי הפרשת חומר כימי מעודד צמיחה.
:CNS האוליגודנדרוגליה לא מייצרים תעלות ← האסטרוציטים מפרישים חומר כימי שמייצר טרמינלים סופיים רחוקים מהיעד מה שמוביל לאקסון ללא תכלית ← אסטרוציטים מתרבים ואוכלים את האקסון המת ונוצרת צלקת
(המעבר נחסם.)
)Blood Brain Barrier – BBB( במוח דם מחסום
הBBB הינו מנגנון הגנה במוח מפני חומרים רעילים (מולקולות גדולות) הנמצאים בדם (מונע את העברתם אל התאים במוח) והוא אינו אחיד בכל אזורי המוח. (דוגמה ליעילות המחסום: השימוש בפניצילין – חומר אנטיביוטי שהורג
חיידקים אך רעיל לרקמת המוח לא עובר את ה.)BBB
ישנם שני מנגנונים ל:BBB
- תאי כלי הדם במוח צמודים ואין נקבים ביניהם כמו שיש בכלי דם אחרים.
- התאים האסטרוציטים סביב כלי הדם – יכולים לאכול חומרים רעילים שעברו את המחסום.
פוטנציאל ממברנה – תקשורת בין נוירונים (פוטנציאל פעולה)
תקשורת בתוך הנוירון:
פוטנציאל ממברנה משתנה באמצעות היפר פולריזציה (יותר שלילי) או דה פולריזציה (יותר חיובי/פחות שלילי ביחס
לחוץ התא.)
פוטנציאל מנוחה – מצב בו תעלות תלויות השער אינן פתוחות.
פוטנציאל מדורג –דה-פולריזציה (פוטנציאל יותר חיובי) או היפר-פולריזציה (פוטנציאל יותר שלילי) מתחת לסף. הפוטנציאל המדורג נגרם באמצעות פתיחת התעלות (שמטרתן להגיע לסף העירור) ויכול להשתנות בהתאם למספר
התעלות שנפתחו ולמשך הפתיחה שלהן.
- (EPSP) Potential Postsynaptic Excitatory – דה פולריזציה מקרב לסף עירור פוטנציאל פעולה (מגביר
סיכוי לפוטנציאל פעולה.)
- (IPSP) Potential Postsynaptic Inhibitory – היפר פולריזציה מרחיק מסף עירור פוטנציאל פעולה (מפחית
סיכוי לפוטנציאל פעולה.)
סף פוטנציאל פעולה – פוטנציאל הממברנה בו נפתחות תעלות תלויות מתח (בערך .)-60mv מתחיל באקסון הילוק דרך
האקסון אל הטרמינל.
פוטנציאל פעולה – דה-פולריזציה מעבר לסף.
תקופה רפרקטורית – פרק זמן בו לא יתפתח פוטנציאל פעולה עד להתאוששות פוטנציאל הממברנה.
- תקופה רפרקטורית מוחלטת – ממברנת האקסון אינה מגיבה לשום גירוי, גם לא לגירוי חזק מכיוון שתעלות
הנתרן נמצאות באין-אקטיבציה מוחלטת.
- תקופה רפרקטורית יחסית – קשורה לתקופה בה מתח התא נמצא בהיפר-פולריזציה בדרכו לחזרה לפוטנציאל
המנוחה. אם יינתן גירוי חזק מספיק שיביא את פוטנציאל הממברנה לסף עירור, יוכל להיווצר פוטנציאל
פעולה.
תעלות נתרן תלויות שער כימי נמצאות בדנדריטים ובגוף התא. תעלות אלו יכולות להיפתח עקב פעולה של נוירוטרנסמיטר הנקשר לקולטן שגורם לפתיחת התעלות channel( gated .)ligand כאשר הנתרן נכנס לתא הוא מתפשט באופן פסיבי בציטופלזמה וגורם לדה פולריזציה(הפחתת הקיטוב.) הפוטנציאל שנוצר הינו EPSP (מעורר פוטנציאל
פעולה – פוטנציאל מדורג.)
← ניתן לראות כי גרף השינוי בפוטנציאל הממברנה בנקודת ההתחלה (היכן שהתעלות נפתחו) הוא עלייה ולאחר מכן
ירידה – לכן נקרא פוטנציאל מדורג.
בהגעתו אל האקסון הילוק hillock) (axon אם הפוטנציאל המדורג שנוצר )EPSP( הוא מעבר לסף מסוים (סף העירור)
הוא יגרום לפתיחת תעלות נתרן תלויות מתח חשמלי channels( sodium .)voltage-gated קטיוני נתרן יזרמו פנימה
אל תו




