שסעים חריפים

מצד אחד מהווה חלק ממקבץ שעשוי לגרום לדמוקרטיה להתמוטט, אך הוא בפני

עצמו לא מספיק כדי לגרום לדמוקרטיה להתמוטט. איך, והאם אפשר, בדרכים דמוקרטיות להתמודד

עם שסעים אתניים עמוקים.

 

חברות שסועות מוגדרות כחברות שבהן יש שסעים עמוקים ומשמעותיים, בין אם הם דתיים,

לאומיים, אתניים ולשוניים. שניתן לזהותו בקלות. בנוסף הספרות קובעת, שבחברות שסועות, יש מאבק בין קהילות מולדת. השאלה היא מאיפה אנחנו מתחילים לספור את המולדת. לצורך העניין, יש טורקים בגרמניה, שהם כבר דור שלישי במדינה. האם הם נחשבים קהילת מולדת? בכל החברות השסועות, תמיד עולה השאלה- מי היה כאן קודם? החברות השסועות משפיעות על שאלת האופי

של המדינה, איך המדינה אמורה להיראות ומה הערכים שלה.

 

  • פתרון לא דמוקרטי– רצח עם, הטמעה כפויה, אסור להשמיע את השפה של המיעוט.
  • חלוקה לוקחים את המדינה המפולגת ומחלקים אותה לשני חלקים )לא בהכרח שווים.(

דוגמא מובהקת לחלוקה שעברה בקלות היא צ'כוסלובקיה שהתחלקה לצ'כיה וסלובקיה. לעומתה, החלוקה שבין הודו לפקיסטן נעשתה בצורה לא טובה, ראשים נערפו, נשים נאנסו והחלוקה נעשתה באלימות קשה. שתי הדוגמאות הללו מראות לנו שאפשר לעשות חלוקה

בדרכים דמוקרטיות ולא דמוקרטיות.

  • דמוקרטיה ליברלית רובנית דמוקרטיה שבה הרוב קובע. כל אחד הוא קול אחד )דמוקרטיה

רגילה.( בחירות חופשיות ומערכת שמבוססת על דעת הרוב. בחברות שסועות אנשים שמים דגש גדול מאוד על הפן האתני, ולרוב יצביעו לפי האתניות שלהם. ככה יכול לקרות מצב שמדינה שחלוקת החברות בה היא 40%-60% תחדל מלהיות דמוקרטיה, כיוון שה40%

לעולם לא יהיו בשלטון. מנגד יגידו כי זהו המבנה האתני של המדינה, ולכן זה מצב הוגן.

  • דמוקרטיה קונסוציונלית )מודל הפשרה והשיתוף-( במצב כזה אנחנו מקיימים דמוקרטיה

מסוג שונה, מתוך ההנחה שבשלטון צריכות להיות מיוצגות כלל השכבות באוכלוסיה. קודם כל הביסוס הוא פרופורציונלית, ולא עיקרון הרוב. כל החברות המיוצגות יהיו חברות גם בממשלה )לא רק בפרלמנט, אלא ממש ברשות המבצעת.( ניתנת אוטונומיה לכל אחד

מהזרמים בחברה. בעולם יש מודלים כאלה; בלגיה, קנדה, שוויץ. היתרונות של המודלים, שלפעמים זה עובד- חברות שלא מסתדרות באופן כללי, אבל עדיין יכולות לשבת ביחד

בממשלה )בלגיה.(

  • הדמוקרטיה האתנית סמוחה הגה תיאוריה. בחברה שסועה אין את התנאים האידאליים לחברה שסועה, למרות התיאוריות שהוצגו, סמוחה טוען שהדמוקרטיה האתנית היא הפיתרון האידאלי. המאפיינים כוללים זכויות פרט זהות לכל האזרחים, זכויות קהילה

מסוימות למיעוטים האתניים, קבוצה אתנית אחת שמהווה רוב תשלוט באופן חוקי במדינה ונחשבת כאילו הייתה רוב אחד. המדינה מחויבת קרונית ופרקטית ליישום העקרון הדמוקרטי גם כלפי קהילת המיעוט. לאחר הצגת התיאוריה, באו ביקורות מרחבי העולם שטענו שמדובר

במודל של ישראל, ולא בתיאוריה מקיפה.

 

קונפליקט עיקש בלתי נשלט )פרופ' בר-טל(

נוכל למפות ולהגדיר את הסכסוכים בצורה טובה באמצעות מספר סממנים בולטים.

מתייחס לסוג מסוים של קונפליקטים אלימים מאוד. קונפליקטים ממושכים שמזינים את עצמם במעגל סגור, ולכן מצטברים אצל הצדדים איבה ועוינות

אחד כלפי השני. ממושכים= נמשכים יותר מדור אחד 25) שנה.( נוסף על הקונפליקטים אלימים, ויש להם השפעה מאוד רחבה על החברה. דיונים על האלימות

וההרג, ועל תרבות הסכסוך. הסכסוכים הללו נתפסים כבלתי פתירים. היסטוריה של ניסיונות כושלים, או מנהיגות שמסרבת

להידבר אחת עם השניה. ייתכן שהם פתירים, אך נתפסים בחברה כלא פתירים.

הם דורשים השקעה מרובה. החברות צריכות להשקיע מאמץ אנושי כביר בדמות טכנולוגיות וכו.' החברות צריכות לייצר אידאולוגיה שתייצר את הקונפליקט ותמשיך אותו. השלטון משקיע במשאבים

חומריים ופסיכולוגיים. קונפליקטים עיקשים נתפסים כמשחק סכום אפס, יש רק צד אחד שיקבל את מבוקשו ואין דרך

להפוך את זה, הסכסוכים הם מרכזיים, ויתפסו חלק מרכזי בתודעה ובתקשורת של החברות.

 

האמונות החברתיות מתפתחות לאור האלמנטים: אתוס של סכסוך, נרטיב )הצד שלנו,(… זכרונות

קולקטיביים, ייחודי. מבחינה פסיכולוגית נהיה קשה יותר ויותר לצאת מהקונפליקט.

 

פתרונות אפשריים: חינוך לשלום- נרטיבים חלופיים, אג'נדה של שלום, מפגשים בין הצדדים.

 

מגדר ופמיניזם

תיאוריות פמיניסטיות בלימודי ביטחון וקונפליקט

המשותף לתיאוריות:

  • נשים לא צריכות לעסוק רק בנושאים הרכים )חינוך, רווחה,( אלא גם בנושאי חוץ וביטחון.

האם נשים יביאו זווית פייסנית יותר? לא בהכרח. אבל הן יביאו מגוון רחב יותר של דעות.

  • טענות שנשים צריכות לקחת חלק בהסדרים של פוסט סכסוך ולהגיע לשולחן מו"מ. ביטחון

לאומי ובינ"ל. מה הביטחון של הקהילות והיחידים בנוסף לביטחון הכללי?

  • בכל התהליכים של דיון, ביטחון וקונפליקט, סוג מאוד מסוים של גבריות הופך להיות הגמוני.

לא כל עיסוק בנשים וגברים הוא עיסוק פמניסטי.

 

תוכן עניינים

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל

הקונגרס מנהל מאבק

גם הקונגרס, שבראשו עמד גנדי מנהל "ריקוד" דומה- הקונגרס מנהל מאבק מסוים, נותן איזושהי הבטחה לנתינים ההודים- מרחיב את הזכויות שלהם ואת העצמאות שלהם. הקונגרס

אופיו של גנדי

סתירה ראשונה באופיו של גנדי- הוא כתב המון באותה תקופה, הוא עסק רבות באפליה ההודית אבל כמעט לא מזכיר את השחורים, וגם כאשר הוא כן

מנהג הסיטה

מנהג הסיטה הופך להיות אחד הנושאים העיקריים בשיח בהודו באותה תקופה. בכלל כל נושא הנשים הופך להיות מרכזי. גם שאלת האלמנות- לא רק האם ישרפו

הרפורמיסטים ההודים

הפקידים הבריטים של חברת הסחר מאמצים בחום את התפיסות האלו, כך התחושה היא לא שהם משתלטים על הודו למטרות כלכליות של בריטניה תוך כדי ניצול

מחקר של סינדיה טאלבוט

יש לנו את הטקסטים הברהמינים שיוצרת תיאוריה על המציאות אך היא לאו דווקא תיאור אמין של המציאות והיא גם מובאת מנקודת המבט הברהמינית, שמובן שלהם

מערכת סגמנטרית

המערכת הזאת היא מערכת סגמנטרית (מונח שנקבע בידי אנתרופולוג אנגלי, על סודן בכלל)- דוג': יש שני סוגים של ברהמינים טמילים- aiyar- בד"כ עובדים את האל