מהי חובתנו לדורות הבאים-

.1  האם זה הוגן שאנו נהנים מרמת חיים שתחייב קיצוץ מהדורות הבאים?

.2 האם יש לנו אחריות לדורות הבאים?

.3   האם יש להגביל ילודה?

 

סרטון- הילדה שהשתיקה את העולם לחמש דקות ב1992

 

פעילויות בינ"ל- מודעות גוברת לסוגיות סביבתיות:

את הרפקלציה התחלנו בערך לפני 70 שנה, בשנות ה.60 מתחילים לחשוב על זה בצורה רצינית ומאורגנת שזו לא רק בעיה פרטית שלי אם אני משתמש יותר מידי

ואז לא יהיה לי או משהו כזה. אלא מתחילים לדבר על איכות סביבה גלובלית.

הארץ״ כדור ״ועידת – 1972 Stockholm UN Conference on Human Environment  ·

Declaration of the United Nations Conference on the Human Environment

חשיבה של יותר שיהיה לנו נעים, צריך לשמור על הסביבה כי אח"כ לא יהיה, תחילת הבנה שאנחנו בני

האדם לא רק חיים בטבע אלא גם משנים אותו.

 

-״הצהרת ריו״

1992 Rio Earth Summit- Sustainability ·

 

Rio Declaration on Sustainable Development (Agenda 21)

וועידת כדור הארץ, אג'נדה ,21 21 עקרונות. מדברים כבר על פיתוח בר קיימא. מבינים את הצורך

ושאפשר לעשות זאת בצורה ברת קיימא. אז זה מתחיל להיכנס לשיח הציבורי-פוליטי.

הצהרת ריו, עיקרון מספר 4 :

בכדי להשיג פיתוח בר-קיימא על הגנת הסביבה להפוך לחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח.

עיקרון מספר :1 בני-האדם הנם מרכז עניינו של הפיתוח הבר-קיימא, יש להם את הזכות לחיים בריאים ויצירתיים

בהרמוניה עם הטבע. הם זכאים לחיים בריאים ויצירתיים בהרמוניה עם הטבע. בהצהרת ריו מתחילים לבסס את עקרונות הקיימות שאנחנו מדברים עליהם היום. מתחילה ההבנה

שאנחנו נמצאים במערכת גלובלית וצרך לחשוב איך אנחנו מנהלים את המערכת הזו.

• פרוטוקול קיוטו: הפחתת פליטות גזי חממה .1998-1999

מתחילים לדבר על הקטנת פליטת גזי חממה מבחינת מדינות. במדינות העשיריות כבר מבינים שפר אדם צריך לזהם פחות וצריך לשנות אבל הפתרונות האלה עולים יותר כסף. באות המדינות העשירות ואומרות למדינות העניות שיורידו זיהום אבל הן אומרת שהן לא יכולות לעמוד בזה. יצרו מנגנונים כלכליים- כל מדינה קיבלה סך פליטות (פר תושב) והמדינות החלשות קיבלו יותר ואז הן יכולות או

לזהם יותר או למכור חלק למדינות אחרות.

לזהם את הסביבה- זה משאב, הכמות שבה אני יכול להשפיע על הסביבה.

(מבחינת פסולת ביתית- עשירים מייצרים יותר)

Rio +10– Johannesburg, South Africa -2002    ·

״פעל מקומי – ״חשוב גלובאלי״ משאבים מתכלים, אחריות לזיהום, דאגה לדורות הבאים

2009 Cop 15– Copenhagen –Climate Summit   ·

ועידת אקלים

2012 Rio +20  ·

ועידה נוספת שבה מדברים על האקלים והשינויים

• Agreement Paris -2015 הגבלה גדולה יותר על המדינות

הגבלת התחממות מכסות זיהום

תחושה של נקודת מפנה ביחס של העולם לסביבה.

עיקרי ההסכם

o     שקיפות )Transparency( – על מנת להבטיח אמון ולקדם יישום אפקטיבי של ההסכם מוקם

מנגנון לשקיפות עבור ביצוע הפעולות הלאומיות. כל מדינה תגיש למזכירות האמנה דיווחים מפורטים על יישום תכניות להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לוודא שהן עומדות ביעדים ובתכניות

הלאומיות  שנמסרו למזכירות ואליהן התחייבו. o   הפחתת פליטות )Mitigation( – על כל המדינות החברות באמנה (מלבד העניות ביותר) להכין

ולהגיש למזכירות האמנה יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לתקופה שאחרי .2020

o    הסתגלות )Adaptation( – ההסכם קובע כי המדינות יקבעו יעד גלובלי לאדפטציה על מנת להגביר

את היכולות לצמצום הסכנות והחשיפה להשפעות שינויי האקלים.

 

o   מימון )Finance( – מדינות מפותחות יספקו משאבים פיננסים כדי לסייע למדינות מתפתחות

בתחום המיטיגציה (הקטנת סיכונים) והאדפטציה (הסתגלות) . o טכנולוגיה – נושא הסיוע הטכנולוגי מעוגן בהסכם המסגרת, לפיו תינתן הכוונה והדרכה לעבודת המנגנון הטכנולוגי באמנת האקלים על מנת לקדם פיתוח טכנולוגי והעברת טכנולוגיות למדינות

מתפתחות.

o   Stocktake Global – כל חמש שנים תתבצע הערכה של יישום ההסכם, על מנת להעריך את

ההתקדמות הקולקטיבית של כל המדינות. ההערכה הראשונה תתקיים כבר בשנת- 2018 ולאחר

מכן – כל חמש שנים.

 

הציר הכרונולוגי: איכות הסביבה > פיתוח בר קיימא > אקלים וצדק גלובלי. מתחילים לדבר על איכות סביבה בשנים הראשונות, בהמשך עוברים לדבר על פיתוח בר-קיימא ולבסוף

מדברים על אקלים צודק.

מה כל כך מסובך?

• ביקורת עניינית (הטלת ספק) "אמתית" בעמדה של מרבית המדענים העוסקים בתחום:

o   ביקורת כלפי אופן איסוף הנתונים ו/או ניתוחם:

• טעויות מדידה "תמימות" או הטיות במדידה – "לא באמת מתחמם," "מתחמם הרבה

פחות."

• ספק לגבי אפקט החממה.
• שגיאות בניתוח ובמסקנות – מצב רגעי ולא תהליך מתמשך.

 

התנודות בטמפ' הן מחזוריות (בימי הביניים יש עדויות לטמפרטורות גבוהות מאוד

יחסית להיום.)

–

 

• הטלת ספק לגבי:

 

o  השפעת בני האדם ואחריותם להתחממות (אם יש כזו)

o היכולת להשפיע ולשנות את התהליך וכיוונו

–   ההשפעה של האדם שולית

o חוסר הסכמה לגבי האמצעים והפעולות שיש לנקוט כדי להתמודד עם המצב

o  המחיר רב והתועלת נמוכה.

 

בנוסף לכך לא כל המדינות ששלחו שרים אישררו את ההסכם אצלם. המתנגד הראשי הוא טראמפ- מצד אחד מטילים על ארה"ב הרבה מגבלות כי היא מזהמת גדולה ומצד שני

היא מדינה עשירה אז צריכה לממן חלק גדול מההסכם.

כרגע ארה"ב יצאה מההסכם. העובדה שארה"ב פרשה מההסכם גורמת לפרישה של מדינות נוספות ממנו. ארה"ב היא המדינה הגדולה שחתומה על ההסכם ואם היא לא נמצאת בו, הצלחת ההסכם מוטלת בספק

(גם כי היא מדינה מזהמת מאוד וגם כי היא זו שהייתה אמורה לסייע במימונו.) עם כל הביקורות – הפולטיקאים (שתכלס מנהלים את העולם) הקשיבו למדענים ופתרו את זה (או לפחות

מנסים,) נוקטים בדרך של קדם זהירות.

 

שילוב של מדע והשקפת עולם

סוגיות אקולוגיות מתיימרות להיות: מדעיות/טכנולוגיות, אך יש בהן גם ממדים תרבותיים.

• can implies Ought – כשאומרים "צריך," זה נותן תחושה ש"ניתן לטפל."
• מדיניות אחראית צריכה ביסוס מדעי ועובדות.

·   יישום המדיניות הינו תלוי הקשר עובדתי.