הגבולות בין הודו לבין שכנותיה (פקיסטן ובנגלדש) שורטטו על פי ההפרדה בין הדתות השונות. המוסלמים הם "האחר" בתת היבשת ההודית ותרמו תרומה מכרעת לתת היבשת ההודית ולעיצוב זהותה. תת היבשת של הודו היא הריכוז הגדול ביותר של מוסלמים בעולם (בהודו עצמה קצת יותר מ100 מיליון ויש עוד מלא בפקיסטן ובנגלדש). תת היבשת ההודית הופכת להיות מרכז חשוב ביותר לתרבות, הספרות והפוליטיקה המוסלמית. יש פה תהליך ארוך- מעל 1200 שנה שנמשך עד היום- מפגש בין תרבויות וציוויליזציות שנמשך עד היום. אלו לא ישויות אחידות גם לאסלאם וגם לתרבות ההודית יש אלפי גוונים וצורות.
האסלאם מתחיל בחצי האי ערב ומתפשט ומגיע לתת היבשת ההודית. שנת 571 לספירה- נולד מוחמד. כבר בתקופה הזאת יש קשרים כלכליים ומסחריים בין הודו לחצי האי ערב- על אף שמדובר במרחק גדול ובדרך קשה. קהילות סוחרים ערבים נמצאים באזור החוף ההודי (קרלה וכד') אשר ברגע שמדינות האם שלהם מתאסלמות גם הם מתאסלמים כך שמיד יש קשר בין תת היבשת לבין האסלאם. תוך זמן קצר האסלאם הופך לכח צבאי ופוליטי והודו מעניינת אותו גם היא- גם עקב היותה מרכז כלכלי חשוב המייצא סחורות לכל העולם, דבר נוסף הודו נתפסת כמקור האלילים והצלמים בכל העולם (אגדה שמספרת שעבודת האלילים באזור הודו מקורה בשיטפון שהגיע מהודו, אגדה על הכובש המוסלמי של סיציליה שמצא שם צלמים ושלח אותם להודו). תחילת המאה ה8 לספירה- משבר דיפלומטי שסובב סביב אוניית צליינים שיצאה מסרילנקה ונחטפה בידי פירטים באזור סינד. מושל עירק מבקש מהודו לשחרר את הספינה, הוא אומר שהוא לא יכול ולכן יוצא כח צבאי מעירק שכובש את דאבל ומיישב קהילה מוסלמית גדולה בתוך סינד- בתת היבשת ההודית. הם נשארים שם. בשלב הזה סינד היא פריפריה מאוד רחוקה וחוסר היציבות במרכז המוסלמי משפיע עליה. סינד עוברת במשך כמה מאות שנים הרבה ידיים- היא אומנם נשארת מדינה מוסלמית אך הופכת להיות עיר מקלט לאנשים מהמרכז הפוליטי המוסלמי (לכן הרבה משלחות צבאיות מגיעות לשם). במאה ה9 סינד הופכת להיות מדינה מוסלמית עצמאית- מתנתקת מהמרכז השלטוני, במאה ה-10 סינד הופכת להיות קשורה לממלכה המצרית- מסיבות כלכליות- רוצה להעביר את מרכז הכובד של הנתיב המסחרי. יש בינהם הבדל דתי- הם מפלגים שונים. יש פה כיבוש שהופך להיות מדינה בתת היבשת ההודית- הם אומנם מוסלמים אבל בינהם יש פלגים שונים.
במאה ה-11-12 עולה כוחם של הטורקים- זה משפיע על כל העולם המוסלמי. הטורקים מקבלים עליהם את האיסלאם, כובשים את מרכז הכח הפוליטי המוסלמי. הטורקים מיומנים בלחימה תוך כדי רכיבה על סוסים- היו חטיפות של אנשים שהיו טובים בזה שהיו כביכול עבדים (ממלוקים) אך עם הזמן יצרו אליטה צבאית וקיבלו השפעה שלטונית וייסדו שושלות ממלוקיות. בין שנת 1000-1200 יש מספר שושלות כאלה שמתיישבות באפגניסטן, כל כמה זמן פולשות לתת היבשת בוזזות אותו וחוזרות חזרה. הם פולשות גם לסינד כמובן. המדיניות הזאת מובילה לכך שנוצרת מדינה חדשה נוספת בדלהי – בתחילה היא מוקמת כשלוחה אך מהר מאוד מקבלת עצמאות. היא גם מתרחבת וכובשת אזורים נוספים ותוך כמה שנים יש מדינות מוסלמיות בכל תת היבשת ההודית. מרכז הכובד של האסלאם הופך להיות בתת היבשת ההודית. דיברנו בעיקר על התפשטות צבאית אבל יש גם עוד דרכים בהם האסלאם מגיע להודו- למשל הסופים- שמגיעים ומתיישבים בסביבה הודית ומפיצים את האסלאם הסופי שלהם.
בכל המקומות שהאסלאם התיישב עד אז קראו אחד משני דברים- או שהוא הפך להיות הדת המרכזית בכל האזור או שתוך זמן מה הוא נסוג משם. בהודו לא קראו הדברים האלו- האסלאם נשאר בשלטון אך נשאר במיעוט.