קונפליקטהפחתה ישוב ופתרון טרנספורמציה

 

 

שני הקשרים בסיסיים בחקר קונפליקטים- ז'אק לוי, מציע לנתח קונפליקטים בצורה שיטתית

ומשמעותית של רמות )מנהיג, מערכת.(

אח"כ נוסף קרייסברג שהציע לחקור לא רק בצורה של רמות אלא גם לחקור אחורה בזמן.

 

היבטים משמעותיים- אנדראס ווימר– תיאר בצורה ברורה שהקונפליקטים בעידן הנוכחי משתנים, לא מדובר על מלחמה רגילה, אלא ריבוי קונפליקטים שמעסיק את העולם בזמן האחרון מתייחס

למלחמות בין קבוצות אתניות או בין מדינה לקבוצה אתנית.

 

שמואל ניר– משמעותו של קונפליקט א-סימטרי, קונפליקט מוגבל )אם מוגבל אז עבור מי.(

 

תיאורת השלום הדמוקרטי אחת התיאוריות הכי משמעותיות שמציעה שדמוקרטיות לא יילחמו זו

בזו.

 

אוון הסתייג ואמר שמדובר רק בדמוקרטיות ליברלי, ורוסאטו אמר שדמוקרטיות לא מחצינות את

ההקשרים האלה.

 

הנטינגטון civilization of -clash איך החברה מתעצבת אחרי המלחמה הקרה.

ראסט, אוניל וקוקס– פשוט לא נכון, לא משקף את המציאות ומכניס פחדים ולא מדויק.

 

המסגרות של ניהול סכסוכים בתוך מדינות ובתוך דמוקרטיות- דיסקין אומר ששסעים אתניים

כשלעצמם לא יפילו דמוקרטיה, צריך מסה קריטית של שסעים אתניים בשביל שמדינה דיפול.

 

מה הקריטריוני מינימום של דמוקרטיה?

  • בחירות חופשיות עם לפחות שני מועמדים
  • זכויות פרט, כל הפרטים שווי זכויות בלי קשר קבוצתי )ארה"ב וצרפת לדוגמא(

 

דגם הפשרה והשיתוף אומר דבר הפוך- רוצים ליישם דמוקרטיה, אבל הזכויות ניתנות לקבוצה ולא

לפרטים. מאפשרים לכל הקבוצות לקחת חלק בתהליך הדמוקרטי באופן הגון ושוויוני.

 

סמי סמוחה– אחת הטענות לגביו הייתה שהוא מציג את המבנה הישראלי.

ביקרו אותו על המבנה שהציע בכך שאמרו שדמוקרטיה אתנית היא פחות דמוקרטית- קהילה אחת

שרואה את עצמה רוב, אבל כל האזרחים זכאים לזכויות בחירה וזכויות פרט כקבוצות אתניות.

 

קונפליקטים אלימים מול לא אלימים. קשה לכמת ולהבהיר מה הוא סכסוך אלים ומה הוא סכסוך לא אלים. יש שוני בין מחקרים ובין מה

שמגדירים סכסוך אלים. יש שוני בהגדרה- כמה הרוגים נחשבים סכסוך אלים?

 

 

האופן שבו משטרים יכולים ליפול ומה יבוא אחריהם.

 

המאמר של ברטל ממשיג מה הם קונפליקטים עיקשים ובלתי נשלטים, נשען על המאמר של קרייסברג ומוסיף לו עוד סממנים. מה שמעניין מבחינתו של ברטל, אומר שאותם מאפיינים הופכים

את הקונפליקט לכזה שמניע את עצמו.

 

ההרצאה של סילביה בשבקין– מאבק של נשים אמריקאיות בדרכן להיקלט במדיניות החוץ. בעקיפין

שנאמר שנשים התנהגו ביחסי החוץ באופן שתואם את ההעדפות הפוליטיות שלה.

 

שושקה )זאב( מחאה לא אלימה. איך זה נראה בפועל. בשיעור לאחר מכן גם הזכרנו בנוגע לאותה

הצהרת זכויות, לכאורה אם יש דיכוי, לכל אחד מאיתנו זכות למרוד. שושקה החליטה שהיא עצמה

מורדת. דנו בכך בהרחבה- איך עושים מחאה לא אלימה?

 

מגדר וסכסוכים- מושגים של מגדר ופמיניזם ומה ההגדרות שלהם. תיאוריות פמיניסטיות ליחסי ביטחון. האם מגדר רלוונטי לחקר קונפליקט? למגדר יש כל מיני קשרים לסכסוכים בעולם. משפיע על קונפליקט ואיך הוא משפיע על הדרך לפתור סכסוכים. יש לכך השפעה גם על איך מערכת בחירות

.נראית                                                                                                                                                                                                                              עם שמזוהים ,וביטחון כלכלה כמו בנושאים גם אלא ,רכים בנושאים רק יעסקו לא שנשים כדאי

.גברים                                                                                                                                                                                                                            אנשים לאיך להתייחס צריכים אנחנו ,הציוויליזציות את לבחון מנסים כשאנחנו אפילו -ונוריס רונלד

תופסים את מגדר ויחס לקהילה הגאה כדי להבין קדמה.

 

איך מגיעים לפתרון סכסוך וטרנספורמציה? בשלות- מצב שבו הצדדים בשלים לפתור קונפליקט מסוים

כמו שזרטמן כותב- יש שתי גישות כשיש שני צדדים שנמצאים בסכסוך )שני צדדים שמנסים לחתור למטרות מנוגדות,( צריך למצוא את ההסכם המנצח שהוא ההסכם המקובל, נקודת האמצע בין

העמדות הללו. ככה נצליח לפתור את הקונפליקט. אז נוכל להגיע לפשרה. עיתוי- זרטמן אומר שצריך לשים לב לעיתוי המשמעותי שבו עלינו לפעול כדי לפתור קונפליקט. גם אם ההסכם יהיה פחות מוצלח, אם הוא מוגש בעיתוי הנכון, הוא יכול להתקבל. כנ"ל לגבי הסכם

מצויין שמגיע בעיתוי לא נכון ויכולים לדחות אותו על הסף.

 

מה הם רכיבי הבשלות?

מצב של קיפאון בין הצדדים, שניהם מרגישים שהם לא יכולים לעמוד בכל המטרות שלהם ולנצח. אם רוצים לפתור סכסוך, צריך לחכות למצב שבו שני הצדדים יהיו פגועים וכואבים מאוד. צריך

שהקונפליקט שקיים בשטח יגרום לשני הצדדים להיות כאובים והם משלמים עליו מחיר כבד.

שני הצדדים צריכים להרגיש בקטסטרופה, כאב הדדי.

 

בנוסף צריך להיות מצב ששני הצדדים מרגישים שיש מוצא, אם הם ירגישו שאין מוצא ילכו לכיוון לא שלומני, אלא כיוון הרסני בקונפליקט שפועל בכח ובעצמה. בשלות תתרחש כאשר החוויה הסובייקטיבית של הצדדים, שכוללת כאב, תקיעות וחוסר יכולת לסבול את מחיריה של הסלמה

נוספת, היא מקושרת לראיות האובייקטיביות עבורם. נפגעים, נזק חומרים וכו.'

 

עניין משמעותי נוסף הוא אפשרות לעשות עידוד הבשלה- הבשלה או תהליך שלה, תיתכן באמצעות

דיפלומטיה יצירתית. שכנוע כמרכיב דיפלומטי יכול ליצור מודעות לתקיעות ולכאב.

 

אז למה זה לא עובד? כי בדרך כלל זה דברים שאפשר לראות רק בדיעבד. מנהיגים שנמצאים בתוך קונפליקט לא יצאו ויצהירו שהם על סף קריסה, אלא להיפך. קשה לשים את האצבע איפה נמצאת נקודת הבשלות. בנוסף, לפעמים יש בשלות בצד אחד אבל לא בצד השני, והתיאוריה הזו עובדת רק אם שני הצדדים במצב של בשלות. למרות זאת, מקובל לטעון שאלמנט הבשלות מאוד משמעותי, כי

אם מזהים אותו בזמן )הרוגים, משבר כלכלי( פיתרון מדיני יכול לפתור אותו.

 

יש עוד גורם מסוים שיכול להוביל אותנו אל הטרנספורמציה: תהליך של ניהול קונפליקט באמצעות גורם שהוא נפרד מהצדדים המעורבים ישירות )צד שלישי.( מבוצע באמצעים שונים ללא שימוש בכח

פיזי. יש מחקרים שטוענים שבמחצית מהקונפליקטים בעולם מעורב צד שלישי. יש מחקר קצר שנעשה על ידי ברקוביץ ולי )מאמרי בחירה( שמאיר את עינינו לגבי תפקידו של צד

שלישי. הם מתייחסים לכמה היבטים משמעותיים- מתי כדאי לתווך ולהכנס כגורם שלישי בסכסוך? המשמעות היא שמעורבות של צד שלישי כמתווך בסכסוך יעילה כשהצדדים הגיעו למבוי סתום ולא

יכולים לפתור בעצמם את הקונפליקט, אבל הם בכל זאת מעוניינים לפתור אותו.

 

נשאלת השאלה- למה שמדינה שלישית תרצה להתערב ולפתור את הקונפליקט?

יש שלוש אסטרטגיות של מתווכי צד שלישי:

  • אסטרטגיות תקשורתיות- להעביר מסרים בין הצדדים, אינפורמציה חסרה עבור כל צד וצד. כשיש אויבים, אין תקשורת בכלל. אין שגרירות או נציגים. להבנות אינפורמציה ברמות

הבסיסיות ביותר.

  • אסטרטגיות של תכנון- קביעת מיקום, קביעת סדר יום בדיונים, אחריות על לו"זים ומציעים

פשרות וויתורים- אלטרנטיבות לדיון. מעורבות יותר משמעותית, אירוח של הדיונים.

  • אסטרטגיות של מניפולציה- מסננים אינפורמציה, עיגול פינות, שיטת המקל והגזר

 

אסטרטגיות התערבותיות:

  • לא התערבותי )אסטרטגיות תקשורתיות-(34% הצלחה,66% כישלון
  • התערבותי )תכנון+מניפולציה-.(43% הצלחה,57% אחוזי כישלון

 

ניתן להבין שכשצד שלישי עושה מאמץ, זה עוזר יותר לפתור את הקונפליקט.

 

יש חשיבות עליונה לכך ששני הצדדים יתפסו את הצד השלישי כאמין ומייצג את האינטרסים של שני

הצדדים.

  • לא התערבותי )אסטרטגיות תקשורתיות-(50% הצלחה
  • התערבותי )תכנון+ מניפולציה-.(75% הצלחה

צריך לקחת בחשבון שאם לא יתפסו את המתווך כאמין על ידי אחד או שניים מהצדדים. ככל שהצדדים מחויבים יותר, וככל שהצד השלישי נתפס אמין יותר, ככה יהיה קל יותר לפתור את

הסכסוך.

 

שני הקשרים בסיסיים בחקר קונפליקטים- ז'אק לוי, מציע לנתח קונפליקטים בצורה שיטתית

ומשמעותית של רמות )מנהיג, מערכת.(

אח"כ נוסף קרייסברג שהציע לחקור לא רק בצורה של רמות אלא גם לחקור אחורה בזמן.

 

היבטים משמעותיים- אנדראס ווימר– תיאר בצורה ברורה שהקונפליקטים בעידן הנוכחי משתנים, לא מדובר על מלחמה רגילה, אלא ריבוי קונפליקטים שמעסיק את העולם בזמן האחרון מתייחס

למלחמות בין קבוצות אתניות או בין מדינה לקבוצה אתנית.

 

שמואל ניר– משמעותו של קונפליקט א-סימטרי, קונפליקט מוגבל )אם מוגבל אז עבור מי.(

 

תיאורת השלום הדמוקרטי אחת התיאוריות הכי משמעותיות שמציעה שדמוקרטיות לא יילחמו זו

בזו.

 

אוון הסתייג ואמר שמדובר רק בדמוקרטיות ליברלי, ורוסאטו אמר שדמוקרטיות לא מחצינות את

ההקשרים האלה.

 

הנטינגטון civilization of -clash איך החברה מתעצבת אחרי המלחמה הקרה.

ראסט, אוניל וקוקס– פשוט לא נכון, לא משקף את המציאות ומכניס פחדים ולא מדויק.

 

המסגרות של ניהול סכסוכים בתוך מדינות ובתוך דמוקרטיות- דיסקין אומר ששסעים אתניים

כשלעצמם לא יפילו דמוקרטיה, צריך מסה קריטית של שסעים אתניים בשביל שמדינה דיפול.

 

מה הקריטריוני מינימום של דמוקרטיה?

  • בחירות חופשיות עם לפחות שני מועמדים
  • זכויות פרט, כל הפרטים שווי זכויות בלי קשר קבוצתי )ארה"ב וצרפת לדוגמא(

 

דגם הפשרה והשיתוף אומר דבר הפוך- רוצים ליישם דמוקרטיה, אבל הזכויות ניתנות לקבוצה ולא

לפרטים. מאפשרים לכל הקבוצות לקחת חלק בתהליך הדמוקרטי באופן הגון ושוויוני.

 

סמי סמוחה– אחת הטענות לגביו הייתה שהוא מציג את המבנה הישראלי.

ביקרו אותו על המבנה שהציע בכך שאמרו שדמוקרטיה אתנית היא פחות דמוקרטית- קהילה אחת

שרואה את עצמה רוב, אבל כל האזרחים זכאים לזכויות בחירה וזכויות פרט כקבוצות אתניות.

 

קונפליקטים אלימים מול לא אלימים. קשה לכמת ולהבהיר מה הוא סכסוך אלים ומה הוא סכסוך לא אלים. יש שוני בין מחקרים ובין מה

שמגדירים סכסוך אלים. יש שוני בהגדרה- כמה הרוגים נחשבים סכסוך אלים?

 

 

האופן שבו משטרים יכולים ליפול ומה יבוא אחריהם.

 

המאמר של ברטל ממשיג מה הם קונפליקטים עיקשים ובלתי נשלטים, נשען על המאמר של קרייסברג ומוסיף לו עוד סממנים. מה שמעניין מבחינתו של ברטל, אומר שאותם מאפיינים הופכים

את הקונפליקט לכזה שמניע את עצמו.

 

ההרצאה של סילביה בשבקין– מאבק של נשים אמריקאיות בדרכן להיקלט במדיניות החוץ. בעקיפין

שנאמר שנשים התנהגו ביחסי החוץ באופן שתואם את ההעדפות הפוליטיות שלה.

 

שושקה )זאב( מחאה לא אלימה. איך זה נראה בפועל. בשיעור לאחר מכן גם הזכרנו בנוגע לאותה

הצהרת זכויות, לכאורה אם יש דיכוי, לכל אחד מאיתנו זכות למרוד. שושקה החליטה שהיא עצמה

מורדת. דנו בכך בהרחבה- איך עושים מחאה לא אלימה?

 

מגדר וסכסוכים- מושגים של מגדר ופמיניזם ומה ההגדרות שלהם. תיאוריות פמיניסטיות ליחסי ביטחון. האם מגדר רלוונטי לחקר קונפליקט? למגדר יש כל מיני קשרים לסכסוכים בעולם. משפיע על קונפליקט ואיך הוא משפיע על הדרך לפתור סכסוכים. יש לכך השפעה גם על איך מערכת בחירות

.נראית                                                                                                                                                                                                                              עם שמזוהים ,וביטחון כלכלה כמו בנושאים גם אלא ,רכים בנושאים רק יעסקו לא שנשים כדאי

.גברים                                                                                                                                                                                                                            אנשים לאיך להתייחס צריכים אנחנו ,הציוויליזציות את לבחון מנסים כשאנחנו אפילו -ונוריס רונלד

תופסים את מגדר ויחס לקהילה הגאה כדי להבין קדמה.

 

איך מגיעים לפתרון סכסוך וטרנספורמציה? בשלות- מצב שבו הצדדים בשלים לפתור קונפליקט מסוים

כמו שזרטמן כותב- יש שתי גישות כשיש שני צדדים שנמצאים בסכסוך )שני צדדים שמנסים לחתור למטרות מנוגדות,( צריך למצוא את ההסכם המנצח שהוא ההסכם המקובל, נקודת האמצע בין

העמדות הללו. ככה נצליח לפתור את הקונפליקט. אז נוכל להגיע לפשרה. עיתוי- זרטמן אומר שצריך לשים לב לעיתוי המשמעותי שבו עלינו לפעול כדי לפתור קונפליקט. גם אם ההסכם יהיה פחות מוצלח, אם הוא מוגש בעיתוי הנכון, הוא יכול להתקבל. כנ"ל לגבי הסכם

מצויין שמגיע בעיתוי לא נכון ויכולים לדחות אותו על הסף.

 

מה הם רכיבי הבשלות?

מצב של קיפאון בין הצדדים, שניהם מרגישים שהם לא יכולים לעמוד בכל המטרות שלהם ולנצח. אם רוצים לפתור סכסוך, צריך לחכות למצב שבו שני הצדדים יהיו פגועים וכואבים מאוד. צריך

שהקונפליקט שקיים בשטח יגרום לשני הצדדים להיות כאובים והם משלמים עליו מחיר כבד.

שני הצדדים צריכים להרגיש בקטסטרופה, כאב הדדי.

 

בנוסף צריך להיות מצב ששני הצדדים מרגישים שיש מוצא, אם הם ירגישו שאין מוצא ילכו לכיוון לא שלומני, אלא כיוון הרסני בקונפליקט שפועל בכח ובעצמה. בשלות תתרחש כאשר החוויה הסובייקטיבית של הצדדים, שכוללת כאב, תקיעות וחוסר יכולת לסבול את מחיריה של הסלמה

נוספת, היא מקושרת לראיות האובייקטיביות עבורם. נפגעים, נזק חומרים וכו.'

 

עניין משמעותי נוסף הוא אפשרות לעשות עידוד הבשלה- הבשלה או תהליך שלה, תיתכן באמצעות

דיפלומטיה יצירתית. שכנוע כמרכיב דיפלומטי יכול ליצור מודעות לתקיעות ולכאב.

 

אז למה זה לא עובד? כי בדרך כלל זה דברים שאפשר לראות רק בדיעבד. מנהיגים שנמצאים בתוך קונפליקט לא יצאו ויצהירו שהם על סף קריסה, אלא להיפך. קשה לשים את האצבע איפה נמצאת נקודת הבשלות. בנוסף, לפעמים יש בשלות בצד אחד אבל לא בצד השני, והתיאוריה הזו עובדת רק אם שני הצדדים במצב של בשלות. למרות זאת, מקובל לטעון שאלמנט הבשלות מאוד משמעותי, כי

אם מזהים אותו בזמן )הרוגים, משבר כלכלי( פיתרון מדיני יכול לפתור אותו.

 

יש עוד גורם מסוים שיכול להוביל אותנו אל הטרנספורמציה: תהליך של ניהול קונפליקט באמצעות גורם שהוא נפרד מהצדדים המעורבים ישירות )צד שלישי.( מבוצע באמצעים שונים ללא שימוש בכח

פיזי. יש מחקרים שטוענים שבמחצית מהקונפליקטים בעולם מעורב צד שלישי. יש מחקר קצר שנעשה על ידי ברקוביץ ולי )מאמרי בחירה( שמאיר את עינינו לגבי תפקידו של צד

שלישי. הם מתייחסים לכמה היבטים משמעותיים- מתי כדאי לתווך ולהכנס כגורם שלישי בסכסוך? המשמעות היא שמעורבות של צד שלישי כמתווך בסכסוך יעילה כשהצדדים הגיעו למבוי סתום ולא

יכולים לפתור בעצמם את הקונפליקט, אבל הם בכל זאת מעוניינים לפתור אותו.

 

נשאלת השאלה- למה שמדינה שלישית תרצה להתערב ולפתור את הקונפליקט?

יש שלוש אסטרטגיות של מתווכי צד שלישי:

  • אסטרטגיות תקשורתיות- להעביר מסרים בין הצדדים, אינפורמציה חסרה עבור כל צד וצד. כשיש אויבים, אין תקשורת בכלל. אין שגרירות או נציגים. להבנות אינפורמציה ברמות

הבסיסיות ביותר.

  • אסטרטגיות של תכנון- קביעת מיקום, קביעת סדר יום בדיונים, אחריות על לו"זים ומציעים

פשרות וויתורים- אלטרנטיבות לדיון. מעורבות יותר משמעותית, אירוח של הדיונים.

  • אסטרטגיות של מניפולציה- מסננים אינפורמציה, עיגול פינות, שיטת המקל והגזר

 

אסטרטגיות התערבותיות:

  • לא התערבותי )אסטרטגיות תקשורתיות-(34% הצלחה,66% כישלון
  • התערבותי )תכנון+ מניפולציה-.(43% הצלחה,57% אחוזי כישלון

 

ניתן להבין שכשצד שלישי עושה מאמץ, זה עוזר יותר לפתור את הקונפליקט.

 

יש חשיבות עליונה לכך ששני הצדדים יתפסו את הצד השלישי כאמין ומייצג את האינטרסים של שני

הצדדים.

  • לא התערבותי )אסטרטגיות תקשורתיות-(50% הצלחה
  • התערבותי )תכנון+ מניפולציה-.(75% הצלחה

צריך לקחת בחשבון שאם לא יתפסו את המתווך כאמין על ידי אחד או שניים מהצדדים. ככל שהצדדים מחויבים יותר, וככל שהצד השלישי נתפס אמין יותר, ככה יהיה קל יותר לפתור את

הסכסוך.

תוכן עניינים

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל