איסלנד היא אי קטן של 300,000 איש ועיסוקים העיקרי הוא דיג. בסוף שנות ה40 הבריטים התחילו לדוג גם כן, וחדרו לתוך שטח הדיג של איסלנד ולמעשה גרמו לכך שבתוך שנים ספורות חלק נרחב
מאזור הדגה של איסלנד הידלדל. המצב הזה יצר עימות דיפלומטי בין שתי המדינות, התנגשות באו"ם וכד.' הבריטים החליטו לשלוח שתיים מהספינות שלהם להגן על האינטרסים שלהם, ומכיוון שלאיסלנד אין צבא, היא השתמשה
במשמר החופים של המדינות הסקנדינביות כדי להגן על עצמה.
האיסלנדים ניצחו בבית הדין הבינלאומי, והוכרע ש200 מייל ימי יהיו גבול כלכלי ימי, אך לא חלק
מהריבונות של המדינה והבריטים לא יכולים לדוג בו.
המלחמה התקיימה בין שנות ה'50 לשנות ה'70 ונזכרת בצד הבריטי כהפסד נוראי ובצד האיסלנדי
כמלחמה גדולה )עם הרוג אחד מהצד שלהם.(
סמואל הנטינגטון- התנגשות הציוויליזציות
בספרו הגל השלישי- הוא ספר את מספר הדמוקרטיות בעולם ומצא שלושה גלים של דמוקרטיות
לאורך השנים 1828-1943 )גל ראשון,( 1943-1974 )גל שני,( 1974-1990 )גל שלישי.(
בגל הראשון- בגלל שלא היו הרבה דמוקרטיות, הכניס לתוך הגל הזה מדינות שהיו בהם בחירות
חופשיות, לבין מדינות שנתנו את זכות הבחירה ליותר ממחצית מהגברים.
קריטריוני מינימום להגדרת דמוקרטיה:
- חופש בחירה לכל האזרחים והאזרחיות
- 2 מועמדים ומעלה
- בחירות חופשיות
בעולם של תום המלחמה הקרה, יש סדר חדש בסכסוכים העולמיים.
נכנס למשחק שחקן חדש- הציווליזציות. כלומר המלחמה היא לא בין מדינות אלא בין תרבויות. רמה תרבותית גבוהה של אנשים, שמאחדת אנשים עם זהות תרבותית דומה ומבדילה אותם
מאחרים .
המדינה היא לא העניין החשוב ביותר, אלא הציוויליזציה.
ציווליזציות: איסלאמית, סינית, יפנית, מערבית, אפריקאית, הינדואית, מזרח אירופית, דרום
אמריקאית. הוא חילק את העולם ליחידות התייחסות משמעותיות, הוא לא רואה מצב שבו העולם מתקדם לקראת ציווליזציה אחת, נהפוך הוא. המדינות ימשיכו להתקיים תחת ציוויליזציות שונות, ויש סבירות
גבוהה מאוד שהן תתנגשנה אחת בשניה. הוא מתאר גם במאמר וגם בספר שלו מצב שבו הוא צופה בצורה כמעט ודאית שתהיה התנגשות
מאוד משמעותית בין שני צמדים: המערבית מול האיסלאמית | המערבית מול הסינית.
לכן חיבור איסלאמי- סיני הוא מפחיד. הציוויליזציה המערבית, ובראשה ארצות הברית, לעולם תתנגש בדעות של האיסלאם והתרבות
הסינית.
אם עד עכשיו המדינות והגושים היו משמעותיים, הרי שבעידן פוסט המלחמה הקרה, העולם מתחלק
לציווליזציות וזה הדבר המשמעותי.
כשמגדלי התאומים נפלו ב,2001 כותרות העיתונים זעקו- הנטינגטון צדק.
ראסט ושות' יצאו נגד התאוריה של הנטיגנטון ואמרו בצורה אמריקאית מאוד מנומסת שמדובר
בגיבוב של שטויות. זה מאוד לא הולם לצבוע ציוויליזציות בשחור )צובע את הציוויליזציה האיסלאמית
והסינית.(
מה האביב הערבי יכול ללמד אותנו לגבי התנגשות הציווילזציות )הכתבה מ -YNET מטרתה
לסתור🙁
מדברים על התנגשות פנים ציוויליזציות .1 מלחמות שקורות בתוך הציוויליזציה האסלמית עצמה
.2 תנועה שמטרתה להשיג דמוקרטיה לציוויליזציה שהנטיגטון מגדיר כמתנגדת לדמוקרטיה.
מסגרות לניהול קונפליקטים תוך מדינתיים- נדון בכמה אופנים במאמרו של אנדרס ווימר, הוא הצביע על מגמה שבה יש יותר מאבקים אתניים בין ישות אתנית
ומדינה יותר מאשר בין שתי מדינות. כתוצאה מכך, אנחנו צריכים לנסות ללמוד על כמה דברים.
- מדוע דמוקרטיות קורסות?
- האם יש דרכים דמוקרטיות לפתור סכסוכים ברמת המדינה קונפליקטים אתניים חריפים
לרוב הטענה היא, שדמוקרטיות לא יכולות לשרוד כאשר יש בהם שסעים אתניים לאומיים חריפים. זו הייתה הטענה הרווחת עד אמצע שנות ה,'70 ובסוף שנות ה-'70 תחילת שנות ה,'80 היו חוקרים שאמרו שניתן לקיים דמוקרטיות בחברות שסועות, אבל יש לכך כל מיני תנאים וחוקים שיש ללמוד
אותם.
מדוע דמוקרטיות קורסות- מאמר של דיסקין, דיסקין וחזן.
הכותבים ניסו למפות מה המשתנים שהשפיעו על הקריסה. האם יש איזשהו כלל שלפיו אפשר לדעת
תוך כמה זמן היא תקרוס. מה המסקנה אליה הם הגיעו? יש כמה מאפיינים שהם משתנים.
אין משתנה מפתח יחידי שיכול להשפיע על קריסת הדמוקרטיה, אך בפירוש אם יש את הנקודות הבאות: שסעים חריפים, כלכלה כושלת/ לא מתפקדת, היסטוריה בעייתית, אי יציבות ממשלתית
והתערבות חוץ.
הם מצאו שבמדינה שבה יש 4 מתוך החמישה מהקריטריונים הנ"ל, יש בעיה מאוד רצינית והמדינות
הללו עשויות לקרוס. נוסף על כך, במידה ויש להם את הנושאים האלה, עליהן לעשות בדק בית.
בין המדינות הבעייתיות שנחקרו: ישראל והודו.